0 דק' 70 דק'
מבעד למנהרה
בריטניה
בדרכו לחוף ביום הראשון לחופשה, עצר הילד האנגלי באחד מעיקולי השביל והשקיף מטה אל מפרץ פראי וסלעי, ואחר כך אל החוף הומה האדם שהיה לו מוכר כל כך משנים קודמות. אמו המשיכה לצעוד לפניו, ובידה תיק...
מבעד למנהרה
דוריס לסינג
15 דק'
מילותיו האחרונות של בֵּנִיטוֹ פִּיקוֹנֶה
ארה"ב
זה התחיל בסופת ברד ב-1975, כשבֶּנִיטוֹ פִּיקוֹנֶה חצה בריצה את רחוב מַרקֶט ותיק המסמכים שלו מעל ראשו, מסוכך עליו מהשמים הנופלים ואגב כך גם מהביואיק המתקרבת. רגליו התקפלו על מכסה המנוע, כתפו שילחה רשת עכבישית של...
מילותיו האחרונות של בֵּנִיטוֹ פִּיקוֹנֶה
אנתוני מארה
16 דק'
שיממון
צרפת
בשיממון, הזמן נתלש מהקיום ונעשה חיצוני לנו. (אמיל צ'וראן)   זו היתה התפרצות של אור. זרמים של שמש חורפית, תוקפנית, ניתכו על רצפת הלינוליאום. וחוסר התכלית של הבוהק פצע את עיני הנערות. השמים, כחולים להפליא, הזמינו...
שיממון
סילבן טסון
13 דק'
הפיג'מה
סרביה
הגיל עושה את שלו: ביתר תכיפות אני מקיץ בלילה ומשהשינה סרה מעלי, הולך אל חדר האמבטיה, מתיישב על דופן האמבט ובוהה בבבואתי הנשקפת בראי. בעבר הייתי משוטט בבית, הולך מחדר לחדר, מדליק ומכבה את הטלוויזיה, פותח...
הפיג'מה
דוד אלבחרי
6 דק'
הקוסם שעל הגשר
טאיוואן
"חוש עסקי לא עובר בתורשה," אומרת אמי השכם והערב במין ביקורת סמויה כלפי, ואולי אפילו בקורטוב של צער. אבל לא היה שום מקום להצטער לפני שמלאו לי עשר שנים, שכן מספרים שעד הגיל הזה הייתי דווקא...
הקוסם שעל הגשר
ווּ מינְג-יִי
22 דק'
אשתו של מנהל העבודה
ארגנטינה
חנה ריטר ואני יושבים משני צדי המיטה הזוגית ומשגיחים על הפצוע. האור הצהוב של עששית הנפט משווה לחדר אווירת רפאים. למרות החלונות הגדולים הפתוחים לרווחה, החום עדיין בלתי נסבל גם באמצע הלילה. אני חש את החולצה...
אשתו של מנהל העבודה
סלבה אלמדה
12 דק'
האווז הראשון שלי
רוסיה
סאביצקי, מפקד הדיוויזיה השישית, קם בראותו אותי, ואני השתאיתי ליפי גופו הכביר. הוא קם ובארגמן מכנסי הרכיבה שלו, בכובעו האדום כעין הפטל, השמוט לצד ראשו, ובאותות ההצטיינות שעל חזהו חצה את הבקתה לשניים, כדגל החוֹצה את...
האווז הראשון שלי
איסאק באבל
5 דק'
מותו של הקנגרו
צ'ילה
1. קלאודיו מסדר את האוהל המגולגל ואת שקי השינה בתא המטען של הטנדר שלי. היום יפהפה: שמש ורוח ים קלה שמבשרת נסיעה נעימה. אַמפָּרוֹ, החברה שלי, נכנסת לטנדר ומדליקה את הרדיו. אתה מביא את הקסטות? היא...
מותו של הקנגרו
חואן פבלו רוֺנקוֺנֵה
10 דק'
רומן בתשעה מכתבים
רוסיה
1 (מפּיוֹטר איבניץ' לאיבן פֶּטרוֹביץ') אדוני רב החסד וידידי היקר מפז, איבן פֶּטרוֹביץ'! זה היום השלישי שאני רודף אחריך, אפשר לומר, ידידי היקר מפז, שהרי עלי לדבר איתך על עניין חיוני ביותר, ואיני פוגש אותך בשום...
רומן בתשעה מכתבים
פיודור דוסטוייבסקי
14 דק'
האוסמה האחרון
ישראל
רכבתי באדמות השפלה, פרסות סוסי שילחו אבק יבש אל האוויר. שמש אדומה מודלקת גחנה על קו האופק כמו עין חבולה, דולפת דמעות צהובות ואדומות ומחושים דמויי מוגלה של עננות לבנה. במרחק קבוצת גברים תלתה אוסמה. עצרתי...
האוסמה האחרון
לביא תדהר
27 דק'
רכבת לינקולן
ארה"ב
חיילים של צבא הרפובליקה הגדול1  עומדים לאורך פסי הרכבת. אלה חיילים של גנרל דודג', שמשגיחים על המסילה עד שרכבת לינקולן תגיע. אם אני עומדת בזווית הנכונה, השוליים של הכובע שלי הם כמו סכי עיניים ואני לא...
רכבת לינקולן
מורין פ. מקיו
22 דק'
הבחורה נוסעת לקלבריה
איטליה
בזמן שהמתין שימלאו לו את המכל באחת מאינספור תחנות הדלק בתחילת כביש קאסיה, ביציאה מפירנצה, לא הפסיק עורך-דין אָדַמי להסתכל על הנערה בחולצה ובג'ינס הכחולים, שעמדה על שפת הכביש מעט לפניו. היא היתה גבוהה ומעודנת, שׂערה...
הבחורה נוסעת לקלבריה
ג׳וזפה ברטו
30 דק'
ערוּת
ארגנטינה
לפני ששכבתי לישון הייתי סופר את השעות, אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, ומביט בשעון: השעה ארבע. ארבע ועוד שבע זה אחת עשרה, ואחת עשרה פחות שבע זה ארבע, אשן שבע שעות או ליתר דיוק,...
ערוּת
אוליבריו קואליו
14 דק'
הילד
ישראל
מרירות היא מחלת זִקנה, ואני הזדקנתי מוקדם ועד גיל שלושים ושש כבר פשו גרורותיה בכל איברי גופי. שנאתי את עברי באותה מידה שיראתי את העתיד. ברוב טיפשותי בעבר לא העמקתי בשום ענף אקדמי ובלי משים גזרתי...
הילד
רווה שגיא
5 דק'
שניים
ארה"ב
פגשתי את הגבר הראשון כשיצאתי מנשף במועדון של ותיקי המלחמות ועשיתי את דרכי הביתה. שני חברי הטובים הוציאו אותי משם. שכחתי שהחברים שלי באו איתי, אבל הם היו שם. ושנאתי שוב את שניהם. שלושתנו יחד הרכבנו...
שניים
דניס ג'ונסון
10 דק'
בִּילִי שוב מת
ישראל
בילי בא לבקר היא לא יכלה להסתכל עליו, אבל למה בעצם? הוא אף פעם לא הגעיל אותה ככה. נכון, לפעמים היא לא ממש נמשכה אליו, שהרי בילי (כבר הודתה לא פעם בפני חברותיה) לא היה בחור...
בִּילִי שוב מת
ארי ליברמן
8 דק'
כדור בראש
ארה"ב
אנדֶרס הספיק להגיע לבנק רק ממש לפני הסגירה, אז ברור שהתור היה בלתי נגמר, והוא נתקע מאחורי שתי נשים שהשיחה הקולנית והטיפשית שלהן הכניסה אותו למצב רוח רצחני. בין כה אף פעם לא היה לו מצב...
כדור בראש
טוביאס וולף
7 דק'
חלומו של גוטפריד היינריך
קטלוניה
"זו מוזיקה: יצר אותה לב." (יס"ב) בארבע אחר הצהריים הזדקף הזקן במיטתו ואמר, קספר, בני, היכן אתה? סי במול, לה, רה במול, סי, דו. פתאום עלתה הפראזה בזיכרונו. האזנה לגוטפריד המנגן בקלאוויקורד תמיד עוררה בו רחמים....
חלומו של גוטפריד היינריך
ז'אומה קברה
12 דק'
בית תפוס
ארגנטינה
אהבנו את הבית כי מלבד היותו מרווח ועתיק (ובימינו בתים עתיקים נופלים קורבן למחסלים שמוכרים את חומריהם לכל המרבה במחיר) נשמרו בו זכרונות מהורי-סבינו, מסבנו מצד אבא, מהורינו ומכל ילדותנו. אירֶנֶה ואני התרגלנו להתגורר בו לבד,...
בית תפוס
חוליו קורטאסר
8 דק'
מחוץ לדלת
גרמניה
1 אני יוצא עם הכלב לחצר. השעה קצת אחרי שתיים בלילה והאוויר חם מאוד, הקיץ שוב חזר באוגוסט, אחרי שכבר זמן רב היה קריר וגשום. היום הכי חם בשנה היה השבוע. לא עשה טוב לכלב שלי...
מחוץ לדלת
קלמנס מאייר
16 דק'
המושב של רונאלדו
פלסטין
כּאזֶם עָלִי נהג להתעלם מן הצרות שנחתו עליו בזו אחר זו בשל הערצתו לכדורגלן הברזילאי רונאלדו. בניגוד לשאר תושבי השכונה, כזאם עלי היה מלא תשוקה לכדורגל. איש זולתו לא הקדיש לכדורגל אפילו קורטוב של תשומת לב. הם נוהגים...
המושב של רונאלדו
מחמוד שוקיר
6 דק'
חוצה הקירות
צרפת
היה פעם במונמרטר, בקומה השלישית ברחוב אוֹרשָן 75 ב', איש מצוין בשם דוּטיוֹל, שבורך בכישרון יוצא דופן לחצות קירות בלי שהדבר יהיה עליו לטורח. היו לו משקפי מצבט וזקן תיש שחור, והוא עבד במחלקה השלישית של...
חוצה הקירות
מרסל אֵמֶה
15 דק'
כבוד אחרון
יוגוסלביה
הדבר קרה בשנת 1923 או 1924. בהמבורג, אם אינני טועה. הימים הם ימי אסונות הבורסה וירידה מסחררת בערך הכסף: שכרו היומי של פועל נמל מגיע לשבעה עשר מיליארד מארקים, והיצאניות הטובות גובות פי שלושה עבור שירותיהן....
כבוד אחרון
דנילו קיש
10 דק'
סיפור על חופשה עצובה
ישראל
היא חיטטה באף במין שלווה נעימה בעודה מתבוננת דרך זגוגית החלון במראות השרון חולפים על פניה. ברקע שמעה את תחנות הרדיו מתגלגלות זו על זו בזמן שחיפש תחנה ראויה להאזין לה. הם היו בדרך צפונה, לחופשה...
סיפור על חופשה עצובה
תמר לויט
9 דק'
דילוג לתוכן