0 דק' 70 דק'
מה אתה מסתכל על?
ישראל
האור הירוק כבר נדלק ובני אינו מראה שום סימן שבכוונתו לחצות את הכביש. הוא מוסיף לעמוד על אי התנועה, עיניו מצטמצמות כנגד קרני השמש הניטחות בנו, ידיו מונחות על מותניו כאומר, מי יזיז אותי מפה. אני...
מה אתה מסתכל על?
תמר מרין
8 דק'
טלוויזיה
ארה"ב
התוכניות האהובות עלינו משודרות בכל ערב. הם אומרים שיהיה מרגש, וזה תמיד מרגש. הם נותנים לנו רמזים למה שהולך לקרות, ואז זה קורה, וזה מרגש. אם אנשים מתים היו מסתובבים לנו מתחת לחלון, לא היינו מתרגשים...
טלוויזיה
לידיה דיוויס
4 דק'
קוהיבה
ארגנטינה
דו של הגבר מתחככת בידי בחשכה. עורו חם ומחוספס. שערו קצר, התלתלים מעוכים אל הראש באיזו משחה תוצרת בית שבוהקת אפילו באפלולית הקולנוע. ריחו מתפשט לכל עבר. הוא מלכסן אלי מבט ואני אליו. הכול אצלו חדש:...
קוהיבה
לוסיה פואנסו
16 דק'
ההורים שלי והילדים שלי
ארגנטינה
"איפה הבגדים של ההורים שלך?" שואלת מָארגָה. היא משלבת זרועות וממתינה לתשובה. היא יודעת שאני לא יודע, ושאני צריך שהיא תשאל שאלה אחרת. מעבר לדלת הזכוכית, ההורים שלי רצים ערומים בחצר האחורית. "עוד מעט שש, חאבייר,"...
ההורים שלי והילדים שלי
סמנתה שוובלין
6 דק'
סיפור על חופשה עצובה
ישראל
היא חיטטה באף במין שלווה נעימה בעודה מתבוננת דרך זגוגית החלון במראות השרון חולפים על פניה. ברקע שמעה את תחנות הרדיו מתגלגלות זו על זו בזמן שחיפש תחנה ראויה להאזין לה. הם היו בדרך צפונה, לחופשה...
סיפור על חופשה עצובה
תמר לויט
9 דק'
הפעם האחרונה
ישראל
הטיול בצופים כשהייתי בכיתה ו' יצאתי למחנה בצופים. בגניגר. שבעמק יזרעאל. שלושה ימים מחנה. ריח של שרוף בשיער ותפוחי אדמה ותירס מקופסה ומשמעת מים. זה היה המחנה הראשון שלי. עם שינה והכל. והגענו לקראת צהריים בבגדים...
הפעם האחרונה
תמר גלבץ
19 דק'
האיים
ספרד
לנרקיס, מָגֵן הטובעים   בדרך לים הילדים עמדו על כך שנקנה מזרון מתנפח. הם בחרו את הכי גדול, משטח צהוב ועגול עם תבליט של סלעים וסרטן. במרכז עמד דקל שגם הוא מתנפח – שני מטרים של...
האיים
מרינה פרסאגואה
9 דק'
דילוג לתוכן