שִׁמְעִי וְהַקְשִׁיבִי וְשִׂימִי לֵב וְהַאֲזִינִי; כִּי זֶה קָרָה וְהִתְרַחֵשׁ וְנִהְיָה וְהָיָה, הוֹ, יַלְדָּתִי הֲכִי אֲהוּבָה, כְּשֶׁחַיּוֹת הַבַּיִת וְהַמֶּשֶׁק הָיוּ עֲדַיִן חַיּוֹת בַּר פִּרְאִיּוֹת. הַכֶּלֶב הָיָה פֶּרֶא, וְהַסּוּס הָיָה פֶּרֶא, וְהַפָּרָה הָיְתָה פֶּרֶא, וְהַכִּבְשָׂה הָיְתָה פֶּרֶא, וְהַחֲזִיר...
לִפְנֵי אֶלֶף שָׁנָה וְיוֹתֵר, אֵי-שָׁם, מַמָּשׁ בִּקְצֵה הָעוֹלָם, הָיְתָה אֶרֶץ שֶׁאֲנָשֶׁיהָ נַעֲשׂוּ כֹּה מְנֻמָּסִים, עַד שֶׁבְּקשִׁי דִּבְּרוּ זֶה עִם זֶה. הֵם מֵעוֹלָם לֹא אָמְרוּ יוֹתֵר מִן הַהֶכְרֵחִי, מִלִּים כְּמוֹ "בְּהֶחְלֵט", וְ"אָכֵן כֵּן", וְ"חֵן-חֵן" וּ"בִרְשׁוּתְךָ". כָּל גִּלּוּי...