הַכֹּל מַסְכִּימִים שֶׁרָאוּי לוֹ לְאָדָם שֶׁיְּהֵא מוּסָרִי בִּדְרָכָיו בָּעוֹלָם, שֶׁיִּדְאַג בְּמַעֲשָׂיו לִבְחֹר בַּטּוֹב, לַעֲזֹר לַאֲחֵרִים וּלְהִמָּנַע מִלַּעֲשׂוֹת עָוֶל. עִם זֹאת, לֹא דַּי בָּרָצוֹן הַטּוֹב הַזֶּה וּלְעֵתִים הַבְּחִירָה הַנְּכוֹנָה נֶעֱלֶמֶת מֵעֵינֵינוּ. זֹאת מִשּׁוּם שֶׁבִּשְׁאֵלוֹת שֶׁל מוּסָר, קַיָּמוֹת...
רֵאשִׁית, אֲנִי פּוֹצֵחַ בְּשִׁיר וְיוֹצֵא לַדֶּרֶךְ. שֵׁנִית, פֶּטְקָה נִגָּשׁ אֵלַי וְאוֹמֵר, "אֲנִי אֵלֵךְ אִתְּךָ," וּשְׁנֵינוּ הוֹלְכִים וְשָׁרִים שִׁירִים. שְׁלִישִׁית, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ צוֹעֲדִים, אֲנַחְנוּ רוֹאִים אִישׁ לֹא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מִדְּלִי עוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ. "מִי אַתָּה?" אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲלִים. "אֲנִי...
סוֹרְן קִירְקֵגוֹר הָיָה סְטוּדֵנְט צָעִיר בָּעִיר קוֹפֶּנְהָגֶן שֶׁבְּדֶנְמַרְק בַּמֵּאָה הַתְּשַׁע-עֶשְׂרֵה. הוּא נֶהֱנָה מֵהַלִּמּוּדִים בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה, אֲבָל חָשׁ שֶׁמַּשֶּׁהוּ חָסֵר בָּהֶם; הַמַּרְצִים לִמְּדוּ אֶת דֵּעוֹתֵיהֶם שֶׁל הוֹגִים מִלִּפְנֵי מְאוֹת שָׁנִים וּמִיְּנוּ אֶת הַהוֹגִים לְפִי אֱמוּנוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹנוֹת בַּאֲשֶׁר לְמַשְׁמָעוּתוֹ...
ג'ים הָיָה בְּנוֹ שֶׁל קָאוּבּוֹי וְחַי בְּמִישׁוֹרֵי אָרִיזוֹנָה הַכַּבִּירִים. מֵאָבִיו לָמַד לְהָטִיל אֶת הַלָּסוֹ שֶׁלּוֹ בְּדִיּוּק מוֹפְתִי וְלִלְכֹּד בּוֹ סוּסֵי פֶּרֶא וּפָרִים צְעִירִים; וְאִלּוּ רַק הִשְׁתַּוָּה כּוֹחוֹ לִמְיֻמָּנוּתוֹ, לֹא הָיָה נוֹפֵל בְּכִשּׁוּרָיו מֵהַקָּאוּבּוֹי הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בְּאָרִיזוֹנָה....
"אֵיפֹה שֶׁתְּחַפֵּשׂ'תָּם וּמָתַי שֶׁתְּחַפֵּשׂ'תָּם – שָׁמָּה תִּמְצָא'תָּם," אָמַר הַדּוֹד רֵמוּס בְּהַטְעָמָה. "יְלָדִים טוֹבִים יוֹדִ'ים תָּמִיד אֵיךְ לִ'תְנַהֵג. תִּקַּח לְמָשָׁל תַּ'יְּלָדִים שֶׁל דּוֹן אַרְנָב: הֵם שָׁמ'וּ בְּקוֹל אַבְּ'שֶׁלָּהֶם וְאִמְ'שֶׁלָּהֶם מִסּוֹפַ'יּוֹם עַד סוֹפַ'יּוֹם. בָּרֶגַע שֶׁדּוֹן אַרְנָב הָיָה אוֹמֵר...
"הָיָה פַּ'ם יוֹם חֹרֶף אֶחָד," אָמַר הַדּוֹד רֵמוּס בְּעוֹד הוּא מוֹשֵׁךְ בִּזְהִירוּת אֲפוּפַת מַחְשָׁבוֹת בִּשְׂפָמוֹ, "שֶׁבּוֹ אָמַר דּוֹן שׁוּעָל לַ'צְמוֹ שֶׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁכְּדַאי לוֹ לָרוּץ הַחוּצָה לַשָּׂדֶה וְלִשְׁתֹּל חֶלְקָה שֶׁל בָּטְנִים. וּבַיָּמִים הָהֵם, חֲמוּדִי, הַסִּיסְמָה הָיְתָה...
"אדוֹנִי, יֵשׁ לִי מַשֶּׁהוּ בִּשְׁבִילְךָ." מַר זוּם הִפְנָה אֶת מַבָּטוֹ וְהִסְתַּכֵּל סָבִיב. בֵּין הַכְּבִישִׁים, הַמְּכוֹנִיּוֹת וְהָאֲנָשִׁים עָצַר שְׁלִיחַ הַדֹּאַר וְהוֹשִׁיט לְמַר זוּם חֲבִילָה. "לָמָּה דַּוְקָא לִי?" אָמַר מַר זוּם, שֶׁמִּהֵר מְאוֹד לְהַגִּיעַ לַמִּשְׂרָד. "כִּי כָּל אֶחָד...
הוּא בְּדִיּוּק בָּנָה אַרְמוֹן כְּשֶׁהַחֲדָשׁוֹת הִגִּיעוּ, וְהוּא הִשְׁאִיר אֶת כָּל הַלְּבֵנִים מְפֻזָּרוֹת עַל הָרִצְפָּה כְּדֵי שֶׁהָאוֹמֶנֶת תְּסַדֵּר אַחֲרָיו – אֲבָל הַחֲדָשׁוֹת הָיוּ יוֹצְאוֹת דֹּפֶן לְמַדַּי. אַתֶּם מְבִינִים, נְקִישָׁה נִשְׁמְעָה בַּדֶּלֶת הַקִּדְמִית וְקוֹלוֹת דִּבְּרוּ בְּמוֹרַד הַמַּדְרֵגוֹת, וְלָיוֹנֵל...
היֹה הָיְתָה פַּעַם עַלְמָה שֶׁמָּצְאָה אֶת עַצְמָהּ בְּגִיל הָעֲמִידָה עִם הַכְנָסָה זְעוּמָה בִּלְבַד. הִיא יָדְעָה שֶׁאֵינָהּ מַשְׂכִּילָה דַּיָּהּ לַעֲסֹק בְּמִשְׁלַח יָד אַחֵר, כָּךְ שֶׁהֶחְלִיטָה, בְּלִי הִסּוּס, לְהִכָּנֵס לִתְחוּם הַהוֹרָאָה. הִיא פָּתְחָה פְּנִימִיָּה מֻבְחֶרֶת לִגְבָרוֹת צְעִירוֹת. לַפְּנִימִיָּה...
"ווֹלוֹדְיָה הִגִּיעַ!" צָעַק מִישֶׁהוּ בֶּחָצֵר. "אָדוֹן ווֹלוֹדִיצְ'קָה הִגִּיעַ!" צָוְחָה נָטַלְיָה וְרָצָה אֶל חֲדַר הַהֲסָבָה. "הוֹ, אֱלֹהִים אַדִּירִים!" כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחַת קוֹרוֹלְיוֹב, שֶׁצִּפּוּ זֶה שָׁעוֹת לְבוֹאוֹ שֶׁל ווֹלוֹדְיָה שֶׁלָּהֶם, זִנְּקוּ אֶל הַחַלּוֹנוֹת. לְיַד הַכְּנִיסָה עָמְדָה מִזְחֶלֶת רְחָבָה,...
כְּשֶׁאָמוֹרִי אַשִּׂיג אָטוּסָה, הַמְּכַשֵּׁפָה הַקְּטַנָּה, גָּמְרָה אֶת לִמּוּדֶיהָ, הִיא הָיְתָה חַיֶּבֶת לְהִבָּחֵן. הַמְּנַהֵל הֵנִיחַ לְפָנֶיהָ עַל הַשֻּׁלְחָן שְׁנֵי מַזְלְגוֹת וְאָמַר לָהּ: "עַכְשָׁו כַּשְּׁפִי אוֹתָם. אַתְּ זוֹכֶרֶת שֶׁלָּמַדְנוּ מָה הַדָּבָר שֶׁנָּחוּץ בָּעוֹלָם: מַשֶּׁהוּ חָזָק, מַשֶּׁהוּ מָהִיר, מַשֶּׁהוּ...
שִׁמְעִי וְהַקְשִׁיבִי וְשִׂימִי לֵב וְהַאֲזִינִי; כִּי זֶה קָרָה וְהִתְרַחֵשׁ וְנִהְיָה וְהָיָה, הוֹ, יַלְדָּתִי הֲכִי אֲהוּבָה, כְּשֶׁחַיּוֹת הַבַּיִת וְהַמֶּשֶׁק הָיוּ עֲדַיִן חַיּוֹת בַּר פִּרְאִיּוֹת. הַכֶּלֶב הָיָה פֶּרֶא, וְהַסּוּס הָיָה פֶּרֶא, וְהַפָּרָה הָיְתָה פֶּרֶא, וְהַכִּבְשָׂה הָיְתָה פֶּרֶא, וְהַחֲזִיר...
בִּרְחוֹב הָעֲקֻמִּים, בְּבַיִת מִסְפָּר 17, חָיְתָה לָהּ זְקֵנָה אַחַת. פַּעַם חָיְתָה עִם בַּעֲלָהּ, וְהָיָה לָהּ בֵּן. אֲבָל הַבֵּן גָּדַל וְעָזַב, וְהַבַּעַל מֵת, וְהַזְּקֵנָה נוֹתְרָה לְבַדָּהּ. הִיא חָיְתָה בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה, שָׁתְתָה תֵּה, שָׁלְחָה מִכְתָּבִים לִבְנָהּ, וּמִלְּבַד זֹאת...
לִפְנֵי אֶלֶף שָׁנָה וְיוֹתֵר, אֵי-שָׁם, מַמָּשׁ בִּקְצֵה הָעוֹלָם, הָיְתָה אֶרֶץ שֶׁאֲנָשֶׁיהָ נַעֲשׂוּ כֹּה מְנֻמָּסִים, עַד שֶׁבְּקשִׁי דִּבְּרוּ זֶה עִם זֶה. הֵם מֵעוֹלָם לֹא אָמְרוּ יוֹתֵר מִן הַהֶכְרֵחִי, מִלִּים כְּמוֹ "בְּהֶחְלֵט", וְ"אָכֵן כֵּן", וְ"חֵן-חֵן" וּ"בִרְשׁוּתְךָ". כָּל גִּלּוּי...
בְּאַחַד הַיּוּבַלִּים הָרְחוֹקִים שֶׁל נְהַר הַקּוֹנְגוֹ חַיָּה לָהּ מִשְׁפָּחָה וָתִיקָה וַאֲצִילִית שֶׁל הִיפּוֹפּוֹטָמִים, שֶׁהִתְהַדְּרָה בְּאִילַן יוּחֲסִין שֶׁשָּׁרָשָׁיו עוֹד לִפְנֵי יְמֵי נוֹחַ, עוֹד לִפְנֵי לֵדָתוֹ שֶׁל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי, אֵי-אָז בְּעִדָּנִים לוּטִים בָּעֲרָפֶל, כְּשֶׁהָעוֹלָם הָיָה חָדָשׁ. כָּל יְמֵיהֶם...