לפני שבועיים היא טלפנה אליך, ככה, משום מקום. היום יום האם ואתה עומד לפגוש אותה שוב. רצית להתחיל את השבוע ברגל ימין, אבל בשבת הלכת לישון מאוחר, שיכור, ובראשון הטלפון מעיר אותך באחת עשרה ועשרים בבוקר....
69752, זה מספר הטלפון שלו, והוא מקועקע שם, על יד שמאל שלו, כדי שלא ישכח אותו. זה מה שאמר לי סבא שלי. וזה מה שהאמנתי בתור ילד. בשנות השבעים מספרי הטלפון בארצנו היו בני חמש ספרות....
"כַּמָּה מַהֵר מִתְאָרֶכֶת הַשּׁוּרָה הָאֲפֵלָה כַּמָּה מַהֵר מִתְרַבִּים הַנֵּרוֹת הַכְּבוּיִים." נרות, קוואפיס (בתרגום יורם ברונובסקי) "פעם, המלחמות ניקו את העולם מבני אדם. בזמנים של שלום, כמו עכשיו, האסונות עושים את העבודה הזאת. אל תסתכל עלי...
ריקרדו גונסאלס הלך לקולנוע באופן קבוע. הזיכרון החשוב הראשון שלו משם הוא סרט בשחור-לבן על שוטרים וגנבים שראה לפני די הרבה שנים. לפני כן היה הולך לקולנוע לעתים יותר רחוקות, פעם בשבועיים או פעם בחודש, אבל...
היא נזכרה בלילה ההוא בגלל המתנות. בכל פעם שהם רבו והוא העיף אותה מהבית, הוא היה מכריח אותה להחזיר את המתנות שקנה לה. במיוחד את המגפיים, מתנת יום ההולדת הראשונה. והיא נזכרה בזה גם כי באותו...
בפברואר 2001 מצאנו בדיוק מה שחיפשנו: בית עץ מחוץ למיאמי, עם חלונות גדולים, צמוד לתעלה שמימיה הירוקים נשפכו לאוקיאנוס האטלנטי. חשבנו שאנחנו בני מזל. הבית הוצע במחיר טוב במקום שקט ורחוק מהעיר. לא היו לנו שכנים,...
כל היום רבצו ארבעת הבנים השוטים של משפחת מאסיני-פֵרָאס על ספסל בחצר, לשונם משתרבבת בין שפתיהם, עיניהם מטומטמות, ראשיהם סבים אנה ואנה בפה פעור. חצר של עפר היתה זו, תחומה ממערב בחומת לבֵנים. הספסל ניצב במקביל...
הדבר היפה ביותר בעיר סִיַאמָאנְיָה, – שם לדעת המלומדים המקומיים נגזר מצירוף המילים Ciudad magna [ספרדית: עיר גדולה] – הדבר הראשון שהיו מראים בעיר למבקר הזר היה המועדון. הדבר היפה ביותר במועדון היה הגן, והדבר היפה...
הם היו שיכורים כשהוא הציע לה. לנסוע לאיזו כנסיה בעיירה קטנה ולבקש מהכומר שיחתן אותם כאן ועכשיו, ואז לחזור לגואנגג'ואו ולהמשיך לשתות כאילו כלום לא קרה. לה זה נראה הרעיון הכי משעשע בעולם. חכה, היא אמרה,...
בגיל ההוא הייתי רק ילד ולילדים בדרך כלל אין דעות קדומות, אם כי רובם לא ממש מבינים למה הם יושבים ליד שולחן עץ ולצדם ילקוט מלא מחברות ועטים, מקשיבים לדברים של אדם זר שהוא לא אבא...
הדלת של האוטובוס נפתחה. אלנה בחנה ממושבה את הנוסעים שעלו. "איפה הוא חושב להכניס אותם בדיוק?" שאלה הבת שלה, שישבה ליד החלון. ג'סי נענעה את שיערה השחור בעל הקצוות הכחולים, שקועה במוזיקה שהתנגנה בווקמן. אלנה נאנחה...
המונית הסתובבה בכל העיר. הנהג כבר הביט בי בפרצוף אומלל, מרמז לי בבדיחות יבשושיות. חיכיתי עד שהסיגריה תיגמר. ביקשתי שיעצור בפינה של בר האוֹסידֵנטי. נשארנו שם עוד חמש דקות. הוא הסתובב וניסה להתחיל שיחה, ביקשתי שישתוק,...
הוא היה זמר סלסה מפורסם. היא אספה דברים וקעקעה מדי פעם. הוא היה נשוי לאשת עסקים יפנית עשירה. לה היה מאהב צרפתי. הם הכירו במקרה. היא ניסתה לשכנע מלצר בבית קפה שלחמישה סנטבו אין שום השפעה על מחירה של קופסת סיגריות. המלצר מצדו, הגיב בחיוך רחב...
כשהתעורר אנה כבר יצאה והיה לו רעיון לסיפור. הוא חיפש את המשקפיים בשולחן העבודה, שהיה למעשה לוח עץ מובנה בתוך הקיר, שכן בחדר לא היה מקום לשום רהיט פרט למיטה. היא השאירה לו פתק: "יצאתי לריצה....
רומינה הסתכלה עליו, זה נכון. היא הסתכלה עליו זמן רב מהתור האחר בקופות של הסופרמרקט. ולבסוף אמרה לו: "טוב לראות אותך". ואחר כך תיקנה: "טוב לראות אתכם, להִת'". ויצאה אל הרחוב עם עגלה חצי ריקה. היא...
יצאתי כי הזמינו אותי החוצה. בדיוק גמרתי להתרחץ והצצתי מחלון החדר שלי ואז, לפתע, ראיתי את עצמי עוברת. זו הייתי אני. לא האני שהביטה בחיזיון במראה, אלא אני אחרת שהכרתי ולא ראיתי זה זמן רב: אני...
הייתי תשוש בלילה ההוא, אבל הסימן האדום על הכתף של קונצ'ה נראה לי כמו היקי, וזה מה שאמרתי לה. "אתה מתכוון לזה?" היא שאלה והצביעה על הסימן, בלי להסיר את עיניה מהספר. "כן, קונצ'ה." "תגיד לי,...
התקרית עם אשתי התרחשה במהלך סיור בג'ונגל. החלה שקיעה ירוקה, עזה, כזו שמתארים כדי לעשות רושם על האורחים. ("איזו שמש כיסתה אותנו בערב ההוא, נכון? נהנינו בטרוף"). מכל מקום, הסירה שלנו גלשה לה בשקט במעלה הנהר....
הבית התחיל להתפרק ואף על פי שכבר לא הייתי ילד, לא עשיתי דבר כדי למנוע זאת. הכלים המלוכלכים נערמו במטבח, לא היה מי שיציע את המיטה שלי והיו לי פחות ופחות חולצות בארון. אם ניצלנו ממתקפת...
טוּסנֵדוֹר מגיע לַמלון בלילה אחרי טיסה טרנסאטלנטית בת עשר שעות. אף על פי שהמזגן פועל בשיא העוצמה, חם בחדרו וטוסנדור מתחרט על שלא בחר במלון טוב יותר. הוא פותח את המזוודה, ובעודו מסדר את בגדיו בארון,...
נטליה הגיעה לבר מאוחר, אבל היא הביאה לנו סיפור, מה שהיה בגדר פטור בעיני כולם. הפעם אחותי לא התנצלה על האיחור, היא ידעה שהיא נהנית מהמחילה שלנו מזה שעתיים. בסופו של דבר, כולנו עיתונאים, ובבר הפינתי...
כשהייתי בן תשע, אבא שלי שכר לי זונה. זונה בת תשע, כמובן. את הבגדים, הצעצועים, האוכל – כל מה שהחיים שלי היו עשויים ממנו בגיל תשע – שכחתי, אבל לא את הזונה. פביאנה לא שכבה איתי....
ברגע ששמע את הצעקה – כי את הירייה הוא לא שמע, או ששמע ולא פירש אותה כירייה, כי כידוע, כדי לשרוד בבליל הקולות האינסופי שעולה מחצר פנימית משותפת צריך לוותר אפילו על הניסיון לפענח אותם, ולפיכך...
"אתה חייב לראות אותה לפני שאתה עוזב," אמר לי וורדסוורת'. "זה משהו שאסור להחמיץ… אם יש לך אומץ, כמובן." וורדסוורת' נהיה מעצבן בשעות מסוימות לפנות בוקר, כשנשארנו רק הרווקים והאלכוהוליסטים-באמת בבר של הגרנד הוטל דה ואגון-לי....