פעם הייתי יוצא לעתים קרובות עם חבר. עם שני חברים. היינו ארבעה, חמישה או שישה. היו לי אחים, אחיות, טרנטולה. הורים: כן, גם. חוץ מזה היה גם הדוד שלי, ניקולאי, והשכן הזה בכפפות צמר. צחקנו, לפעמים...
יש יבשות שמוטב שלא היו מגלים אותן לעולם, אירופה, למשל, עם אירופה תמיד היו רק בעיות.
אלי לא הסכימה שאעצור עד שנעבור את הגבול ליוטה. היא ננעצה כמסמר במושב שלידי – נוקשה, חדה, עיניה הכחולות מתרוצצות הלוך ושוב בין מד המהירות לבין הקווים הצהובים הכפולים. נחלים יבשים של איפור חיברו את עיניה...
בספטמבר הכול מחפשים דירות. במיוחד בירושלים. במיוחד סטודנטים. זו העונה הטובה של יוחנן דביר, משפץ דירות ובעלן של כמה מהן. שתי דירות קטנות ששיפץ בנחלאות השכיר מיד, ב-400 דולר כל אחת. כבר עמד להשכיר את השלישית,...
בקיץ ההוא הייתי נוסעת לשם לפעמים, והשבוע נסעתי שוב. היה יום חם של סוף קיץ. מדי פעם נשבה רוח חמה שנפסקה פתאום וחזרה פתאום, מלאה אבק, וכשנכנסתי היה ריק. לא היתה נפש חיה. וחשבתי לשוטט שם...
סדקים סיפורים רבים קרו, זה הוא אחד מהם. יש לך אישה, יש לך ילדים, יש לך עבודה, יש לך מכונית, בית בפרבר העיר, כפי הנראה תמות מאושר וילדיך יבכו בלוויה שלך, השכנים יביעו צער על לכתך....
אדון חרלמוב היה איש גדול. הוא היה איש גיבור, וכשהיה יושב אל הפוסהרמוניק שהוא מין פסנתר מנושב דוושות רגליים או מפוח מנופח רגליים, או אקורדיון זקוף כפסנתר ומנופח כנ"ל, מכשיר לא ידוע ברבים אבל בסמינר העברי...
מה שברור הוא שחייבים לעשות את זה ושהיום זה ייעשה. אנֵה קבעה תור, היא קבעה אותו להיום ולא למחר, והיא תלך לשם היום והם ישאבו מתוכה את העובר. היא תלך לבד. "מקס," אמרה, "אני חייבת לעשות...
לא מן הנמנע כי יהיה מי שיאשים אותי בקלות דעת, כיוון שאני עומד להתחיל את סיפורי בלי שטרחתי לדרוש ולחקור בספרים הישנים. לפי שעה, המקור היחיד המצוי ברשותי הוא האגדה המופיעה בכרך השלושים ושבעה של "קורות...
מה אפשר לחשוב קצת אחרי שאומרים לו להתראות וקצת לפני שעוברים את מפתן הדלת ויוצאים מהבית: 1. מה זה התצלום הזה שתלוי כאן? 2. זאת היא בתצלום שתלוי כאן? 3. שהיא עומדת לפני גדר עץ לא...
"כַּמָּה מַהֵר מִתְאָרֶכֶת הַשּׁוּרָה הָאֲפֵלָה כַּמָּה מַהֵר מִתְרַבִּים הַנֵּרוֹת הַכְּבוּיִים." נרות, קוואפיס (בתרגום יורם ברונובסקי) "פעם, המלחמות ניקו את העולם מבני אדם. בזמנים של שלום, כמו עכשיו, האסונות עושים את העבודה הזאת. אל תסתכל עלי...
מישהו אמר לו, כנראה הכרטיסן: "המזוודה שלך היא המזוודה היחידה, אף אחד לא רוצה לנסוע היום לאַלְקילַה, אין סיכוי שהיא תלך לאיבוד". אבל ארננדס התעקש לעלות איתה לאוטובוס: "אני אוהב לשים עין על הדברים שלי." ברציף,...
היא נזכרה בלילה ההוא בגלל המתנות. בכל פעם שהם רבו והוא העיף אותה מהבית, הוא היה מכריח אותה להחזיר את המתנות שקנה לה. במיוחד את המגפיים, מתנת יום ההולדת הראשונה. והיא נזכרה בזה גם כי באותו...
יום קיץ לוהט במיסיוֹנֶס, עם כל השמש, החום והשלווה שהעונה התברכה בהם. הטבע העולה על גדותיו נדמה שבע-רצון מעצמו. בדומה לשמש, לחום ולשדות השלווים, גם האב פותח את ליבו אל הטבע. "תיזהר, ילדון," הוא אומר לבנו,...
א יובל שנים קינאו הגברות של פּון-לֶוֶק במרת אוֹבֶּן על המשרתת שלה פֶליסיטֶה. בעד מאה פרנק לשנה, היתה מבשלת לה ומנקה, תופרת, מכבסת, מגהצת, ידעה לְמַתֵּג סוס, לפטם את העופות, לחבץ חמאה, ושמרה אמונים לגברתה –...
מעשה שהיה "ובכן, אתם טוענים שהאדם אינו יכול להבדיל בעצמו בין טוב לרע, שהכול עניין של סביבה, שהסביבה משעבדת אותנו. ואני סבור שהכול ביד המקרה. אספר לכם על עצמי." כה דיבר איבאן ואסילייביץ' שהכול כיבדוהו, לאחר...
מטילדה היתה אשה צעירה ויפה, שנולדה כאילו בטעות למשפחה ענייה. לא היתה לה ירושה גדולה כדי שתוכל להינשא לאיש עשיר, ולכן, בלית ברירה, נישאה לפקיד זוטר במשרד החינוך. תמיד היא סבלה מחייה הפשוטים. הרגישה שהיא נועדה...
בבוקר, כשהתעוררו, כבר ישב האדריכל מול המחשב. המשרד שלו היה באגף הימני של הבית, הם גרו באגף השמאלי. בחצר הפנימית דלק האור כל הלילה כולו. בקרוב הוא ייכבה, ומתישהו גם הוא יכבה את האור במשרד. עכשיו...
בתקופה כלשהי בחיי הביאוני מטלותיי לחצות בקביעות, כמה פעמים בשבוע בשעה ידועה, גשר קטן (שכן Pont Neuf עוד לא נבנה אז), ובעוברי שם היו מזהים אותי ומברכים אותי לשלום בעלי מלאכה אחדים או אנשים אחרים מן...
להאנה "מאוחר יותר בלילה ראה, למרבה הפלא, תצלום של עצמו כמו שהיה לפני שהיא הגיעה. הוא חשב: יש לה הכוח להעיר את המתים." – טניה בּליקסֶן, "סערות". שדה תעופה, היום, לילה במזרח כל יום שונה, כך כתוב בספרים...
הגיע יום רביעי, זמן לאמבט החלב שלי. אבל הנוזל הלבן באריזות הזוויתיות, הלבנות – שנשאב מעטינים בחוות, שנבזז מפרות שעיכלו אותו מעשבים סחופי רוח לטובת עגלים, שנבחש והובל מכנית למחלבות, שהוסע למרכולים במשאיות – לא הספיק...
…וּמָצָא אוֹתָם יְשֵׁנִים מִיָּגוֹן… המילים הראשונות של הבוקר, המשפט המסומן בספר עם הסימניות, מתנה ממארי, והשמש עולה מעל הערמונים בטיילת המזרקה, שם אין עדיין איש, אין כלב, רק עקעק שמנתר על שביל החול לפני הצל הארוך...
1. דחפת לי ליד את טבעת החותם של הסבא הנאצי שלך וביקשת שאזרוק אותה לים. או לכל מקור מים אחר. כי אתה לא מסוגל. אז אמרתי: אני לא מוכנה, הרי הוא לא הקרוב הדפוק שלי, גם...
הם היו שיכורים כשהוא הציע לה. לנסוע לאיזו כנסיה בעיירה קטנה ולבקש מהכומר שיחתן אותם כאן ועכשיו, ואז לחזור לגואנגג'ואו ולהמשיך לשתות כאילו כלום לא קרה. לה זה נראה הרעיון הכי משעשע בעולם. חכה, היא אמרה,...
לפני שמלאו לאליקום שבע שנים מצא לו בת זוג כלבבו ונשבע בלבו לשאת אותה לאישה. היא היתה עגלגלה מכל צד, ואפילו חוטמה היה עגלגל ולא פרץ יתר על המידה מתוך פניה. יפה היתה יותר מכל אישה...
רשימות אלה נמצאו בתיקיית עור, הן נכתבו על נייר דפדפת מאיכות טובה. התיקייה היתה דחוסה בתוך ארגז חפצים ישן, תחת פרווֹת שועל אכולות עש, תקליטים שחורים קטנים, שלל מחטים שבורות, פיסות מרופטות של בד רקום ובקבוקי...
הוא היה זמר סלסה מפורסם. היא אספה דברים וקעקעה מדי פעם. הוא היה נשוי לאשת עסקים יפנית עשירה. לה היה מאהב צרפתי. הם הכירו במקרה. היא ניסתה לשכנע מלצר בבית קפה שלחמישה סנטבו אין שום השפעה על מחירה של קופסת סיגריות. המלצר מצדו, הגיב בחיוך רחב...
טוּרידוּ מַאקָה, הבן של ניה נוּנְצִיה, איך שחזר מהצבא, כל יום ראשון הוא הסתובב בפיאצה כמו טווס במדי הבֶּרְסַלֶיירֵה1 והכומתה האדומה שלו, ונראה כמו מגיד-עתידות כשהוא פותח את הדוכן שלו עם הכלוב-כנריות. הנערות בלעו אותו בעיניים כשהן...
על הקיר שלי בסלון תלוי מסור, מפתחַ של בית מכיס של ענק. הוא שם הרבה זמן. "בשביל מה המסור שלך?" אנשים שואלים, ואני אומרת, "זה לא המסור שלי. אף פעם לא היה לי מסור משלי." "אבל...
הייתי תשוש בלילה ההוא, אבל הסימן האדום על הכתף של קונצ'ה נראה לי כמו היקי, וזה מה שאמרתי לה. "אתה מתכוון לזה?" היא שאלה והצביעה על הסימן, בלי להסיר את עיניה מהספר. "כן, קונצ'ה." "תגיד לי,...
לזכר פְרִידָה לְיָאפָּה חלמתי שערב – ויהי ערב. לידי נשמעו פה ושם דנדוני פעמונים של עדר כלשהו. העדר התקדם בסתר, חבוי מאחורי מעטה הלילה הירוק, שיחי אברהם והרדופי הנחלים. ניסיתי להתחקות אחרי הנתיב של צליליו...
אהבתי אותה אהבה נואשת! על מה ולמה אנו אוהבים? האומנם מוזר הוא שלא יהיה בעולמך אלא אדם אחד, שלא תשכון במוחך אלא מחשבה אחת, בלבך רק תשוקה אחת, ובפיך שם אחד בלבד: שם השב ועולה בלי...
תמיד רציתי בחורה. היו מקומות, כמעט אפשר לומר חנויות, שיכולת להשיג בהם בחורה בכל שעה ביום ואפילו זכרו איך קוראים לך. אבל אני רציתי בחורה שלא צריך לשלם לה. אז שאלתי מישהו. את סוונסן, מהעבודה. הוא...
כשהייתי בן תשע, אבא שלי שכר לי זונה. זונה בת תשע, כמובן. את הבגדים, הצעצועים, האוכל – כל מה שהחיים שלי היו עשויים ממנו בגיל תשע – שכחתי, אבל לא את הזונה. פביאנה לא שכבה איתי....
כדי להאמין למראה עיניו היה עליו לאתחל את המחשב שש פעמים רצופות, להתקלח לראשונה מזה שבוע, לרדת לקנות אטריות קרות וסיגריות ולחזור הביתה. יש מישהי, סוף-סוף יש מישהי, והיא פנתה אליו מיוזמתה דרך אתר ההיכרויות. זו...
שטפנו כלים ושרון ניצלה את ההזדמנות לספר לי שבזמן האחרון היא חושבת על היום שבו וילי, המאהב שלי, כבר לא יהיה. "אני לא מפסיקה לחשוב על זה, נסטיטו. הוא כל הזמן שפוף וזה רק הולך ומחמיר....
ונידבת לאישה שלי רק שמץ מחייך, וכשהיא חזרה היא כבר לא היתה אישה של אף אחד. (לאונרד כהן, "Famous Blue Raincoat") בתוך קרוואן אבוד במדבר, גבר מחזיק בידיו מכתב. מבטו נעוץ בחתימה: "בברכה, ל' כ'". היא...
רחוב לַס קאז היה שקט ושלֵו כמו באמצע הקיץ, וכל חלון פתוח חסה תחת סוכך צהוב. הימים היפים חזרו; זה היה יום א' הראשון של הקיץ. יום חמים, קצר רוח, חסר מנוח, שדחף את האנשים אל...
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבת ביניים* דולר אחד ושמונים ושבעה סנט. זה היה הכל. וששים סנט מסכום זה היו בפרוטות. פרוטות שנחסכו מדי פעם, אחת-אחת ושתיים-שתיים, בהטלת אימה על...
פרנצ'סקה, אישה צעירה וארוכת רגליים שפס כחול מפלג לשניים את רעמת השיער האדמוני שלה, חוצה את הגן בצעדים מהירים. היא דורכת על עלי השלכת הנערמים על השביל והם משמיעים קול פצפוץ נעים, ומריחה ריח עז של...
השחר עלה זה מכבר. ההרים, שפסגותיהם המושלגות נבלעו בעננים, זהרו מתחת לכְחול השמים הקר כמו מבשרים שהפוגת הלילה תסתיים בקרוב ושהשלג, אשר ירד ימים רבים ללא הרף, עומד להתחדש. אור השמש היה לא יותר מאלומת קרניים...
עלי להיות דיסקרטי. אני לא רוצה לסבך אותה בצרות. אטלפן אליה… במגרה של שולחן העבודה שלי אני עדיין מחזיק תצלום שלה, עם עוד תצלומים ומטפחת מוכתמת באיפור שגנבתי מאיפשהו – כלומר, אני יודע מאיפה, אבל אני...
הרעיונות הכי טובים באו לה תמיד בלילה, כאילו בלילה היתה אדם אחר מאשר ביום. זה נדוש, הוא היה אומר. ואחר כך מחליף נושא, או מתחיל משפט ב"אני". אני, היה אומר, אני חושב בשיא הבהירות ביום, בבוקר,...
זאת הייתה החקירה האחרונה שניהל רב פקד ַפַסרוֹ אבל הוא לא ידע זאת אז, כשהשתהה במשך רגע קצר מול הדלת הסגורה, לפני שנכנס לחדר בצעד מהיר שנועד להסתיר את סערת הנפש שהיה נתון בה. כשהדלת נפתחה...
את זה בלה אהבה, לנסוע בעיר הישֵנה הכבויה כולה, חוץ מכמה חלונות בוערים, ובחוץ החושך דק וניתן למישוש. הפעם היתה פטורה לחלוטין מאשמה, אף שהשאירה מאחור את שתי התינוקות שלה. היא ידעה שמעולם לא היתה מגיעה...
אין לי כל חדש. כבר שמונה שנים כמעט. בהתחלה עוד היו לי תקוות גדולות. לא יכולתי לתפוס שהיא נעלמה לתמיד. הייתי בטוח שהיא תחזור, שיום אחד אשמע את קולה בחדר המדרגות; היא תיכנס ותגיד, "אלוהים, איזה...
"נראה לי שאתם זוג, אבל לא בא לכם להודות בזה." "אנחנו לא זוג," הם עונים בקול אחד, וזאת האמת: מזה חודש הם ישנים יחד, אוכלים, קוראים ועובדים יחד, ולכן מישהו עם נטייה להגזים, מישהו שיתבונן בקפידה...
עבודתו של אבי, כמו רבות בעיר הזאת, היא עבודה טפילית. בתור צלם מקצועי, הוא מזמן היה מת מרעב – ואיתו כל המשפחה – אלמלא הצעתו הנדיבה של דוקטור רויאן, שחוץ משכר הוגן העניק לו גם את...
עשרה נרות בתוך חטיף-דג אומרים לך שזה יום ההולדת של גָלי. ילדת היומולדת במרכז תשומת הלב; היא מצמצמת מבט אל פצפוצי קוביות המבזק. החתולה השחורה מכירה, כנראה, כל תנוחת רכות חתולית שקיימת. בוער לה להתגלות אל...
טארָה היתה שמנה. בעלה הבהיר חד-משמעית שזו פגיעה קשה בתדמיתו ושהוא מתבייש להסתובב כך עם אישה שמתנודדת כמו ברווז בגושים רוטטים של שומן. "אני לא מתנודדת כמו ברווז," היא אמרה, בעלבון. "את כן," אמר אבְּהַאי, ובזה...
היא היתה דדנית, עם רגליים דקיקות ועיניים כחולות. כך אני אוהב לזכור אותה. אני לא יודע למה התאהבתי בה, אבל התאהבתי כמו משוגע, ובהתחלה, כלומר בימים הראשונים, בשעות הראשונות, הכול הלך בסדר. אחר כך קלרה חזרה...
באחד מיערות ההימלאיה, בצל אלונים מכוסי טחב, רכב השוטר, ושמשו טפף בעקבותיו. "איזה עסק מכוער, בְּהֵר סינג'," אמר השוטר. "היכן הם?" "עסק מכוער בהחלט," אמר בְּהֵר סינג', "ובנוגע להם, אין ספק כי הם נצלים כעת באש חמה...
זה התחיל בסופת ברד ב-1975, כשבֶּנִיטוֹ פִּיקוֹנֶה חצה בריצה את רחוב מַרקֶט ותיק המסמכים שלו מעל ראשו, מסוכך עליו מהשמים הנופלים ואגב כך גם מהביואיק המתקרבת. רגליו התקפלו על מכסה המנוע, כתפו שילחה רשת עכבישית של...
חנה ריטר ואני יושבים משני צדי המיטה הזוגית ומשגיחים על הפצוע. האור הצהוב של עששית הנפט משווה לחדר אווירת רפאים. למרות החלונות הגדולים הפתוחים לרווחה, החום עדיין בלתי נסבל גם באמצע הלילה. אני חש את החולצה...
בזמן שהמתין שימלאו לו את המכל באחת מאינספור תחנות הדלק בתחילת כביש קאסיה, ביציאה מפירנצה, לא הפסיק עורך-דין אָדַמי להסתכל על הנערה בחולצה ובג'ינס הכחולים, שעמדה על שפת הכביש מעט לפניו. היא היתה גבוהה ומעודנת, שׂערה...