חוויית מפגשו עם ד"ר הנדל חרצה תלמים בשדה זכרונו. הוא ארך לא יותר משלוש דקות, במהלכן נשאל לשמו, לגילו, לכתובתו ולעיסוקו. הושטה לעברו כף יד מגויידת, עטורת פיגמנטציה. בין אגודל, אצבע ואמה נשתרבב לו פתק ריבועי...
כבר תקופה שאני בדוּדה לבית משפט. להזיע ממתח תחת אור פלורסנט ולהריח את הקירות העבשים. להרגיש שיש סדר לעולם ושמלאכת הצדק נעשית בידי אדם ולא רק בידי אלוהים. ובכל זאת אותו אלוהים הרים לי לווֹלה מהשמים;...
אם את מקבלת את ההודעה, הצעד הראשון הוא להתקשר לחברת הסלולר לנתק את הטלפון. המוקדנית בוודאי תתנגד. במקרה כזה, התעקשי. אמרי שאת לקוחה ותיקה ושההתנתקות היא חלק מהשירות המקצועי שאת דורשת לקבל מהחברה – גם אם...
שתי בשורות: 1. היום אני הולך לדבר עם אשתי, אחרי שנתיים שלא דיברתי איתה. 2. אשתי מתה. היא נפטרה לפני שנתיים, בנסיבות משונות. היום יום החופש שלי וה"פגישה" אמורה להתקיים רק בערב, כך שאנצל את הזמן...
גברת ריטה חלמה, ביום של קרב היריות, שהיא מתהלכת בגן עצום. היא חלצה את נעליה מחשש להרוס את הדשא, שהיה קצר באופן היסטרי וירוק, כמו מדשאה במגרש גולף. נדמה היה שהעשבים גונחים ומתאוננים תחת המשקל של...
חלמתי שבאים מהחברה להחליף את מספר הטלפון שלי. "אני שמחה מאוד," אמרתי, "כי כל היום מתקשרים למספר דומה וכי מישהו אחר, השד יודע מיהו או מיהם, מצלצלים כל שבת בשלוש לפנות בוקר." בכל אופן, השמחה שלי...
"הוא חי!" החברה מעיין נכנסה בריצה. "הוא בריא, שמעתי אותו בוכה. קרה לנו נס חג הקציר. לא ראיתם את ההודעות?" פניהם של חמשת חברי הוועד המכונסים באולם הישיבות זהרו אך בחלוף רגע עטו ארשת חידתית. הם...
בשביעי באוקטובר התעוררתי ב – 11 בבוקר לרעש בלתי פוסק של הודעות בפלאפון מחברים ששאלו לשלומי. התעוררתי מאוחר כי ערב לפני הייתי במסיבה וחזרתי לפנות בוקר בדאון מהאקסטה שלקחתי. נכנסתי לרשתות החברתיות כדי לבדוק מה קרה,...
אותו ערב התענג לו היועץ טומסה, אוזניות על הראש, והאזין בחיוך נלבב לרדיו המנגן יפה את הריקודים לדבוז'אק – זאת מוסיקה, אמר לעצמו בנחת – כאשר לפתע נשמע מבחוץ פעמיים קול נפץ ומהחלון שמעל ראשו נשרו...
כמאה צעדים מוואנדום, על גדות הלואר, עומד בית חום ישן שגגותיו נישאים, והוא כה מבודד עד כי אין סביבו לא בית מלאכה מצחין לבורסקאות ולא אכסניה עלובה, כפי שתראו בקרבת רוב הערים הקטנות. בחזית הבניין ישנו...
הוא הרג אותי די בקלות על ידי ריצוץ ראשי על חלוקי האבן. בום! אלוהים, כמה טיפשה הייתי! כל שנאתי השתחררה עם החבטה הראשונה ההיא; הייתי טיפשה לעורר מהומה רק מפני שמצאתי אותו עם אשה אחרת. ואיך...
גווייתו של גוריסטר הייתה תלויה, מדולדלת מלוח הצבעים הוורוד; ללא תמיכה, תלויה גבוה מעלינו בתא המחשב; והיא לא רעדה ברוח הצוננת, המשומנה, שנשבה לנצח מבעד למחילה המרכזית. הגווייה הייתה תלויה, ראשה מטה, קשורה אל תחתית הלוח...
נניח כי היית אמור לטייל לאורך ברודווי לאחר ארוחת ערב, לרשותך עשר דקות להשלמת עישון הסיגר שלך, בזמן שאתה בוחר בין טרגדיה מבדרת לבין משהו רציני כמו מחזמר. לפתע מונחת יד על זרועך. אתה פונה להסתכל...
"דודתי תרד מיד, מר נטל," אמרה נערה בת 15 בשליטה עצמית ניכרת, "בינתיים יהיה עליך לנסות לסבול אותי." פרמטון נטל השתדל לומר את הדבר הנכון, שיחמיא לאחיינית על רגעים אלה מבלי להפחית מערכה של הדודה האמורה...
נספחים: הקדמה – כמה הבהרות אינני מעוניין להוליך את קוראיי שולל. הסיפור שאני עומד לספר כאן איננו בדיוני אף על פי שהוא עשוי להיראות כך. ככל סיפור, הוא מתחיל בכר דמיון מזובל ופורה מכדי להישאר בגזרת...
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבה עליונה* בוקר ה-27 ביוני[1] היה בהיר ומואר שמש, שרוי בחמימות הרעננה של יום באמצע הקיץ; הפרחים לבלבו בשפע והדשא היה ירוק ביותר. תושבי הכפר...
צלצולי פעמונים שיגרו את הסנוניות למרומי הרקיע, וחג הקיץ בא לעיר אוֹמֶלָאס בהירת הצריחים השוכנת לחוף הים. על תרני הסירות בנמל התנוססו דגלים ססגוניים. ברחובות, בין בתים שגגותיהם אדומים וקירותיהם מסוידים, בין גינות עתיקות וטחובות ותחת...
בכל זמן שתתעורר, תשמע דלת נסגרת. מחדר לחדר הלכו, יד ביד, מרימים פה, פותחים שם, מוודאים – זוג רוחות. "כאן השארנו את זה," היא אמרה. והוא הוסיף: "הוא, אבל גם כאן!" "זה למעלה," היא מלמלה. "ובגן,"...
אילו כולנו הכרנו את עצמנו (במובן רחב יותר מזה המקובל לגבי אמירה זו), יש לי חשד שהיינו מגלים, כי האומנות והמטפלות שלנו נושאות באחריות לרוב הפינות האפלות שאליהן אנו נאלצים לחזור בניגוד לרצוננו. הטיפוס השטני הראשון...
הנערה הייתה כל כך בטוחה שהיא תקבל את העבודה, שהיא הגיעה לווסטצ'סטר עם המזוודה שלה. היא ישבה בסלון ביתם של הכריסצ'נסנים, ובמעיל הכחול הפשוט ובכובע שלה נראתה צעירה יותר מ-21 שנותיה. "האם עבדת כאומנת בעבר?" שאל...
מקרה זה אירע בראשית הפרקטיקה שלי, כאשר אני, אז רופא בתחילת דרכו שאיש לא שמע עליו, ביליתי את שעות הקבלה שלי בבדידות מעיקה, בהתהלכות בין כותלי משרדי תוך כדי העברת חפצים ממקום למקום. בחודש אחד פקדו...
שארלוט הילדה ישבה על אבן השפה הצרה, לחיה מונחת על אחת מברכיה, ובמקל רשמה בעפר בעצלתיים. היא רחרחה את רגלה, הריחה את העפר והזיעה עליו. לאחר מכן נאנחה וזרקה את המקל הצידה. "אמילי", היא אמרה. אמילי...
חמש שנים חלפו מיום שנישאה – וכלום. משפחתה הגדולה, ששפעה ילדים, הביטה בה בקדרות ובעצב: נשים עקרות אינן דבר שבשגרה אצלם. לכל הנשים במשפחתה ובמשפחתו של בעלה היו ילדים. המון ילדים! בנים ובנות קטנים וגדולים, פקוחי...
בידו השמאלית לחץ הרופא אל חזהו מנורה שזה עתה נקנתה, ובידו הימנית נשא מקל הליכה דקיק ונופף בו בעליזות. הליכתו הייתה רחבה ומשוחררת כשל כל האנשים הבטוחים בעצמם ובאושרם; ראשו נטה אחורה ועיניו חייכו. לעתים דחף...
מאמא תמיד אמרה שעדיף בנות. בנות נשארות קרובות לאמא. ובן זה חתיכת נביילה. ימצא לו אישה וחת שתיים ישכח את אמא שלו. אבל זה היה מזמן. עוד באירופה. כשהייתי ילדה ומאמא עליה השלום עוד לא נשרפה...
שמי אורי וינקלר, ואני מספיד. מחק זאת! זה איננו שמי, ומהו ההופך אדם למספיד, שוב איני יודע. ובכל זאת. בכל זאת אני עובר בין בתי האבלים, יום יום, שעה שעה. אני עולה ופותח את הדלת. איני...
מביאה את העולם לתוך חדרי הוא לא הבחין בי כשנכנסתי בדלת הרחבה ופניתי מיד אל שולחן המפקח על שעות העבודה, כדי לרשום את שעת הגעתי לעבודה. בתנועה קלה, רכה ומתונה, הסרתי מעל צווארי את הצעיף המנומר,...
"שמעת על ההיא?" שאל אותי המוכר מ'עולם הממתקים', בחור שנראה בעצמו כמו דובון גומי אנושי. "לא שמעת? לפנות בוקר הביאו למיון מישהי, הסניטרים קוראים לה היפהפיה בתרדמת." "אני מבין," קטעתי אותו, "שביטלו את המושג חסיון רפואי."...
"מה לעשות עם הגופה, אדוני?" שאל סמל פיטר לונג את השופט. קולו היה שקט אך רשמי וברור, ונמסכו בו כבוד והשתתפות בצער. זה עתה בישר לשופט אלישר על הירצחה של בתו. פניו של השופט אלישר היו...
ישבתי מול המקלדת השחורה בחדר המנויים וצפיתי בסרטון; הסרטון הראה לווייתנים שוחים באוקיינוס האטלנטי, קרני אור שחדרו את האפלולית מרצדות על עורם החזק והכהה, שהזכיר צמיג. צפיתי בהם ללא ניע קרוב לרבע שעה, עד שבדלת הפתוחה...
"וְרֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי בְּיָדוֹ" (שמואל א' י"ז, 57) כאילו עברה שמועה מזמזמת, נתכנסו כל זבובי הגבעות אל הראש. כיוון שהיה בתנועה מתמדת, שעקבה אחר ההליכה המהירה ואחר קצב נפנוף הזרוע האוחזת בו, התקשו הזבובים לנחות ולשוטט...
לאָנָסטָסיָה דֶרגָצ'וֹבָה המקום נמצא בפאתי העיר וכמו זנבותיה של כל עיר, היה גם הוא מוזר ועגום: בניין עשוי בטון השייך לאיזה מכון מחקר של העיר אַשחַבָּד. חלונות החזית שלו פנו אל שני קווי החשמלית, ועד עצם...
ככל שהקיץ הולך ומתהדק המחשבות נוטות להתרופף. הבטחתי שאשיב מהר, ומאז לא כתבתי. חלף שבוע: ביום א' חשבתי שאני עלול לצאת מדעתי. ביום ב' עוד לא נאספתי. ביום ג' התיישבתי לכתוב, אבל נרדמתי פרקדן. ביום ד'...
איך הוא בכלל העז להראות שם את הפרצוף שלו ועוד מניח זר פרחים. התכופף לו באלגנטיות עם מדי חיל האוויר המגוהצים ודרגות האלוף משנה שלו מנצנצות כאלף שמשות. ואמא שלו, הירקנית כבדת הבשר בשמלתה הפרחונית המוכתמת,...
ריחו עומד עדיין באפי ואינו מרפה ממני. הוא משתלט עלי עם כל שאיפה שאני שואף ועימו שבים אלי כל היסורים שנתיסרתי בהם באותו לילה. דבר לא עלה בדעתי בטרם שלחתי לו את המאמר לפרסום. המידע שהגיע...
הוא שיחק את תפקידו כראוי. לא הראה שום סימן לכך שידוע לו מה מתרחש מאחורי גבו. הוא יכול היה להיות מרוצה מעצמו באמת. וכשבנט ויוסי כהן גילו לו לשם מה זימנו אותו, הוא העמיד פני מופתע....
באותו לילה, כאשר עמדתי בפתח המסגד, אמר לי האימאם דברים מוזרים ודרמטיים. הוא סיפר שלהקה גדולה של חתולי בר שחורים תקפה את המחוז וחיסלה כל מה שנקרה בדרכה, ולכן האנשים לא באו לתפילת הלילה, שהרי הם...
במקומות מסוימים, החיים חדורים בחוסר תוחלת תהומי ונושאים הילת ייאוש כה חמורה, עד שתושביהם מפסיקים לפחד, או לכל הפחות נהיים אדישים לנוכח הוודאיות של המוות. קמדן סיטי היא מקום כזה בדיוק. קמדן היא רוח רפאים מרוטה...
בגיל שבע-עשרה גילתה לוֹרֶטה שהיא נכנסה להריון מבְּלוּ סימפסון. גם בושה וגם חבל. ולא כי טילְדון יצא ילד רע. (למען האמת הוא יעשה-חיל כעבור שלושים ושתיים שנה, כשיקנה וינהל זיכיונות של רשת מסעדות עוף מטוגן מצליחה...
טוב, כפי שהתחלתי לספר, הקיסר עלה למיטתו. ״שָׁבֵלִיֵה,״ הוא אמר למשרתו האישי, ״הסט את הווילונות הללו, וסגור את החלון לפני שתצא מהחדר.״ שָׁבֵלִיֵה עשה כאשר נצטווה, ואז נטל את פמוטו בידו ונפרד מעליו. מקץ כמה דקות...
*"האורח של דרקולה" קוּצץ מתוך כתב היד המקורי של "דרקולה" בידי המוציא לאור שלו בגלל אורכו של הספר המקורי. הוא פורסם כסיפור קצר ב-1914, שנתיים אחרי מותו של סטוקר. כשיצאנו לנסיעה זרחה שמש בוהקת והאירה על...
בקרקעית האגם, המכוסה בוץ ואבנים, נחה גופה של גבר. עיניו היו פקוחות, כאילו התבונן בשמש נוזלית, בשמיים שמתחת לפני הקרקע. דג קטן, שחור וצהוב, שחה ליד רגלו; דג אחר כרסם אחת מאוזניו. הוא שכב שם למטה...
ירח-הדבש שלה היה צמרמורת ארוכה. זהובת שיער היתה, מלאכית וביישנית, ואופיו הקשה של אישהּ הקפיא את חלומות הכלה הילדותיים שלה. אף-על-פי-כן אהבה אותו מאוד, לעיתים מתוך רעד קל, ובלילות כשחזרו יחד ברחוב היתה מציצה בחשאי אל...
בשנת –17, זמן מה לאחר שגמלה בלבי ההחלטה לצאת למסע לארצות שטרם תוּירו בעת ההיא, שמתי פעמי לדרך, מלווה בחבר אשר אותו אכנה אוגוסטוס דרוול. הוא היה מבוגר ממני בשנים ספורות, אדם אמיד ממשפחה מיוחסת, מעלות...
אמת! – עצבני – עצבני להחריד, עצבני עד-פלצוּת הייתי ועודני; אך למה תאמר שאני משוגע? המחלה חידדה את חושַי – לא החריבה – לא הקהתה אותם. מעל הכול הוּחד חוש השמיעה. שמעתי את כל הדברים בשמים...
"היי אתה! שם למטה!" כששמע את הקול שקרא אליו הוא עמד בפתח הביתן שלו והחזיק בידו את דגלו, כרוך סביב מוט קצר. לפי פני השטח אפשר היה להניח שהוא יודע בלי כל פקפוק מנין הקול מגיע;...
פרנץ ליסט נפטר ב-31 ביולי בשנת 1886, את הנסיבות המסוימות שהובילו לכך הוא לא הצליח לזכור. ואולם הוא מצא את עצמו בהכרה ובעשתונות מלאים ברחוב כלשהו והלך בנחישות – לאן? זאת הורתה לו הזמנה שהייתה טמונה...
היא האישה שגרה בסביבה, פוגשים אותה בסופרמרקט, בתור בסניף הדואר. בימי שני היא מביאה את הילד, בימי שלישי היא שוחה את הסיבובים שלה בבריכה, בימי רביעי היא לוקחת את הילד, בימי חמישי היא עושה קניות, ובימי...
דעו לכם, כי לפנינו ראשיתו של סיפור על רפאים ושדונים, אשר ממיליוס, ילדו המוצלח ביותר של שייקספיר, סיפר לאמו המלכה ולגבירות החצר בשעה שהמלך וחיילי המשמר באו להובילה לבית האסורים. הסיפור אינו מופיע עוד לאחר מכן;...
מר ויקס שוב הזעיק אותי הערב, ואני מביט לאחור אל המסדרון בבית שלי. לא כיביתי את האור במטבח. זה בית ריק וישן מאז שמתה האישה. כשמר ויקס לא מצלצל, אני כותב לכל מי שאני מכיר בעניין...
בדמדומי הערב התכולים-צוננים בהקה חנות הקונדיטוריה, שעמדה בפינת שני רחובות חלולים בקמדן טאון, כבדל סיגר. ואולי מוטב לומר, כבדל זיקוק, שכן האור היה צבעוני ומורכב, נשבר במראות רבות ורקד על עוגות ודברי מתיקה רבים, מוזהבים ועליזי...
מישהו אמר לו, כנראה הכרטיסן: "המזוודה שלך היא המזוודה היחידה, אף אחד לא רוצה לנסוע היום לאַלְקילַה, אין סיכוי שהיא תלך לאיבוד". אבל ארננדס התעקש לעלות איתה לאוטובוס: "אני אוהב לשים עין על הדברים שלי." ברציף,...
מי היה בֶּרְק? ראשית ימיו. ג'ייקוב בֶּרק, מי שעתיד היה להתמודד בקרב נגד מקגרוֹ הגדול באותו יום גורלי ב-1824, נולד מכוסה בשרידי שק שפיר במשכנות העוני שבאזור הרציפים בבריסטול, בגיבוב שמכוּנה רק "החור", ילד חורף לַסוור...
מותו של האגרופן (או הקרב המהולל בין ג'ייקוב ברק לבליינדמן מקגרו)
בחוץ היה לילה קר ורטוב, אך בחדר האורחים הקטן ב"בית לָבּוּרנַם" הורדו הווילונות והאש הדולקת האירה. אב ובן היו בעיצומו של משחק שחמט, והאב, שהחזיק בתפיסה קיצונית בנוגע להתקדמות המשחק, העמיד את מלכו בסכנות מיותרות ובולטות...