0 דק' 70 דק'
החל
המתנה
ישראל
יש מי שממציאים את השקרים ויש מי שמאמינים להם בעולם אידיאלי היה ג'רי פורש את הכנפיים שלו ועף משם. מאז שהוא זוכר את עצמו הוא הרגיש אותן והרגיש שהן תפורות לעמוד השדרה מתחת לעור, ושיום אחד...
המתנה
יפתח אלוני
6 דק'
אלף שקל לסיפור
ישראל
לא הגעתי לחרפת רעב, אם כי גם זו שאלה של ניסוח – כי ביתי נראה כמו חורבה, חלונות עקורים, מטח יריות על כורסת הסלון, קיר סדוק, מטבח רעוע, ארונות מתפרקים, רהיטים שמזמן איבדו עצמם לדעת –...
אלף שקל לסיפור
אורלי קסטל-בלום
5 דק'
עלילות חוּמִית
ישראל
מִי זוֹ חוּמִית? מַה קָרָה לָהּ, וְאֵיךְ הָיָה כָּל הַדָּבָר? הִנֵּה, שְׁמַע. בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי הָיוּ זְאֵבֵי וְאַבָּא הוֹלְכִים אֶל תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת. וּפַעַם כְּשֶׁהָיוּ בְּדֶרֶךְ הֶעָפָר, אֵצֶל הַתְּעָלָה, קָרָה דָּבָר. מַשָּׂאִית עֲמוּסַת שַׂקִּים עַד מְרוֹם סֻלְּמוֹתֶיהָ...
עלילות חוּמִית
ס. יזהר
11 דק'
שדיים
ישראל
אני זוכר איך צמחו השדיים שלי. הייתי מחזיק אותם בשתי ידיים, לוחץ אותם מול הראי, מסתכל עליהם מכל כיוון אפשרי. הייתי בודק את הצבע של הפְּטמות, את ההתחלות של השֹערות. מבחוץ נהיו בהם שקעים קטנים וקמטים,...
שדיים
יואב כ"ץ
27 דק'
מנינגיטיס
ישראל
לילה ירד על מפקדת הצבא. חושך כיסה כמו ברזנט לח את מגורי השומרים. צל אדם נפל מחלון הקומה העליונה של משרד הביטחון, כמו ציפור גדולה, נמוג והטריד בנוחו ובהיעלמו רק את יאיר. כמו רוצח מעבר לפינה,...
מנינגיטיס
יצחק לאור
24 דק'
איסיס – ספורה של אלה קוסמת ומכשפת
ישראל
אִיסִיס הָאֵלָה הָיְתָה חֲזָקָה כִּמְעַט כְּמוֹ סַבָּא שֶׁלָּהּ, שֶׁהָיָה אֵל הַשֶּׁמֶשׁ וְרֹאשׁ הָאֵלִים. שְׁמוֹ הָיָה "רַע" (בְּמִצְרִית זֶה לֹא נִשְׁמָע כָּל כָּךְ נוֹרָא), וּלְמַזָּלוֹ הָרַב, הָיוּ לֹו עוֹד כַּמָּה שֵׁמוֹת. הָיוּ לוֹ שֵׁם שֶׁל בֹּקֶר, שֵׁם...
איסיס – ספורה של אלה קוסמת ומכשפת
שהם סמיט
10 דק'
שלושה גברים באמריקה
ישראל
1.עזיז החדר הקטן שלנו במוטל 6 מריח כמו סקס מדכא שמישהו ניסה לקרצף בהרבה אקונומיקה. גרשון ואני מתיישבים על המיטה ומתחילים לחשב חישובים על מפית. רושמים את כל סכומי הכסף שיש ברשותנו, כולל כספים שאנו אמורים...
שלושה גברים באמריקה
ג׳וליה פרמנטו
30 דק'
הישראלי הנצחי
ישראל
דייטון, אוהיו 2006.   המטוס נוחת בנמל התעופה. טיסה לא ישירה. עצירת ביניים בציריך, משם לוושינגטון ומשם לנמל התעופה הבינלאומי על שם האחים רייט בדייטון. סך הכול 15 שעות, לא כולל את זמני העצירה. ניסיתי להירגע...
הישראלי הנצחי
ניסן שור
26 דק'
כדור כחול
ישראל
כשאני נזכרת בזה בא לי לקבור את עצמי. עכשיו בא לי לקבור את עצמי, אז אני נזכרת בזה. מישהו נתן לי פעם איזה כדור כחול, אלוהים, איזו הרגשה זו היתה. הוא אמר לי תבלעי את זה...
כדור כחול
אורלי קסטל-בלום
2 דק'
אחרי ט"ו בשבט
ישראל
בתחילת החורף חלה אבי, ימים רבים שכב במיטה. דלת חדרו היתה סגורה תמיד והיינו מתהלכים בבית על קצות האצבעות, כדי שלא נפריע את מנוחתו. אנשים רבים פקדו את ביתנו לשאול לשלום אבי, אבל אמי אסרה עליהם...
אחרי ט"ו בשבט
רות אלמוג
5 דק'
ועוד אחד חינם
ישראל
בחיי האחרים גרתי עם בעלי פול-מארק ועם הילד בפרוור של אוהיו או של מישיגן. הבתים היו נטועים בכרי דשא גזומים שנמשכו לכל מלוא העין, מסודרים במעגלים סביב אגם מלאכותי, וכולם דומים, כמעט זהים, מתוצרת אותו מפעל, עם אותו חיפוי במראה לבֵנים וגַמלון אפרפר ושתי מדרגות בחזית, ודלת...
ועוד אחד חינם
טל ניצן
4 דק'
טליתא קומי
ישראל
בספטמבר הכול מחפשים דירות. במיוחד בירושלים. במיוחד סטודנטים. זו העונה הטובה של יוחנן דביר, משפץ דירות ובעלן של כמה מהן. שתי דירות קטנות ששיפץ בנחלאות השכיר מיד, ב-400 דולר כל אחת. כבר עמד להשכיר את השלישית,...
טליתא קומי
יצחק אוורבוך-אורפז
22 דק'
הגנבת
ישראל
נותר רק לחם לקנות לארוחת הערב. שתיים בצהרים. אוגוסט. וההתעקשות להרחיק עד לחנות הלחם. ההתפרטות היא מסימן העושר – והתירבות; מה שיתכן לו להכיל ריבוי. שמתי פעמי לסכולסטיקה המנחמת של הלחם, ברירות דגן, מיני מאפים –...
הגנבת
שרון אס
3 דק'
תפוחים בדבש
ישראל
בקיץ ההוא הייתי נוסעת לשם לפעמים, והשבוע נסעתי שוב. היה יום חם של סוף קיץ. מדי פעם נשבה רוח חמה שנפסקה פתאום וחזרה פתאום, מלאה אבק, וכשנכנסתי היה ריק. לא היתה נפש חיה. וחשבתי לשוטט שם...
תפוחים בדבש
יהודית הנדל
11 דק'
קפה
ישראל
אבא שלי מת בשש בערב. אחרי ששמענו את הבשורה מהרופא נסענו הביתה. אריאן נהגה אני ישבתי לידה. שנינו שתקנו. הטעם של הקפה מהמכונה בבית החולים עדיין עמד לי בפה. הסתכלתי על הכביש באור של הפנסים של...
קפה
גדי טאוב
7 דק'
תיקון אמנותי
ישראל
בשיעור מולדת דיבר המורה לוי על הירקון, וזו היתה הסיבה שחפציבה הלכה בהפסקה הגדולה להסתגר בבית השימוש. בתחילת השיעור הודיע המורה: "היום נתחיל בנושא הירקון וכשנסיים נצא לטיול קטן ונראה את הדברים עין בעין בראש העין,"...
תיקון אמנותי
רות אלמוג
20 דק'
חרלמוב
ישראל
אדון חרלמוב היה איש גדול. הוא היה איש גיבור, וכשהיה יושב אל הפוסהרמוניק שהוא מין פסנתר מנושב דוושות רגליים או מפוח מנופח רגליים, או אקורדיון זקוף כפסנתר ומנופח כנ"ל, מכשיר לא ידוע ברבים אבל בסמינר העברי...
חרלמוב
ס. יזהר
9 דק'
שמישהו יסגור את השער
ישראל
כמה חודשים לפני שהשיגעון של אמא הוכרז באופן רשמי היו רמזים שמשהו חורג מהמהלך הצפוי, השגרה שלנו ספגה חבטות קטנות אבל החיים נמשכו והימים היו שווים פחות או יותר. היא פרשה על אדן החלון רצועות של...
שמישהו יסגור את השער
מירה מגן
13 דק'
גואדלופה
ישראל
זה קרה בגואדלופה אשר באוקיינוס השקט. הר הגעש של גואדלופה זמם להתפרץ כל רגע. יתפוס הקורא מחסה וימתין, שכן אין מדובר בהר געש סתם אלא באישה, גואדלופית, פקידה במקצועה ועצבנית מאוד. הבוס שלה, התחת שלו התרחב...
גואדלופה
שהם סמיט
6 דק'
הרקדן
ישראל
הייתי פוגשת אותו לפעמים ברחוב או בגן מול ביתי. במשך השנים כאילו התיידדנו, והוא היה מניע לי בראשו כמנהג ידידים ישנים, ואולי היינו ידידים ישנים, כי כנראה גר פה שנים רבות, כמוני. ובמשך השנים הוא גם...
הרקדן
יהודית הנדל
8 דק'
התופרת
ישראל
לפני שמלאו לאליקום שבע שנים מצא לו בת זוג כלבבו ונשבע בלבו לשאת אותה לאישה. היא היתה עגלגלה מכל צד, ואפילו חוטמה היה עגלגל ולא פרץ יתר על המידה מתוך פניה. יפה היתה יותר מכל אישה...
התופרת
בנימין תמוז
17 דק'
ברזני
ישראל
זו היתה הפעם השלישית שיצאנו ללבנון, ורציתי להגיע לנקודת-הריכוז יחד עם בָּרָזָני. הגעתי למסגריה שלו ודחפתי את הדלת. גוש של אבק סתם את אפי. רחש חד חתך את האוויר: המודעה שהיתה תלויה על הדלת נקרעה. במסגריה...
ברזני
ישעיהו קורן
17 דק'
קוֹפִּי ופֵּייסְט
ישראל
באותם ימים דיברתי על נשק. היה אלכס, החייל הבודד שחי עם איזה זקנה, שלא ברור מה הקשר ביניהם, תמיד במרפסת בימי שישי אחר הצהריים, מנקה את ה-16-M המקוצר שלו, לבוש בבוקסרים ובגופייה, יושב שם בשמש, מעשן...
קוֹפִּי ופֵּייסְט
יואב רוזן
11 דק'
עוד סיפור אהבה
ישראל
1. חודש לפני יום העצמאות, 2048 המדען הראשי של מכון וייצמן נשם עמוק, והפעיל את המתג הסודי בגב של ההיטלר. ההיטלר מיצמץ. ושוב מיצמץ. ואז פקח את עיניו והביט בסובבים. אחרי שניה של שקט הוא אמר,...
עוד סיפור אהבה
עוזי וייל
11 דק'
דירות א'
ישראל|ראה"ב
מוקדם יותר התפוצץ צינור של מכל מים על הגג ומים התחילו לזרום. עכשיו אנחנו יושבים סביב שולחן האוכל בסלון שלי, שותים שַמפּאל ואוכלים טוסט מֶלבָּה עם חומוס. שתי מאפרות גדולות, אחת מזכוכית, השנייה מקרמיקה שחורה, מלאות...
דירות א'
מרים סיון
17 דק'
קוצים
ישראל
"הוא דיבר איתך?" "שתק עד צומת בילו." "ואז?" "ואז האט והראה את המרכז המסחרי המכוער שבונים שם." "טוב, כל זה הגיע לו בהפתעה, את יודעת." אבא חוזר עם תפוז ביד ומגלגל אותו על השיש, אימא תופסת,...
קוצים
שרון הורודי
13 דק'
טיטניום
ישראל
שלג קל ירד על בִּילְבָּאוֹ. ישבנו שם מתחת למוזיאון גוגנהיים וחיכינו לפתיחה. כמה מטרים מאיתנו עמד האדריכל הנודע פרנק גֶרִי והתבונן בעיון במבנה המפואר שתכנן ושהקנה לו תהילת עולם. השלג חבט בלי קול ביריעות הטיטניום והיה נדמה...
טיטניום
דרור בורשטיין
8 דק'
אויבת סיפור האהבה
ישראל
פרנצ'סקה, אישה צעירה וארוכת רגליים שפס כחול מפלג לשניים את רעמת השיער האדמוני שלה, חוצה את הגן בצעדים מהירים. היא דורכת על עלי השלכת הנערמים על השביל והם משמיעים קול פצפוץ נעים, ומריחה ריח עז של...
אויבת סיפור האהבה
עלמה גניהר
17 דק'
גילה
ישראל
גילה היתה נערה חמודה, קצת עגלגלה, וכשהיתה צוחקת צחקה עד דמעות, ואילו האנזי היתה נערה חמודה ודקה וגם מחייכת דקות. שתיהן היו פורחות בלילות הריקודים, גילה רקדה עם כל מי שידע להצחיק והאנזי בכל יופיה ולמרות...
גילה
ס. יזהר
13 דק'
ישמעאל
ישראל
באין לנו דימוי אחר אנו פונים אל רגע הבריאה. הצורה המתפרצת ממבוכת החומר. לא, לא מן המבוכה, מן האדישות לַהֱיוֹת. הפעם אני מוכן, הפעם הזאת התכוננתי. מרוצת הלילה שכבתי ער ושחזרתי במחשבתי את השלבים. לא לבזבז...
ישמעאל
שמעון אדף
7 דק'
שפת תהום
ישראל
התקופה המעצבת של חיי נמתחה לאמצע שנות העשרים, ויותר מכל צרה אפיין אותה אי נחת. משברי זהות ומרידות היו אצלי מינוריים, לצאת ידי חובה כמעט, עד מהרה הכרתי בסדר הקיים. אבל אי נחת היה גם היה;...
שפת תהום
יונתן פיין
29 דק'
בית אבות לגיבורי מלחמה, ורשה
ישראל
אני עומד מול שער הכניסה לחצר בית האבות. כבר עמדתי כאן לפני שעתיים, אבל לא נכנסתי. מצאתי לי בית קפה באחד הרחובות הסמוכים, ורק אחרי שלוש כוסות קפה, ארוחת בוקר מפוקפקת ויותר מדי סיגריות נעמדתי שוב...
בית אבות לגיבורי מלחמה, ורשה
איתמר אורלב
10 דק'
ריצ'רד ניקסון, אמא שלי
ישראל
הַלֵּב, אִלּוּ מְסֻגָּל לַחְשֹׁב הָיָה פּוֹסֵק מִלֶּכֶת, חָשַׁבְתִּי כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לַמּוֹעֲדוֹן הַשָּׁחוֹר הַזֶּה. אֲנָשִׁים צְמוּדִים לַקִּירוֹת, נִגְרָרִים לְמַטָּה בָּאוֹרוֹת וְחוֹזְרִים לְעֶמְדָּתָם הַקְּבוּעָה, מוּזִיקָה עֲנָקִית מַבְקִיעָה בּוּם-בּוּם-בּוּם וּמַבְרִיגָה אוֹתִי מַטָּה, מַעְלָה, אֲנִי הוֹלֶכֶת לְבָּר אָרֹךְ. אֵיפֹה אָחִי לַעֲזָאזֵל?...
ריצ'רד ניקסון, אמא שלי
תהל פרוש
4 דק'
פעמיים
ישראל
כשמסתכלים בדברים מן הצד החיצוני, הכל נראה כמו מין משחק הרכבה צבעוני. פסיפס של מדבקות־מחירים מכסה את המוצרים בסופרמרקט: הכי ישנות בלבן, אלה מלפני שבועיים בצהוב, החדשות באדום. על פחיות השימורים זרועות גם מדבקות ירוקות מלפני...
פעמיים
בלה שייר
13 דק'
מה שמשתקף באגם
ישראל
זאת הייתה החקירה האחרונה שניהל רב­ פקד ַפַסרוֹ אבל הוא לא ידע זאת אז, כשהשתהה במשך רגע קצר מול הדלת הסגורה, לפני שנכנס לחדר בצעד מהיר שנועד להסתיר את סערת הנפש שהיה נתון בה. כשהדלת נפתחה...
מה שמשתקף באגם
דרור משעני
12 דק'
סיפור ישן
ישראל
אני חי באימת הדממה. אבל האם אני לא הדומם מכולם? מפלצות אפורות גבנוניות, עכברושיות עם עינֵי אודם מלוות את חיי. אני מאתר אותן. מזהה אותן. מריח כשהן מתקרבות. הסימנים בלתי נראים – הגעה חשאית, מבט צף,...
סיפור ישן
יפתח אלוני
1 דק'
בית הכרם. ירושלים, 1985
ישראל
החומרים המרכיבים מחזירי חלומות יואל ינצור לעולם את היום שבו פגש לראשונה את מוריס סדובסקי. בעודו יושב בסלון שקירותיו מעוטרים להתפקע בציורי שמן ססגוניים, נראה מוריס כשגריר מעולמות אחרים: גברבר גבה קומה ונאה, חלק עור ומשומן...
בית הכרם. ירושלים, 1985
ניר ברעם
21 דק'
דבש
ישראל
היא כל-כך שמחה שהחתונה הסתיימה. המכונית הלא-מקושטת עצרה מול המלון בקצה הטיילת. הם יצאו והוא התחבק לשלום עם החבר הכי טוב שלו, שנָהג. היא שקלה אם לירוק על החבר שלו, שהציק לה כל החתונה, והחליטה שזה...
דבש
ליאת אלקיים
12 דק'
נערות הפרובינציה העצובות והשאפתניות
ישראל
את זה בלה אהבה, לנסוע בעיר הישֵנה הכבויה כולה, חוץ מכמה חלונות בוערים, ובחוץ החושך דק וניתן למישוש. הפעם היתה פטורה לחלוטין מאשמה, אף שהשאירה מאחור את שתי התינוקות שלה. היא ידעה שמעולם לא היתה מגיעה...
נערות הפרובינציה העצובות והשאפתניות
נורית זרחי
18 דק'
קטטה
ישראל
אצל אותם הקרונות[עגלות]  הפשוטים, הארוכים ומכוסים קמח, שהיו ניצבים תדיר לבטלה בטבורה של אותה הכיכר המרוּוָחה והמיותמה שבצד השוֹסיי[דרך]  הכרסני, הנטוש במקצת כלפי חמה של אביב, אותם, שסוסיהם המדולדלים והקטנים היו נראים מרחוק כתפוסים בחלומות קופאים...
קטטה
אורי ניסן גנסין
17 דק'
קְסַנְטִינִי, הילד האחרון של המאה
ישראל
יותר לא היה אפשר להרשות לכתם להמשיך להתפשט על הקיר. שולחן־הכתיבה שלי צמוד לקיר הזה, ועיני שהביטו בו היו קרובות מדי אל הכתם. לא הצלחתי להבחין אם הלך והתרחב ממש בכל יום, אבל בסופי־שבוע, בסיכום של...
קְסַנְטִינִי, הילד האחרון של המאה
סמי ברדוגו
20 דק'
ארכיטקט בכיכר
ישראל
הארכיטקט הגיע באחד הימים לשוטט בגן שיצר בסמוך לכיכר הסמוכה לתאטרון. הוא חבש מגבעת צהובה ולבש מקטורן צהוב מאריג פשתן, שזרוּעוֹת בו משבצות בצהוב עמוק יותר, ולצווארו קשר צעיף כותנה בצהוב-חמנית ומכנסי הקורדרוי שלו היו צהובים...
ארכיטקט בכיכר
עדי שורק
5 דק'
הסינים
ישראל
ביום כניסת הצבא הסיני בא אחי לגור אצלנו. הוא הגיע מיד אחרי הכניעה ומסירת ירושלים בידיהם. למעשה היתה זאת רק כניעה רשמית, כי הצבא שלנו לא נלחם כלל אחרי יציאת בעלות-הברית. לא היה כל טעם להילחם,...
הסינים
אורי אורלב
15 דק'
סרגוסה בברלין
ישראל
בועז קרא לעבר צ'יקו: "ראיתי כאלה בגולן, מחכים שיבוא אוויר חם כדי שיוכלו לעוף, להיות ציפורים". הוא היה שרוע על הספה, צופה בתכנית טלוויזיה על נדידת חיות. נשרים חגו והתרוממו מעל קניון שערפל סגלגל אטם אותו....
סרגוסה בברלין
יפתח אלוני
8 דק'
רשימות מן הגנזך העירוני
ישראל
בשנת 1999 עבר אבא שלי להתגורר בדירת סטודיו עם נוף לים במלון הדירות "קולוני ביץ'" שעל טיילת בת-ים. הוא עבר לשם כדי להתנתק מהסחות הדעת שהטרידו את מנוחתו ברמת אביב, ולהתמסר לכתיבת הרומן שלו, רומן על...
רשימות מן הגנזך העירוני
יונתן רז פורטוגלי
16 דק'
דיונה
ישראל
פול נימורו היה יפני. הוא היה יפני לפני כל דבר אחר, אם כי היה גם דברים רבים אחרים, והוא העריך בעצמו את אותן התכונות שידע שקיבל בירושה – הדיוק, המשמעת העצמית ואתם, אולי נראה פחות לעין...
דיונה
דורית פלג
13 דק'
אל יפו
ישראל
הוא הניח את הפנקס על ברכו וכתב: "מעונן. ריח של בנזין ומכלי אשפה," והציץ שוב החוצה מהחלון כדי לוודא שלא שכח לציין דבר מה. האוטובוס נסוג בנשיפה מהבילה מהתחנה ופנה אל הכביש המהיר לכיוון ירושלים, והוא...
אל יפו
איימן סיכסק
7 דק'
המכתב
ישראל
המכתב שנשלח אל הדוד חזר בלי שנפתח ועל המעטפה הוסיף מישהו בדיו כחולה: נפטר. הדוד היה איש זקן. הוא גר עם הדודה בחדרונים שמאחורי חנות המכולת הקטנה שלהם בסמטה חולית קטנה באזור עני של העיר. ילדים לא...
המכתב
יוסל בירשטיין
11 דק'
ריקוד הברבורים
ישראל
מתוך ״ראינו לילה״   קבענו להיפגש בתחנת המטרו בַּגְרָטִיאוֹנוֹב כדי ללכת יחד לגוֹרְבּוּשְׁקָה, לשמוע להקת פּאנק מסיביר. גְרוֹמוֹב הסביר איך אזהה אותו: "אני מרכיב משקפיים, הגשר מלופף בחוט ברזל. הממ… ויש לי זקן." "גם אני מרכיבה...
ריקוד הברבורים
אליס ביאלסקי
11 דק'
מה אתה מסתכל על?
ישראל
האור הירוק כבר נדלק ובני אינו מראה שום סימן שבכוונתו לחצות את הכביש. הוא מוסיף לעמוד על אי התנועה, עיניו מצטמצמות כנגד קרני השמש הניטחות בנו, ידיו מונחות על מותניו כאומר, מי יזיז אותי מפה. אני...
מה אתה מסתכל על?
תמר מרין
8 דק'
סיפור על חופשה עצובה
ישראל
היא חיטטה באף במין שלווה נעימה בעודה מתבוננת דרך זגוגית החלון במראות השרון חולפים על פניה. ברקע שמעה את תחנות הרדיו מתגלגלות זו על זו בזמן שחיפש תחנה ראויה להאזין לה. הם היו בדרך צפונה, לחופשה...
סיפור על חופשה עצובה
תמר לויט
9 דק'
הפעם האחרונה
ישראל
הטיול בצופים כשהייתי בכיתה ו' יצאתי למחנה בצופים. בגניגר. שבעמק יזרעאל. שלושה ימים מחנה. ריח של שרוף בשיער ותפוחי אדמה ותירס מקופסה ומשמעת מים. זה היה המחנה הראשון שלי. עם שינה והכל. והגענו לקראת צהריים בבגדים...
הפעם האחרונה
תמר גלבץ
19 דק'
ירידת מים
ישראל
הוא נכנס לסלון, משליך מעליו את צרור המפתחות; והצרור – מצטלצל קלות במעופו – נוחת בלבה של קערת נחושת שמונחת ריקה במרכז השולחן; מהדהד כמו גונג. אימא שלו לא בבית. הוא צופה לתוך המטבח ורואה שם...
ירידת מים
דורית רביניאן
16 דק'
האור הגדול
ארה"בפולין
מוצאי מעיר, שהותירה אחריה שם גדול בעולם. בכל מקום ברחבי התפוצות מכירים את שמה ומספרים עליה מעשיות, מעשיות-חלם בנות מאות בשנים. היתה זו עיר קטנה, דלה, וכפי שנוהגים לומר, טיפשית. הרי כך מספרות המעשיות – שוטי...
האור הגדול
אליעזר בלום
7 דק'
דילוג לתוכן