0 דק' 70 דק'
החל
ילדה בקפה
ישראל
לתמי ברגר   בפינת בית הקפה, שהחליף זה לא כבר בעלים, מוצב כלוב של תוכים. כלוב ירוק בעל כיפה, שנדנדה קבועה בו, ובחזית חריץ ומגירונת. החריץ – חריץ, לא עניין גדול. לתוכו משלשלים יושבי בית הקפה...
ילדה בקפה
רונית מטלון
30 דק'
הילד
סלובקיה
חמש שנים חלפו מיום שנישאה – וכלום. משפחתה הגדולה, ששפעה ילדים, הביטה בה בקדרות ובעצב: נשים עקרות אינן דבר שבשגרה אצלם. לכל הנשים במשפחתה ובמשפחתו של בעלה היו ילדים. המון ילדים! בנים ובנות קטנים וגדולים, פקוחי...
הילד
אריקה אולהובה
5 דק'
כמו פנלופה
רוסיה
היה היתה בחורה, בחורה רגילה בלי שום ייחוד, שאיש לא התעניין בה חוץ מאמא שלה. איש לא שם לב אליה ולא העניק לה זרי פרחים במתנה (זרים מאמא ביום הולדת לא נחשבים). הבחורה התרגלה לזה. היא...
כמו פנלופה
לודמילה פטרושבסקיה
16 דק'
דגים מזן חדש
ישראל
נער דג דגים בשפך הירקון. הוא עומד לבד על פיסת חול. סביבו בקבוקי פלסטיק ריקים ושקיות ניילון שדומות מרחוק למדוזות. עורבים תקיפים עומדים על סלע לידו. זוגות עם עגלות צועדים. מצעד עגלות של שבת. שמש צהרים...
דגים מזן חדש
גל נתן
4 דק'
איילות שקופות
ישראל
דברים רעים קורים פשוט כשהם קורים, כשאף אחד לא מסתכל עליהם, חומקים מהידיים לרצפה ומתנפצים. מישהו לקח צלחת וכיסה את השמש והעיגול הכהה של הצל מוטל על פניך כמו גל קור, צל על פני המים ועורך...
איילות שקופות
מוריה אשכנזי
4 דק'
לגבעה את אשר לגבעה
ישראל
כל כך קָצרה רוחם של מעסיקיו החדשים של מ’ לראות אותו משתבץ סופסוף במשרתו ומביא להם את התועלת שרק הוא, הסתבר, יכול, עד שחטפו אותו ממש מחייו, מחיינו, מהמעבדה שלו, והטיסו אותו אליהם עשרה ימים לפני...
לגבעה את אשר לגבעה
טל ניצן
6 דק'
בלונים
ישראל
"אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, אז כנראה שזה ברווז", אמרה חוקרת המשטרה העייפה ותקעה בו מבט חודר. (עיניים שחורות, בולטות) "כבר הסכמתְּ שזה לא באמת ברווז". הוא אמר והחזיר לה...
בלונים
אסנת צירלין
1 דק'
איך לשרוד בכאילו בלב ים – ההרצאה
ישראל
* תמלול ההרצאה: נילי שמילי  (שקף) איך לשרוד בכאילו בלב ים או בקיצור: אלבב"י מחיאות כפיים. + כניסה של כלנית.   כלנית: מרגישים שאתם לא שלמים? שמשהו בכם מקולקל או לא ראוי לאהבה? ומה אם הייתי מבטיחה...
איך לשרוד בכאילו בלב ים – ההרצאה
הדר אורלנוב
15 דק'
התור שלה
ישראל
האישה התקשטה לקראת התור שנקבע לה בשעה שלוש בצהריים אצל ד"ר זוסמן, כי כך לימדו אותה החיים: אישה צריכה להיות מקושטת. אישה מטופחת מקבלת יחס משופר. אישה יפה מקבלת טיפול טוב יותר מאישה שפניה אפרוריות, ששמלתה...
התור שלה
כנרת רובינשטיין
8 דק'
המקום
ישראל
"המקום ינחם אתכם" נוסח ניחום אבלים כשכדור הארץ הפנה את גבו אל השמש, הרגישה השועלה שמשהו משתנה בה, וחיפשה לדבר הזה מקום. בלילות הקודמים כבר איתרה והכינה מראש כמה אפשרויות: חלל בין בולי עץ ואשפה בשולי...
המקום
תמר וייס-גבאי
11 דק'
מרגוע לְעמֵל
ישראל
מחיר הכניסה לבריכת "מרגוע לְעמֵל" סמלי לשחיינים שכבר מלאו להם חמישים, ושני מסלולים מתוך שישה סגורים לנכים שמתניידים בכיסאות גלגלים ופטורים מתשלום כניסה למקום. כיסא הגלגלים עושה את דרכו במעלה הרמפה, ושם, כמו היה זה פודיום,...
מרגוע לְעמֵל
ורד זינגר
14 דק'
השולי לבלי היכר
ישראל
יתכן שכמו שכל טעות מעידה על עצמה מבעוד מועד, גם זו אותתה לפתחי. ככל טעות אמרה לי: אני מזהירה אותך, אל תלכי בי, אלא אם כן את רוצה לשוב אל מעונות הלקאה עצמית, ואת רוצה –...
השולי לבלי היכר
שני פוקר
5 דק'
מעשייה בעורב
ישראל
רגע לפני שעמדתי לצאת מהבית שאל אותי בעלי – אם אני אוהבת אותו. עכשיו אתה שואל אותי, כשאני עם רגל אחת בחוץ?! זאת שאלה של כן או לא, הוא אמר. בחודשים האחרונים, ולמעשה מאז התקף הלב...
מעשייה בעורב
אילנה ברנשטיין 
6 דק'
פ. ה. האיש בגלימה
ישראל
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבת ביניים* כשראיתי אותו לא היה שום מקום לטעות. זהרורי השמש שהציפו את הגינה ריצדו גם על גבי גלימתו הכהה, שהפכה לסימן ההיכר שלו ובהשראתו...
פ. ה. האיש בגלימה
נורית זרחי
2 דק'
זוהרה
ישראל
סבתא זוהרה הייתה אולי בת בת מאה ואולי יותר. בעצם לא יותר ממאה, כי אני לא יודעת לספור יותר ממאה. היא לא הייתה הסבתא שלי אבל כולם בשכונה קראו לה סבתא. לא היה לה בעל והיה...
זוהרה
אפריל ביטון
2 דק'
סוד הדברים
ישראל
חָסֵר בָּהּ חֵלֶק. ואולי מדויק לומר שהיא שְׁלֵמָה מידי, סגורה, וחסר בה מה שיפרק אותה לחלקים. לדיבור צריך שניים והפה שלה לא הוציא דבר כבר שנים, המילים מתות וחיות בתוכה במחזורים. "אנשים מדברים", חשבה לעצמה, "ללא...
סוד הדברים
חיה משב
8 דק'
המספרות (קטע מתוך רומן)
תוניס
מביאה את העולם לתוך חדרי הוא לא הבחין בי כשנכנסתי בדלת הרחבה ופניתי מיד אל שולחן המפקח על שעות העבודה, כדי לרשום את שעת הגעתי לעבודה. בתנועה קלה, רכה ומתונה, הסרתי מעל צווארי את הצעיף המנומר,...
המספרות (קטע מתוך רומן)
מהא חסן
8 דק'
תאגיד הברווזים
ישראל
"'אם היו שואלים אותי מה הסיבה לכל זה, מיד הייתי עונה. אבל איש מעולם לא שאל' — עובד 251K, אתה כתבת את זה במחברת שלך?" "נכון." "אתה רוצה לספר לנו?" "לספר לכם מה?" "מה היית עונה."...
תאגיד הברווזים
חיה משב
7 דק'
וונדר וומן על הכביש המהיר
ישראל
אני מחכה לה בלובי. חמישה לארבע והיא עוד לא כאן. מעניין אם היא שכחה, במיוחד אחרי נאום ה"חשוב לסגור על שעה ויום ולהתמיד" שהרביצה בשבוע שעבר. אחרי שביטלתי כמה פגישות בחודש האחרון והזזתי אחרות היא ניסתה...
וונדר וומן על הכביש המהיר
שרית יפרח
19 דק'
סיפורי צבים
ישראל
מיכאלה רובינשטיין, חברה לא קרובה ולא רחוקה שלי, אמרה לי שאם אני רוצה להשתפר, אז כדאי לי ללכת לסדנת הכתיבה של ניצנה ראובני ורציתי להשתפר והלכתי לסדנה של ניצנה ראובני אבל כל מה שעשיתי שם, לא...
סיפורי צבים
הדר אורלנוב
5 דק'
יאללה בית"ר
ישראל
את נילס אולגרסון, ושמא היה שמו אנדרסון, או כפי שהוגים זאת בשוודית, אנדרשון, פגשתי בבוקר יום הכיפורים בפתח גן החיות של סטוקהולם, סקנסן. הימים היו ימי סתיו מאוחרים, ולמען בני האור ובני החושך כפי שאנחנו פה,...
יאללה בית"ר
עלית קרפ
7 דק'
שלושה בסירה אחת עם פאני היל
ישראל
הדבר הראשון שעשה אבא בדירה החדשה שאליה עבר אחרי שהוא ואימא התגרשו היה להתקין לעצ ספרייה. שני הספרים הראשונים שהניח על המדף היו בכריכה קשה ובעטיפה בצבע כתום צהבהב. הספר הראשון נקרא "נישואין: האתגר" וכתב אותו...
שלושה בסירה אחת עם פאני היל
אלכס פז-גולדמן
7 דק'
אֶמָּה
ישראל
עמוס הפליג בשבחה. הוא נכח בהרצאתה וחזר נלהב. "כל העיניים היו נשואות אליה. הקהל שאל שאלות והיא אפילו לא מצמצמה. ענתה על הכול ברהיטות. אי אפשר היה להאמין שהגיעה לאולם ההרצאות ישר מהטרמינל." "אין לך מושג...
אֶמָּה
כנרת רובינשטיין
19 דק'
למה אנחנו לא עושים את זה?
ישראל
אין תשובה. זה בסדר. אבל גם אם זה לא היה בסדר, מה אני יכול לעשות? ריימונד קרבר, "מאין אני מתקשר", מתוך "דבר קטן וטוב", מאנגלית משה רון, הוצאת כתר   יניב, בן הזוג של נעמה, מדבר....
למה אנחנו לא עושים את זה?
אופיר עוז
10 דק'
משוגעת
איראן
למנוצ'הר מחמדי האישה המתה אמרה: "תעטפי אותי, אני מתחננת." ואז הצביעה על תכריכי הבד, על שלושת החוטים הדקים הארוכים, ועל חבילת הצמר גפן. הסניטרית, שישבה על כיסא ליד מיטתה וסרגה, אמרה בלי להביט בה: "נשארו לי...
משוגעת
מונירו רוואניפור
14 דק'
פירורים
ישראל
יש דברים שלא נעים לעשות בפרהסיה. למשל, ללקק צלחת עם שאריות מאכל או לאסוף באצבע כאילו באגביות את הפירורים שנותרו משבבי שוקולד טעימים במיוחד, שעד לפני עשר דקות נחו כציפוי קראנצ'י על עוגת שוקולד-גבינה. השילוב בין...
פירורים
טליה לוין
4 דק'
איבה שלום
ישראל
עשרים ואחד לשמיני תשעים וחמש, קו 26, ארבעה. עשרים וחמישי לשני תשעים ושש, קו 18, עשרים ושישה. שלישי לשלישי תשעים ושש, קו 18, תשעה עשר. זה קל: שלוש, שלוש, שמונה עשרה, תשע עשרה. צריך רק לזכור...
איבה שלום
נעה ידלין
7 דק'
נעליים
ישראל
נילס אולגרסון או נילס אנדרשון, או אלוהים יודע איך קראו בדיוק לבחור הזה, התעורר בבוקר נובמבר אפלולי במצב רוח רע: שממת החודש השתרעה לפניו במלוא תפארתה, כמו דרך ארוכה ללא מוצא. בתחילה חשב לעצמו, שמה שמדכא...
נעליים
עלית קרפ
9 דק'
לבד בפריז
ישראל
"מדמואזל, מדמואזל, התעוררת? מדמואזל, קומי. הרתחתי מים. בואי לשתות קצת תה." בבוקר ההוא, אני זוכרת, העיר היתה קפואה. התעוררתי לקול נקישות וקריאות והרגשתי את הקור באוזניים עוד לפני שיצאתי מהמיטה. המרזבים של הבניין קרקשו ומים שהודחו...
לבד בפריז
מאיה גז
1 דק'
קרם ברולה
ישראל
זו שנכנסת עכשיו למלתחת הנשים נעמדת לידי, מניחה את התיק על הספסל ומקלפת את הג'ינס מירכיה הצרות, האירופיות, משילה את התחתונים בתנועה אחת אלגנטית, מפשילה את החולצה שמותירה אותה לרגע עלומת פנים כמו נידונה למוות —...
קרם ברולה
רונית ידעיה
11 דק'
האחות
ישראל
האחות הייתה אמורה לשמוח כשקיבלה הזמנה רשמית מהמכללה בה למד אחיה המת ובה נכתב בשפה חגיגית שבזכות תרומה נדיבה של מיליונר אמריקני החליטה ההנהלה להקים בחצר הקמפוס פינת הנצחה שתכלול מצבת אבן לזכר מי שכיהן כיושב...
האחות
כנרת רובינשטיין
4 דק'
חלל נגטיבי
ישראל
אין פלא שאף על פי שהטיסה עם הרופא נמשכה שעה שלמה, כל מה שזכרתי היה גבו הרחב; מאז ומתמיד הייתה לי נטייה להתרכז בָּשולי, וזה גם מה שדפק לי את החיים: בבית הספר ראיתי ציפורים על...
חלל נגטיבי
ורד זינגר
15 דק'
חופשת מולדת
ישראל
זה לקח הרבה זמן, אצל שוטר הגבולות. שילה נסוגה צעד אחד לאחור. היא השפילה את העיניים. בגברים בכלל מוטב לא להביט ישר ובטח שלא בשוטרי הגבולות, ובמקום הסתכלה במדים שלבש, שגם מבעד למחיצת הזכוכית אפשר לראות...
חופשת מולדת
דורית קלנר
16 דק'
רחמים
ישראל
כשמדובר בווינסנט קשה לי להחליט במה להסתכל, באיזה חלק של גופו להביט כדי לראות אותו באמת ולהחליט מי הוא. יש ימים שהוא נכנס לכיתה שלי, מחברת, ספר ועט בידיו, ואני רואה רק את אצבעותיו הלבנות על...
רחמים
דורית שילה
4 דק'
לו הייתי צ'יממנדה
ישראל
"אני שואל, אביבה, מה המוטיבציה שלך?" הוא אמר לה שוב, כאילו לא שמעה בפעם הראשונה, ולכן שאלה למה התכוון. היא התבוננה בו. שיער שחור שסופר בקביעות מדי שבועיים, היא הייתה בטוחה בכך. מכנסי ג'ינס שוודאי היו...
לו הייתי צ'יממנדה
מיטל שרון
11 דק'
ארץ סלע
ישראל
הוֹמֵרוּס וְהַיָּם מֵאַהֲבָה נָעִים. לְאָן אֶפְנֶה? עַתָּה הוֹמֵרוּס הִשְׁתַּתֵּק לוֹ. הַיָּם, שָׁחֹר מִשְּׁחוֹר, בֵּלַּעַג מִתְפַּיֵּט לוֹ וּבָא אֶל מִטָּתִי בְּהֶמְיַת אֵימִים. אוסיפ מנדלשטם (מרוסית ריטה קוגן) הם שוכבים, כל אחד בצריפו, כל אחד במיטתו. הם מופרדים....
ארץ סלע
ריטה קוגן
15 דק'
אש בבית
ישראל
סיאסטה שקטה של צהריים, ואמא מנצלת את הזמן להכין מאכלים לשבת, ולפתע ריח עשן באפה. היא פותחת את הדלת ומיד טורקת חזרה. אש בחדר המדרגות, ואמא נבהלת. מה אני עושה? היא זועקת, מה אני עושה? הנה...
אש בבית
נינה פינטו-אבקסיס
2 דק'
ודודי חלף עבר
ישראל
הרצון להתיז גלונים של דאודורנט ברחבי האוטובוס או לרדת ממנו בתחנה הקרובה ולהקיא את נשמתה, לא הירפה מרותם במשך כל הנסיעה. אם לא יאתרו מה הבעיה ברכב שלה עד מחר, היא תהיה חייבת לשכור או לקנות...
ודודי חלף עבר
שלומית פישר
12 דק'
כי היום יפנה
ישראל
שימי חיון לא חלמה על עושר ואושר או על חתן חזק עם לסת רחבה וגומה, רק פנטזה על היום שבו תוכל לחייך בפה פתוח בזמן שהיא פותחת את השער לעוד מכונית לא חשודה, מה שלא עשתה...
כי היום יפנה
יעל משעלי
9 דק'
ABC
ישראל
הם השקיפו מן הגבעה של הְרַדְצַ'אנִי אל הרחובות שגלשו ממנה לכמה כיוונים, נגלים לעיניהם מבעד לעצים שצמחו במורד ועמדו בשלכת אדומה-צהובה. היה זה יופי אוורירי נושא-אושר. אחר-כך היא ראתה שהוא כבר לא מסתכל על הנוף אלא...
ABC
בלה שייר
4 דק'
רקדנית שחורה בלהקת יחיד
ישראל
כשחיכיתי לאריקסון, החלטתי לזרוק את כל התרופות. ארזתי אותן בשקיות-זבל שקופות וירדתי לפחים בידיים מלאות סדיסטל, היסמנל, אסיוול, פניברין, פפורין, קודאין, וואבן, אופטלגין, (בטיפות ובכדורים) ודרלין. הכל זרקתי. שיהיה לחתולים מה לאכול, חשבתי, כשהיצורים החנפנים האלה...
רקדנית שחורה בלהקת יחיד
אסתי ג. חיים
14 דק'
ובעצם כל הדיון הזה בינינו
ישראל
ראיתי את יונה וולך אתמול וכשאתה רואה את יונה וולך, אני אומר לו, אתה מרגיש שאתה בנוכחות של גדוּלה. ככה אני אומר לו והוא מעקם את פניו בהיסוס ובאי הסכמה. באמת, אני אומר לו, איזו נוכחות...
ובעצם כל הדיון הזה בינינו
יונתן שגיב
11 דק'
השאלה והחזרה
ישראל
1 אני אישה קטנה למדי. נראה שאני מאבדת סנטימטרים עם השנים, וכל איבר בגוף שלי הפסיק לקבל תכונות חדשות מלבד הכושר לפנות כלפי מטה. הירכיים הפסיקו להתעגל בזמן האחרון מכיוון שמשקלן נמשך אל הקרקע, ובמקום זאת...
השאלה והחזרה
שירי שפירא
16 דק'
גיבורות גדולות
ישראל
היא שומעת את ליבי נובחת וקולות מהוסים של נשים מתקרבות על השביל. אירוע נדיר שיש לה מבקרות. היא מקימה את עצמה במאמץ מהספה שהפכה למקום המרבץ שלה,  ומהחלון הקטן שבסלון רואה שלוש מכשפות. אחת מהן מתכופפת,...
גיבורות גדולות
אורנה פילץ
16 דק'
הנער שלא היה
ישראל
"דפנה, איזה יופי שבאת." אני נכנסת לחדרו והוא מחייך אלי. הוא נראה הרבה יותר טוב מאשר בשבוע שעבר. היום הוא לובש את החולצה היפה, הכחולה, שקניתי לו ליום הולדתו, עור פניו פחות צהבהב והוא מגולח. "אני...
הנער שלא היה
עלמה גניהר
9 דק'
תודה, לא
ישראל
וכשנהגה העירה חיפשה את המשפט האחד, המשפט שיהיה גם ברכה גם כישוף, המשפט שינָקה מתוכה את אמה, ינקה אותה מכל תא שבו נאצר זכרונה, ימרק אותה מכל תנועה קפוצה ונשימה חפוזה. טיפות גשם זעירות של סתיו...
תודה, לא
ליה נירגד
3 דק'
הקיפודיות
ישראל
רחוב הרברט סמואל בתל אביב. יום שישי חמש אחר הצהריים. עצרתי בשוליים. אין לי לאן למהר. עלים התערבלו. עננים רדפו. גלים גבוהים הגיעו לאספלט. הגשם לא פסק. הסתכלתי על הים. חשבתי, הרחוב ריק, אף אחד לא...
הקיפודיות
סלין אסייג
1 דק'
שווייצריה זה כאן      
ישראל
רק כשמכבים את השלט "נא להדק חגורות", מותר להפעיל מכשירים אלקטרוניים. רק ככה, כשתל אביב פרושה מתחתי בקוביות קטנות, את האירוע הגדול של הילד שלי, אני יכולה להתחיל לתכנן. הקברניט אומר לי שארבע וחצי שעות יש...
שווייצריה זה כאן    
אורית וולפיילר
14 דק'
חדר 211 / חורחה לואיס בורחס
ישראל
מבוא בשנת 1998, שתים-עשרה שנה אחרי מותו של בורחס, התפרסם לראשונה סיפור גנוז פרי עטו, 'חדר 211'. הסיפור נמסר לעיתון Página/12 על ידי מריה קוֹדאמה, אלמנתו של בורחס, והופיע בעמוד השער של Radar, המוסף השבועי לתרבות. בהקדמה...
חדר 211 / חורחה לואיס בורחס
טל ניצן
14 דק'
ANU BANU אנו באנו
ישראל
מזה יומיים היא מבקשת לראות שקיעה, שקיעה בעת טיסה או שקיעה של ארץ זרה, ומזה יומיים שלא בא לידה לראות. את השקיעה במטוס פספסה, כי נרדמה, על אף שניסתה בכל כוחה להישאר ערה. זו הפעם הרביעית...
ANU BANU אנו באנו
ריטה קוגן
8 דק'
דמי מפתח
ישראל
מייד כשפתחה את הדלת, נעה הבינה שהדירה ריקה; ריקה באופן החלטי יותר מהפעמים הקודמות שבהן סבא שלה אושפז. הטלוויזיה לא דלקה, גם הרדיו לא. היא עברה חדר-חדר, מבואה, סלון, חדר שינה, מטבחון, אמבטיה, ורק אז חזרה...
דמי מפתח
כנרת רוזנבלום
15 דק'
הגֶּן
ישראל
מהיום אין יותר חלב. ככה נכתב אחר הצהריים בעיתון, מהדורת ערב. לא יכלו להודיע בבוקר? קמתי מוקדם וחיפשתי את החלב בחוץ, אחרי שדשדשתי ברגליים יחפות מחדר השינה למסדרון. הבקבוקים לא היו שם. גם לא ליד הדלת...
הגֶּן
יעל ישראל
11 דק'
סָפּירסטין
ישראל
בצלצול הראשון עמדתי עדיין במטבח, חותכת פירות ודוחסת את החתיכות בזו אחר זו אל תוך הבלנדר. ג'סיקה, השכנה מהדירה ממול, אמרה שזה יעזור לבחילות. כשנפגשנו בחדר המדרגות לפני כמה ימים הודיעה לי: "יוּ לוּק סוֹ מיזרבל"...
סָפּירסטין
תמר מרין
6 דק'
החברה שלה מתגרשת
ישראל
החברה שלה מתגרשת. הפנים שלה צבועות בהקפדה מוגזמת. הקו התוחם של השפתון מצויר רחוק מעט מגבול השפתיים, כהה יותר מצבען המקורי. היא לובשת שמלה בעלת צווארון גבוה, חגיגית, נואשת. הן שותות קפה. היא מזהה על פני...
החברה שלה מתגרשת
יערה שחורי
1 דק'
דילוג לתוכן