ספרייה | פרויקט הסיפור הקצר

ישראל

אצל אותם הקרונות[עגלות] הפשוטים, הארוכים ומכוסים קמח, שהיו ניצבים תדיר לבטלה בטבורה של אותה הכיכר המרוּוָחה והמיותמה שבצד השוֹסיי[דרך] הכרסני, הנטוש במקצת כלפי חמה של אביב, אותם, שסוסיהם המדולדלים והקטנים היו נראים מרחוק כתפוסים בחלומות קופאים...

קטטה

אורי ניסן גנסין

17 דק'

ישראל

יותר לא היה אפשר להרשות לכתם להמשיך להתפשט על הקיר. שולחן־הכתיבה שלי צמוד לקיר הזה, ועיני שהביטו בו היו קרובות מדי אל הכתם. לא הצלחתי להבחין אם הלך והתרחב ממש בכל יום, אבל בסופי־שבוע, בסיכום של...

קְסַנְטִינִי, הילד האחרון של המאה

סמי ברדוגו

20 דק'

בריטניה

בערב חופשת הבנקים באוגוסט נעשה המגויס האחרון של כנופית ווֹרְמְסְלִי קוֹמוֹן למנהיגה. איש לא הופתע חוץ ממייק, אבל בגיל תשע כל דבר הפתיע את מייק. "אם לא תסתום את הפה", אמר לו מישהו פעם, "תכנס לך...

ההורסים

גרהם גרין

21 דק'

ישראל

הארכיטקט הגיע באחד הימים לשוטט בגן שיצר בסמוך לכיכר הסמוכה לתאטרון. הוא חבש מגבעת צהובה ולבש מקטורן צהוב מאריג פשתן, שזרוּעוֹת בו משבצות בצהוב עמוק יותר, ולצווארו קשר צעיף כותנה בצהוב-חמנית ומכנסי הקורדרוי שלו היו צהובים...

ארכיטקט בכיכר

עדי שורק

5 דק'

ישראל

בשנת 1999 עבר אבא שלי להתגורר בדירת סטודיו עם נוף לים במלון הדירות "קולוני ביץ'" שעל טיילת בת-ים. הוא עבר לשם כדי להתנתק מהסחות הדעת שהטרידו את מנוחתו ברמת אביב, ולהתמסר לכתיבת הרומן שלו, רומן על...

רשימות מן הגנזך העירוני

יונתן רז פורטוגלי

16 דק'

ישראל

ביום כניסת הצבא הסיני בא אחי לגור אצלנו. הוא הגיע מיד אחרי הכניעה ומסירת ירושלים בידיהם. למעשה היתה זאת רק כניעה רשמית, כי הצבא שלנו לא נלחם כלל אחרי יציאת בעלות-הברית. לא היה כל טעם להילחם,...

הסינים

אורי אורלב

15 דק'

ישראל

פול נימורו היה יפני. הוא היה יפני לפני כל דבר אחר, אם כי היה גם דברים רבים אחרים, והוא העריך בעצמו את אותן התכונות שידע שקיבל בירושה – הדיוק, המשמעת העצמית ואתם, אולי נראה פחות לעין...

דיונה

דורית פלג

13 דק'

ישראל

בועז קרא לעבר צ'יקו: "ראיתי כאלה בגולן, מחכים שיבוא אוויר חם כדי שיוכלו לעוף, להיות ציפורים". הוא היה שרוע על הספה, צופה בתכנית טלוויזיה על נדידת חיות. נשרים חגו והתרוממו מעל קניון שערפל סגלגל אטם אותו....

סרגוסה בברלין

יפתח אלוני

8 דק'

ארה"ב

רוֹרִי ידע עוד בטרם הגיע לניו יורק איזה מין חיים יהיו לו. הוא קרא על כך ברומנים שכתבו סופרים צעירים ומגניבים שגרו שם. הוא ראה את הדירה, קטנה, אבל גבוהת תקרה, חלון מאורך ומפויח ומדרגות חירום...

עיר הברקת

ג'ניפר איגן

14 דק'

ישראל

אני עומד מול שער הכניסה לחצר בית האבות. כבר עמדתי כאן לפני שעתיים, אבל לא נכנסתי. מצאתי לי בית קפה באחד הרחובות הסמוכים, ורק אחרי שלוש כוסות קפה, ארוחת בוקר מפוקפקת ויותר מדי סיגריות נעמדתי שוב...

בית אבות לגיבורי מלחמה, ורשה

איתמר אורלב

10 דק'

בריטניה

"להתראות, יקירי". "להתראות, אהובתי". אליכס מרטין ניצבה שעונה מעל השער הכפרי הקטן והביטה בדמותו המתרחקת של בעלה שהלך לאורך הדרך בכיוון הכפר. עד מהרה הוא פנה מעבר לעיקול ונעלם מן העין, אך אליכס נשארה באותה התנוחה,...

בקתת פילומלה

אגתה כריסטי

24 דק'

ברזיל

גַרסִיָה עמד מביט סביבו ונוקש באצבעותיו; פוֹרטוּנָטוֹ ישב בכיסא הנדנדה ובהה בתקרה; מריה לואיזה השלימה מלאכת תפירה ליד החלון. זה חמש דקות לא פצה איש מהם את פיו. לפני כן שוחחו על מזג האוויר, שהיה יפה,...

המניע הנסתר

משאדו די אסיס

14 דק'

פינלנד

מה רודף אדם ומה דוחף אותו? חשבתי כשפסעתי בהמון אל ביקורת הדרכונים. איזה דם צועני מוביל אותי? חשבתי כשראיתי את תיקי נסרק אלקטרונית ובו בערבוביה הספרים, הבגדים וכל הניירות הריקים והמלאים. איזה חיפזון לראות את כל...

רעב

רָאִיָּה סִיֵיקִינֶן

6 דק'

דנמרק

זה היה בלילה שהקומיקאי דִירְק פַּסֶר מת. הוא התמוטט על הבמה. הלב שלו כשל, הוא נלקח מיד באמבולנס לבית החולים, ובהגיעו לשם נקבע מותו. זה היה ב-3 בספטמבר 1980, והסיבה שאני זוכר את התאריך בבירור היא...

גן החורף

דורתה נורס

4 דק'

ארה"ב

השמלה שאני לובשת בתצלום הזה בשחור-לבן, שצולם כשהייתי בת שנתיים, היתה שמלה צהובה מבד פּוֹפְּלין (כותנה שמרקמה מחוספס מעט, שיוצרה לראשונה בעיירה הצרפתית אָבינְיוֹן והגיעה לאנגליה עם ההוּגוֹנוֹטים, אבל את זה לא יכולתי לדעת אז), ותפרה...

ביוגרפיה של שמלה

ג'מייקה קינקייד

9 דק'

עזה

יום חמישי, 17 ביולי הפסקת האש הראשונה אני מתעורר לחדשות שישראל הכריזה על הפסקת אש של חמש שעות, שתתחיל בעשר בבוקר. גם רשות המטבע הפלסטינית הודיעה שבשעות האלה יהיו הבנקים פתוחים כדי שאנשים יוכלו לקבל משכורות...

ארוחה עם מל"ט – רשמים מעיר תחת אש

עאטף אבו סיף

17 דק'

ישראל

אַלזו, אני משוגעת עליו ולא איכפת לי מה יגידו השכנים. שאם ירצה, אפילו אלבש חצאית עור עם שסע בשבילו. ובלי תחתונים. נו, זקנה משוגעת, זה מה שאני, חת'כת סמרטוט שעבר זמנו. אבל נשאר לי הריח שלי,...

גבריאלה (מתוך לִיבְּשֶֹן)

יוסי וקסמן

13 דק'

בריטניה

האובייקט הוא עמוד רֶזִין, שלושה מטרים גובה, מטר ועשרים קוטר. הוא מבריק מספיק, כך שאם האור מאחוריך, אתה יכול לראות את ההשתקפות שלך, אבל גם שקוף מספיק, כך שאם מישהו עומד מצדו השני, אפשר לראות את...

אור וחלל

נד באומן

12 דק'

ארה"ב

זה היה יום של אסונות, שיטפונות, סופות-טורנדו, רעידות אדמה, אבדני הכרה, רציחות המוניות, התפרצויות וולקאניות ועוד כהנה וכהנה, ערב-רב של פורענויות שבשיאן בלעה השמש את הארץ והכוכבים נעלמו. או במילים פשוטות, המכובד שבבני משפחת בנטלי מת...

אין חדש, או מה הרג את הכלב?

ריי ברדבורי

9 דק'

הונגריה

אנחנו יושבים אל השולחן הארוך, על הבמה. שחקן גרמני, סופר בוסני בשנות החמישים לחייו, גברת גרמנייה שמנחה את הפאנל, סופרת קרואטית כבת שלושים, מתורגמנית קרואטית, היסטוריון סרבי, סופר סרבי צעיר ואנוכי. כשלושים אנשים יושבים בקהל, מאחוריהם...

נכדו של מתנקש

ג'ורג' שפירו

7 דק'

עיראק

לכל פליט במרכז לקליטת פליטים יש שני סיפורים, הסיפור האמיתי והסיפור המתועד. הסיפורים המתועדים הם הסיפורים שהפליטים החדשים מספרים כדי לקבל את הזכות למקלט הומניטרי. הסיפורים האלה מועלים על הכתב במחלקת ההגירה ונשמרים בתיקים האישיים שלהם....

המציאות והתיעוד

חסן בלאסם

16 דק'

גרמניה

בואו נראה אם היערות שוב בוערים, בואו נראה אם חום גדול מכה בנו. בואו נראה אם העשן מניס מהשיחים את החיות, שאיננו יודעים את שמן, בואו נראה אם דממה משתררת אחר כך. בואו נראה אם מתחיל...

הצופים

קתרין רֶגלָה

19 דק'

ישראל

הוא הניח את הפנקס על ברכו וכתב: "מעונן. ריח של בנזין ומכלי אשפה," והציץ שוב החוצה מהחלון כדי לוודא שלא שכח לציין דבר מה. האוטובוס נסוג בנשיפה מהבילה מהתחנה ופנה אל הכביש המהיר לכיוון ירושלים, והוא...

אל יפו

איימן סיכסק

7 דק'

גרמניה

הלילה, קצת אחרי אחת, שוב פגשתי בקצה הרחוב שלי את השועל. וכמו בפעם הקודמת, גם הפעם הוא נעצר, הפנה אלי את פניו, ורגע קט הצטלבו מבטינו. שני בעלי החיים האחרונים בעיר הזאת. אפילו מרחוב גְרַייפְסוַלְד הסמוך...

פרנצלאואר ברג, לילה

אנט גרשנר

17 דק'