אנג'לה קרטר הייתה סופרת, עיתונאית וחוקרת ספרות בריטית. היא נולדה בסאסקס ב-1940. בזמן מלחמת העולם השנייה היא גרה ביורקשייר עם סבתא שלה, שנהגה לספר לה סיפורים. בנעוריה התמודדה עם אנורקסיה. עבודתה הראשונה הייתה כעיתונאית בקרוידון אדוורטייזר. היא נישאה לבעלה הראשון, פול קרטר, ב-1960 ועד שנת 1965, השלימה תואר באנגלית עם התמחות בספרות ימי הביניים באוניברסיטת בריסטול. בשנת 1966 פרסמה קרטר את הרומן הראשון שלה, ושנה לאחר מכן, זכתה בפרס ג'ון לואלין רייס על ספרה השני. ב-1968, זכתה בפרס סומרסט מוהם. היא נסעה ליפן, שם עבדה ככתבת במשך שלוש שנים. הביקור ביפן היה נקודת מפנה בכתיבתה ובחייה. היא התגרשה מבעלה ויצירתה הספרותית החדשה התרחקה מהריאליזם וזכתה לביקורות מעורבות. בין השנים 1977 ל-1981 לימדה קרטר באוניברסיטת בראון בארצות הברית. באותה תקופה הכירה את בן זוגה השני, מארק פירס. בנם אלכסנדר נולד ב-1983. קרטר הייתה סופרת פורה. היא פרסמה תשעה רומנים, שלושה קבצי שירה וחמישה קבצי סיפורים. מתוכם ראה אור בעברית הקובץ "חדר הדמים" (הקיבוץ המאוחד, 1997). היא כתבה מחזות, תסכיתי רדיו, ספרי ילדים ומסות. היא פרסמה מאמרים בגרדיאן ובאינדיפנדנט וכתבה באופן קבוע בשבועון הפוליטי הבריטי, ניו סוסייטי. יצירתה של קרטר זכתה לפופולריות רחבה בשנות ה-1980, בעיקר בעקבות הצלחת הסרט "בחברת זאבים" (1984), המבוסס על סיפור מתוך "חדר הדמים". אף שקרטר נחשבת פמיניסטית, דעותיה היו ייחודיות מכדי להתאים לתפיסות המקובלות, והיא הואשמה לא פעם בבגידה במחנה שמעולם לא השתייכה אליו. סערה פרצה סביב פרסום מחקרה The Sadiean Woman ("האשה הסאדית", 1978) אשר עסק בדמויות הנשיות בכתביו של המרקיז דה סאד. הרומן האחרון שלה ראה אור בשנת 1991, ובאותה שנה אובחן אצלה סרטן הריאות. היא מתה בלונדון כעבור שנה. מאז פטירתה, יצירתה של אנג'לה קרטר היא מושא לדיון ולמחקר אקדמי וביקורתי נרחב.
