פיודור מיכאילוביץ' דוסטוייבסקי, גדול סופריה של רוסיה במאה ה-19 ואחד הסופרים הגדולים בכל הזמנים, נולד במוסקבה בשנת 1821. ב-1846 פירסם את ספרו הראשון, "אנשים עלובים", שזכה מיד עם הופעתו בהכרה רחבה. ב-1849 נאסר בעוון השתייכות לחבורה מחתרתית-מהפכנית ונידון למוות, אך ברגע האחרון, בוטל פסק הדין והוא נשלח לעבודת-פרך בסיביר. בארבע שנות מאסרו השתנתה השקפת העולם שלו מקצה אל קצה, וממהפכן סוציאליסטי הוא הפך למונרכיסט מושבע ולפרבוסלבי אדוק. עם שובו מסיביר נפתח השלב החשוב ביצירתו, ששיאו בספרי המופת "החטא ועונשו", "אידיוט", "שדים" ו"האחים קרמזוב". דוסטוייבסקי היה מהמר כפייתי, כתביו התפרסמו בהמשכים בכתבי עת והוא נאבק על פרנסתו. דוסטוייבסקי מת בפטרבורג ב-1881.