רודיארד קיפלינג היה סופר בריטי, שנודע בעיקר בזכות השירים והסיפורים הרבים שכתב על הודו בתקופת שלטון האימפריה הבריטית. קיפלינג נולד בבומבי שבהודו בשנת 1865. אביו היה אמן ומורה. ב-1870 הוא נשלח חזרה לאנגליה, להתגורר אצל משפחה אומנת ואחר כך נשלח לפנימייה בדבון. ב-1882 שב להודו ועבד בתור עיתונאי, ובשעות הפנאי כתב שירה ופרוזה. ספריו זכו להצלחה באנגליה, וב-1889 הוא עבר להתגורר בלונדון. קיפלינג התפרסם בעיקר ככותב סיפורים קצרים. ברבות מיצירותיו הוא מהלל את החייל הפשוט, במיוחד בספריו "סיפורים פשוטים מן הגבעות" (1888) ו"חיילים שלושה" (1888), קבצי סיפורים קצרים המשרטטים דיוקן כללי ומעורר חיבה של חיילים פשוטים. קיפלינג זכה לשבחים על עלילותיו המבריקות, משפטיו מלאי העזוז והצגתם הצבעונית של חיי הצבא והיום-יום בהודו הבריטית, עולם שלא היה מוכר עד אז. עבור קהל קוראיו, בני המעמד הבינוני באנגליה, תימרן קיפלינג את האימפריה המרוחקת עד כדי חמימות כמעט מנותקת: מסוכנת ונהדרת, ולחלוטין תחת שליטה. שורות האזהרה שלו, בדבר "משאו של האדם הלבן" – שירו המפורסם משנת 1899, המצדיק את הקולוניאליזם הבריטי באמצעות אחריותו של האדם המערבי כלפי הילידים – לא היה משא כלל. לכל היותר, היתה זו תפילה הנאמרת לפני ארוחה דשנה. הוא העניק לקוראיו הרגשה טובה, לאחר שהיתה להם הרגשה רעה משום שהיתה להם הרגשה טובה. ב-1892 נישא קיפלינג לקרולין בליסטייר, אחות של ידיד אמריקני, והזוג עבר להתגורר בוורמונט שבארצות הברית, סמוך למשפחתה. שתי בנותיהם נולדו שם, וקיפלינג כתב את "ספר הג'ונגל" (1894). ב-1896, אילצה אותו מריבה עם משפחתה של אשתו לשוב לאנגליה, והוא התיישב עם משפחתו בססקס. בנו ג'ון נולד ב-1897. כיום קיפלינג הוא סופר ומשורר בעל פופולריות עצומה בקרב ילדים ומבוגרים. בין ספריו הידועים: "סטוקי ושות'" (1899(, "קים" (1901) ו"פק מגבעות פוק" (1906). ספרו "סיפורי סתם כך" (1902) נכתב במקור עבור בתו ג'וזפין שמתה מדלקת ריאות בגיל שש. קיפלינג סירב לכיבודים רבים בימי חייו, כולל תואר אבירות ותואר המשורר הלאומי של בריטניה, אבל ב-1907 קיבל את פרס נובל לספרות והיה הסופר הבריטי הראשון לזכות בו. הוא הלך לעולמו ב-1936 ונקבר בפינת המשוררים בכנסיית ווסטמינסטר שבלונדון.