ריינר מריה רילקה הוא אחד המשוררים החשובים ביותר בשפה הגרמנית. הוא נולד בפראג ב-1875. רילקה נחשב למשורר לירי רב-עוצמה, והיה ייחודי במאמציו להרחיב את שדה השירה באמצעות שימושים חדשים בתחביר ובאמצעים אמנותיים וכן בשאלות הפילוסופיות שחקר בשיריו. הוא כתב סיפורים קצרים ומחזות שאופיינו ברומנטיציזם. רילקה היה בן יחיד בנישואים אומללים. גם ילדותו היתה אומללה. הוריו שלחו אותו לפנימיה צבאית בשאיפה שייעשה לקצין, אך הוא לא היה מעוניין בזה. בעזרת דודו, שהכיר בכישרונו הרב של רילקה הצעיר, עזב רילקה את בית הספר הצבאי והחל ללמוד במכללה. כשנרשם לאוניברסיטת צ'ארלס בפראג ב-1895, ידע שפניו מועדים לעולם הספרות: הוא כבר פרסם את ספר השירים הראשון שלו, "חיים ושירים", שנה לפני כן. בסוף 1895 פרסם רילקה את ספרו השני, "קורבנו של לארס". קובץ שירה שלישי, "חלום-מוכתר", ראה אור ב-1896. באותה שנה החליט רילקה לעבור לאוניברסיטת מינכן בגרמניה, ולאחר מכן ביקר לראשונה באיטליה. ב-1897 נסע רילקה לרוסיה, ובדיעבד יתברר שנסיעה זו היא אבן-דרך בחייו שתסמן את ראשית יצירתו המשמעותית המוקדמת. הוא פגש שם את טולסטוי, שהשפעתו ניכרת בקובץ הסיפורים הראשון שלו, "סיפורים על אלוהים" שראה אור ב-1900. רילקה פגש שם גם את ליאוניד פסטרנק, אביו של בוריס בן התשע. בעיירה וורפסוודה שבצפון-מערב גרמניה, שם התגורר תקופה מסוימת, פגש רילקה את קלרה וסטהוף, שהיתה תלמידה של הפסל אוגוסט רודן, ונישא לה. ב-1902 הוא נהיה לידידו של רודן ואף שימש לו מזכיר לזמן-מה. בשתים-עשרה השנים בהן התגורר בפאריז פרחה פעילותו הספרותית. יצירתו הגדולה ביותר, "ספר השעות", ראתה אור ב-1905, ולאחריה, ב-1907, ראו אור "שירים חדשים" והרומן היחיד שלו, "רשימותיו של מלטה לאורידס בריגה". רילקה המשיך לנסוע בעולם כל חייו, בין השאר, לאיטליה, לספרד ולמצרים, אבל פאריז שימשה לו המרכז הגיאוגרפי שבו החל לראשונה לפתח את סגנונו הפואטי החדש, המושפע מהאמנויות הפלסטיות. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה נאלץ רילקה לעזוב את צרפת, ובמהלך המלחמה הוא התגורר במינכן. ב-1919 נסע לשווייץ ושם בילה את שנות חייו האחרונות. שם גם כתב את שני ספריו האחרונים, "אלגיות דואינו" ו"הסונטות לאורפאוס", שראו אור ב-1923. הוא מת מלוקמיה ב-1926. במותו זכו יצירותיו להערכה בעולם האמנות האירופי, אבל כמעט לא היו מוכרות לקהל הרחב. יצירותיו צברו מוניטין בהדרגה מאז מותו של רילקה, והיום הוא נחשב לאחד המשוררים הגדולים בכל הזמנים.
