ספרייה – עמוד 6 – פרויקט הסיפור הקצר

ישראל

הלילה זה שוב קרה. ציפורה, שטוענת שהיא יכולה להירדם באור, ברעש, לקול צחוקה שלה, כשאביה נכנס אליה לחדר בימי שישי, נשכב לצדה אומר לה "קדושה שלי", לא מצליחה להירדם. היא רוצה לישון והיא פעמון נוראי שמצלצל,...

מכות עכשיו – ארבה

יפתח אלוני

2 דק'

ישראל

משה היה ילד חלש ששמע קולות, הוא לא ידע מנין מגיעים הצלילים הנוראים. מוחו היה נטרף מפחד. בלילות גברו הקולות והוא היה בורח מהבית חצי ישן, מתרוצץ בחצרות הבתים ונאבד. על מנת שלא יברח נהגו לקשור...

מכות עכשיו – חושך

יפתח אלוני

3 דק'

ישראל

"וַיְגָרֶשׁ, אֶת־הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן־עֵדֶן אֶת־הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר, אֶת־דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים". מקצה צוק הקרוי "ראש האריה" אפשר לראות את סוף העולם שכולם מאמינים כי כולם מאמינים בו. גם כשרכבתי על כתפיו של...

מכות עכשיו – מכת בכורות

יפתח אלוני

1 דק'

ישראל

קוראים לי תג'ריד, שירת הציפורים. אני חיה בגבעות ובוואדי, ביער ובמעיין סביב העיר בה נולדתי וגדלתי. ערערה. מעולם לא התרחקתי מהעיר חוץ מלימודי הוראה במכללה בעמק, אבל עכשיו אני רחוקה, עכשיו אני אלה בוואדי, יוצאת לצייד...

ג'ינג'ית חילווה

שירה פנקס

10 דק'

ישראל

לאיסאק באבל (התרנגול הראשון שלי) כל ערב אני מתיישב לצד דודה לולה, מתבונן בה עוברת על העיתונים, גוזרת מהם את הידיעות המוזרות ביותר, מדביקה בספר הזיכרונות. יום אחד דודתי קוראת: "שומר מוזיאון פינקוטק במינכן שמע...

מכות עכשיו – דם

יפתח אלוני

2 דק'

ישראל

לחואן רולפו (לְפָרק צפרדעים) לעתים אני מתפתה להטעין את החלומות במשקל סגולי. מתפתה להאמין שהחיים הם על האדמה, שמישוריה רחבים מספיק לבכי, למרירות, לאפיסת הכוחות. מזל שמעל כל זה ישנו הרקיע. כשאבי מת יצקתי אבני...

מכות עכשיו – צפרדע

יפתח אלוני

2 דק'

ישראל

(על מה שקרה בנֹא אמון) אנטוני שוכב על המיטה, קורא: "…אם יש משמעות לאמפטיה, הריהי להחליק על כנפי הרגשתך אל תוך המבנה הדינמי של אובייקט, ויהא זה עמוד, או גביש, או ענף של עץ, או...

מכות עכשיו – כינים

יפתח אלוני

2 דק'

ישראל

בסופו של היום שבו עברתי מן העיר אל הכפר, השיב כלבי את נשמתו לבורא. איני יודע האם היה זה מקרה או שמא תוצאה של הלם מעבר. אולם בשעה אחת וחצי בלילה, אחרי ייסורי גסיסה שהופיעו בחטף...

תקאסים צבוֹע

ניר סופר-דודק

4 דק'

ישראל

העיר הזאת היא כל כך יקרה כוסאמו, שנגמר לי הכוח. אבל גם נפלאה כל כך, שלא תמיד קל למצוא בשבילה כוחות. היה עדיף שתהיה יקרה ונוראה. כדי ליהנות ממנה, צריך כסף; כדי שיהיה כסף, צריך לעבוד...

ואז נינה סימון שרה

טאשה קארלוקה

4 דק'

ישראל

גם אז, כבתקופות אחרות של להט מטאפיסי, לא ייחסו לגוף – (ומה עוד, של אשה) – משקל רב. ייתכן שמסיבה זו גם הסוורים בנמל לא שמו לבם לכך, שבאותו היום ירדה מן הסירה בנמל יפו אשה,...

מאדאם בובארי מנווה צדק

נורית זרחי

10 דק'

ישראל

בערך בשתיים-עשרה חיליק מגיע. "אני מפריע?" הוא שואל. אני מסמן לו שייכנס, והוא עדיין מהסס על המפתן. "אם אתה עכשיו בשוונג," הוא אומר, " אז אני אבוא אחר כך. אני לא רוצה להפריע או משהו, סתם...

חמישים עמודים גג

אתגר קרת

3 דק'

ישראל

אישה זקנה מנקה לי את הבית. את הכסף שהיא מרוויחה היא שולחת לילדיה ולנכדיה − אולי כבר יש נינים – שגרים כולם בבית יפה באחד מן החלקים המוריקים של אירופה, על גדות נהר. בימים שאיננה עובדת...

עד החג הבא זה יעבור

ורד זינגר

8 דק'

ישראל

"המצאת הנפש מאפשרת לחשוב על הגוף כטפיל, הידיים יכולות להיות חפץ חסר תחושות ביום, אך רכות וענוגות בלילה. אין סתירה בין הפעולות. הן משתתפות במצב הכפול של לא להיות אני ועם זאת להיות שלי." סנדרו גרוסבאום...

המבריח

יפתח אלוני

4 דק'

ישראל

הוא שיחק את תפקידו כראוי. לא הראה שום סימן לכך שידוע לו מה מתרחש מאחורי גבו. הוא יכול היה להיות מרוצה מעצמו באמת. וכשבנט ויוסי כהן גילו לו לשם מה זימנו אותו, הוא העמיד פני מופתע....

ההזדמנות

יפתח אלוני

15 דק'

ישראל

בכניסה לבניין הייתה נעל שחורה. ירדתי לקנות חפיסת סיגריות וכמה עגבניות. נעל שחורה אחת, על המרצפת השנייה שאחרי המפתן של דלת הכניסה, ליד המדרגות שרצפתן הייתה לא לבנה ולא צבעונית, אלא משהו שבין בהיר לכהה מרוב...

הנעל

השאם נפאע

5 דק'

ישראל

בוקר אחד הם קמו והחתול לא היה שם. הוא לא התפרקד על הכורסה מבהיק בלובנו על האפור המהוה בסלון, לא הסתנן תחת שמיכות הילדים, וגם לא התגלה תחת המיטה הזוגית, שם נהג לחסות באפלולית, עיניו הזרחניות...

להחזיר את שלג

ריקי כהן

6 דק'

ישראל

“I have not yet begun to fight!” John Paul Jones כל הדרך אל הים היא ירידה אחת גדולה, כאילו כל העולם אינו אלא גיגית ענקית שהכול נוסעים, שטים, גולשים ונסחפים אל תחתיתה. אני נוסעת לבקר את...

והים איננו מלא

עדנה שמש

11 דק'

ישראל

אישה בחלל עבודה, מתי יאהבו אותך? קרה שלא קמת מהכיסא עד לארוחת הצהריים. את שותה הרבה מים – אבל הגוף קיבל צורה של כיסא. אישה בחלל עבודה, החלל משתנה, העבודה משתנה, חברות קמות ונופלות. את יכולה...

אישה בחלל עבודה

תהילה חכימי

3 דק'

ישראל

א גבוה, גבוה, עד לשחקים התנוסס מגדלה של הנסיכה הענוגה. כולו עשוי בדולח צח וראשו מעולף פז ואבני תפארת. סביב לו השתרע גן שושנים רב-גונים ורחב ידיים. מבין הרשת הדקה של שבילי זהב צרים השקיפו ערוגות...

גן השושנים (אגדה)

לאה גולדברג

7 דק'

ישראל

בלילות סערה ואופל היו הם רצים ברחובות הנרדמים ולפידים בידיהם, ואיש לא ראה את פניהם ואיש לא ידע את שמותיהם. והד הצעדים של ארבע עשרה רגליים והבהובם של שבעה לפידים החרידו את העיר הנמה. ונשיבת הרוח...

סתיו (אגדה)

לאה גולדברג

3 דק'

ישראל

האיש הכי יקר לאמי מזה ארבעים ושתיים שנה מת. הרגשה מחורבנת. לעמוד מול מת. קול יללות תינוק מסתנן מהחלון הפתוח. חצות. דמיינתי שאני נובר בין הגרוטאות של הבית, מוצא מזוודה, ממלא אותה בחלקי גוף שלו....

תותבות

יפתח אלוני

9 דק'

ישראל

בדממת הלילה, באפלת חדר נעוריך, דביק ומריח מזרע, אתה שומע את צעדיה הכבדים של אמך. דלת חדר השירותים הסמוכה לחדרך משמיעה חריקה עמומה. אתה מזהה את תחילתו של הרחש המוכר, קילוח דק ולא רציף של שתן....

כבודו

שי אספריל

25 דק'

ישראל

החוּצָן לא היה ירוק ולא היו לו אנטנות על הראש. הוא נראה כמו אדם רגיל אם כי בערך ברבע גודל. למעשה, בשפמו האפור הקצוץ ומבטו העגום היה דומה יותר מכל לצוּבֶּרי, רואה החשבון של אבא ז"ל,...

חוצן

זאב סמילנסקי

8 דק'

ישראל

אני לא זוכרת מתי התחלתי לרשום את הפתקים הקטנים שהחבאתי אחר כך בפינות נסתרות ברחבי הדירה. זה לא היה המון זמן לפני כן, כי עדיין הייתי קטנה וברור שהייתי צריכה קודם ללמוד לכתוב. אבל אני זוכרת...

חמניות

מיכל יערה כרמי

3 דק'

ישראל

כולם מקשיבים בדריכות לקול הצעדים הלא מוכרים במסדרון, מנסים לנחש מי תורן הערב. מיהו האבא המסכן שאמור לאכוף את כיבוי האורות לאחר שכל ההורים השכיבו אותנו לישון ועזבו."אבא חדש," לוחש יודה וכולם תוהים בוודאי איזה אויב...

מגני שמש

יריב ספיר

2 דק'

ישראל

בית הספר שלנו היה קרוי על שם זויה קוֹסמוֹדֶמְיָאנְסְקָיה, האישה הראשונה שקיבלה את עיטור "גיבור ברית המועצות". לכן כל הזמן הרצו לנו על חייה: מה זויה למדה, אילו ספרים היא קראה, אילו חיבורים היא כתבה –...

זויה

אליס ביאלסקי

33 דק'

ישראל

למרות שאהבתי שירה והתעניינתי בה, על אבו סלמא שמעתי לראשונה רק לאחר שסיימתי את לימודי התיכון בחיפא. אני נזכר בכאב איך נהגתי לחלוף על פני ביתו מדי יום במשך ארבע שנים רצופות, מבלי שאעלה על הדעת...

מפתחות

סלמאן נאטור

7 דק'

ישראל

בלילה שלפני האשפוז האחרון שוב פקד את שחר החלום על אנשי האבן. כמו תמיד היא התעוררה ברגע שלא יכלה לשאת באימה. היא פקחה עיניים והתרוממה. לבה הלם בפראות וזיעה קרה שטפה את פניה. היא לא הספיקה...

דחפים

ניר יהודאי

26 דק'

עוף לארוחת בוקר, עוף לארוחת ערב, עוף לארוחת צהריים

ישראל

"סוניה, כמה אפשר? כמה שמלות קצרות בדוגמת אפונים את צריכה?" "סוניה, התפללת כבר?" "סוניה, איך אפשר לשמוע את הפאשיסטים האלה?" "סוניה, כבר קראת את שלום עליכם?" "סוניה, מה את אוכלת? זה לא כשר!" "סבתא, אני אוהבת...

עוף לארוחת בוקר, עוף לארוחת ערב, עוף לארוחת צהריים

טאשה קארלוקה

8 דק'

ישראל

סוֹרְן קִירְקֵגוֹר הָיָה סְטוּדֵנְט צָעִיר בָּעִיר קוֹפֶּנְהָגֶן שֶׁבְּדֶנְמַרְק בַּמֵּאָה הַתְּשַׁע-עֶשְׂרֵה. הוּא נֶהֱנָה מֵהַלִּמּוּדִים בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה, אֲבָל חָשׁ שֶׁמַּשֶּׁהוּ חָסֵר בָּהֶם; הַמַּרְצִים לִמְּדוּ אֶת דֵּעוֹתֵיהֶם שֶׁל הוֹגִים מִלִּפְנֵי מְאוֹת שָׁנִים וּמִיְּנוּ אֶת הַהוֹגִים לְפִי אֱמוּנוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹנוֹת בַּאֲשֶׁר לְמַשְׁמָעוּתוֹ...

סוֹרן קִירְקֵגוֹר מבלבל את העיר

תום בייקין-אוחיון

5 דק'

ישראל

יום אחד, כשהייתי בן תשע או עשר, שלח אותי דודי עם הדואר של חנות ההלבשה שלו ושל אבי בעיר התחתית של חיפה. אני לא בטוח אם זה היה רעיון שלי, או רעיון שלו שאלך לבד, ללא...

זכרונות מחיפה

מתי שמואלוף

4 דק'

ישראל

בַּת בַּהְמַן, הִיא הֹמָאי הַמַּלְכָּה, נָחֲלָה נִצְחוֹנוֹת, הַצְלָחָה. לֹא רָצְתָה הִיא שֶׁבְּנָהּ עוֹד יִמְלֹךְ בִּמְקוֹמָהּ. אֶת הַבֵּן עַל הַמַּיִם שִׁלְּחָה. זוּג כּוֹבְסִים אָז מָשָׁה מִן הַפְּרָת אֶת הַבֵּן, שֶׁגָּדַל לִבְלִי חָת. הֵם קָרְאוּ שְׁמוֹ דָּארָאבּ....

דָארָאבּ בתיבה

תמר עילם גינדין

8 דק'

ישראל

יש מי שממציאים את השקרים ויש מי שמאמינים להם בעולם אידיאלי היה ג'רי פורש את הכנפיים שלו ועף משם. מאז שהוא זוכר את עצמו הוא הרגיש אותן והרגיש שהן תפורות לעמוד השדרה מתחת לעור, ושיום אחד...

המתנה

יפתח אלוני

6 דק'

ישראל

יִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ לָכֶם הַרְבֵּה חֲבֵרִים, וְאוּלַי יֵשׁ לָכֶם רַק חָבֵר אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם. יִתָּכֵן שֶׁהַחֲבֵרִים שֶׁלָּכֶם הֵם יְלָדִים אוֹ מְבֻגָּרִים, וְאוּלַי הַחֲבֵרִים שֶׁלָּכֶם הֵם כֶּלֶב אוֹ חָתוּל אוֹ חַיָּה אַחֶרֶת. כֵּן, כָּל זֶה בְּהֶחְלֵט יִתָּכֵן, אֲבָל...

הסבא והסביון

ינץ לוי

2 דק'

כוּנְפוּסֶה הנוראה או: איך מבדילים בין חיות לא מזיקות לשדים מזיקים מאוד

ישראל

לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, כְּשֶׁעוֹד לֹא הָיוּ פֹּה כְּבִישִׁים מְהִירִים וּמִנְהֲרוֹת הַכַּרְמֶל וְקִדּוּחַ הַגָּז, חָיוּ פֹּה בְּנֵי אָדָם וּלְצִדָּם חָיוּ שֵׁדִים. הַיּוֹם זֶה נִשְׁמָע מוּזָר, אֲבָל אָז זֶה הָיָה דָּבָר מְאוֹד טִבְעִי וְיָדוּעַ, שֶׁכְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם,...

כוּנְפוּסֶה הנוראה או: איך מבדילים בין חיות לא מזיקות לשדים מזיקים מאוד

תמר הוכשטטר

5 דק'

ישראל

לא הגעתי לחרפת רעב, אם כי גם זו שאלה של ניסוח – כי ביתי נראה כמו חורבה, חלונות עקורים, מטח יריות על כורסת הסלון, קיר סדוק, מטבח רעוע, ארונות מתפרקים, רהיטים שמזמן איבדו עצמם לדעת –...

אלף שקל לסיפור

אורלי קסטל-בלום

5 דק'

ישראל

דוד לוגסי, אני חושב, אף פעם לא ידע כמה באמת הוא אוהב את הכותל, עד שלא ראה אותו מפורק לחלוטין, אבן על אבן על אבן, ומועמס בערימות על שלושים משאיות של חברת ההובלות והשיפוצים שלו, ׳א״א...

האיש שהעביר את הכותל המערבי

עוזי וייל

15 דק'

ישראל

מִי זוֹ חוּמִית? מַה קָרָה לָהּ, וְאֵיךְ הָיָה כָּל הַדָּבָר? הִנֵּה, שְׁמַע. בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי הָיוּ זְאֵבֵי וְאַבָּא הוֹלְכִים אֶל תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת. וּפַעַם כְּשֶׁהָיוּ בְּדֶרֶךְ הֶעָפָר, אֵצֶל הַתְּעָלָה, קָרָה דָּבָר. מַשָּׂאִית עֲמוּסַת שַׂקִּים עַד מְרוֹם סֻלְּמוֹתֶיהָ...

עלילות חוּמִית

ס. יזהר

11 דק'

ישראל

לילה ירד על מפקדת הצבא. חושך כיסה כמו ברזנט לח את מגורי השומרים. צל אדם נפל מחלון הקומה העליונה של משרד הביטחון, כמו ציפור גדולה, נמוג והטריד בנוחו ובהיעלמו רק את יאיר. כמו רוצח מעבר לפינה,...

מנינגיטיס

יצחק לאור

24 דק'

ישראל

אִיסִיס הָאֵלָה הָיְתָה חֲזָקָה כִּמְעַט כְּמוֹ סַבָּא שֶׁלָּהּ, שֶׁהָיָה אֵל הַשֶּׁמֶשׁ וְרֹאשׁ הָאֵלִים. שְׁמוֹ הָיָה "רַע" (בְּמִצְרִית זֶה לֹא נִשְׁמָע כָּל כָּךְ נוֹרָא), וּלְמַזָּלוֹ הָרַב, הָיוּ לֹו עוֹד כַּמָּה שֵׁמוֹת. הָיוּ לוֹ שֵׁם שֶׁל בֹּקֶר, שֵׁם...

איסיס – ספורה של אלה קוסמת ומכשפת

שהם סמיט

10 דק'

ישראל

"אדוֹנִי, יֵשׁ לִי מַשֶּׁהוּ בִּשְׁבִילְךָ." מַר זוּם הִפְנָה אֶת מַבָּטוֹ וְהִסְתַּכֵּל סָבִיב. בֵּין הַכְּבִישִׁים, הַמְּכוֹנִיּוֹת וְהָאֲנָשִׁים עָצַר שְׁלִיחַ הַדֹּאַר וְהוֹשִׁיט לְמַר זוּם חֲבִילָה. "לָמָּה דַּוְקָא לִי?" אָמַר מַר זוּם, שֶׁמִּהֵר מְאוֹד לְהַגִּיעַ לַמִּשְׂרָד. "כִּי כָּל אֶחָד...

להתראות באנטארקטיקה

נורית זרחי

4 דק'

ישראל

אני זוכר איך צמחו השדיים שלי. הייתי מחזיק אותם בשתי ידיים, לוחץ אותם מול הראי, מסתכל עליהם מכל כיוון אפשרי. הייתי בודק את הצבע של הפְּטמות, את ההתחלות של השֹערות. מבחוץ נהיו בהם שקעים קטנים וקמטים,...

שדיים

יואב כ"ץ

27 דק'

ישראל

1.עזיז החדר הקטן שלנו במוטל 6 מריח כמו סקס מדכא שמישהו ניסה לקרצף בהרבה אקונומיקה. גרשון ואני מתיישבים על המיטה ומתחילים לחשב חישובים על מפית. רושמים את כל סכומי הכסף שיש ברשותנו, כולל כספים שאנו אמורים...

שלושה גברים באמריקה

ג׳וליה פרמנטו

30 דק'

ישראל

בתחילת החורף חלה אבי, ימים רבים שכב במיטה. דלת חדרו היתה סגורה תמיד והיינו מתהלכים בבית על קצות האצבעות, כדי שלא נפריע את מנוחתו. אנשים רבים פקדו את ביתנו לשאול לשלום אבי, אבל אמי אסרה עליהם...

אחרי ט"ו בשבט

רות אלמוג

5 דק'

ישראל

בחיי האחרים גרתי עם בעלי פול-מארק ועם הילד בפרוור של אוהיו או של מישיגן. הבתים היו נטועים בכרי דשא גזומים שנמשכו לכל מלוא העין, מסודרים במעגלים סביב אגם מלאכותי, וכולם דומים, כמעט זהים, מתוצרת אותו מפעל, עם אותו חיפוי במראה לבֵנים וגַמלון אפרפר ושתי מדרגות בחזית, ודלת...

ועוד אחד חינם

טל ניצן

4 דק'

ישראל

דייטון, אוהיו 2006. המטוס נוחת בנמל התעופה. טיסה לא ישירה. עצירת ביניים בציריך, משם לוושינגטון ומשם לנמל התעופה הבינלאומי על שם האחים רייט בדייטון. סך הכול 15 שעות, לא כולל את זמני העצירה. ניסיתי להירגע...

הישראלי הנצחי

ניסן שור

26 דק'

ישראל

כשאני נזכרת בזה בא לי לקבור את עצמי. עכשיו בא לי לקבור את עצמי, אז אני נזכרת בזה. מישהו נתן לי פעם איזה כדור כחול, אלוהים, איזו הרגשה זו היתה. הוא אמר לי תבלעי את זה...

כדור כחול

אורלי קסטל-בלום

2 דק'

ישראל

בספטמבר הכול מחפשים דירות. במיוחד בירושלים. במיוחד סטודנטים. זו העונה הטובה של יוחנן דביר, משפץ דירות ובעלן של כמה מהן. שתי דירות קטנות ששיפץ בנחלאות השכיר מיד, ב-400 דולר כל אחת. כבר עמד להשכיר את השלישית,...

טליתא קומי

יצחק אוורבוך-אורפז

22 דק'

ישראל

נותר רק לחם לקנות לארוחת הערב. שתיים בצהרים. אוגוסט. וההתעקשות להרחיק עד לחנות הלחם. ההתפרטות היא מסימן העושר – והתירבות; מה שיתכן לו להכיל ריבוי. שמתי פעמי לסכולסטיקה המנחמת של הלחם, ברירות דגן, מיני מאפים –...

הגנבת

שרון אס

3 דק'

ישראל

בקיץ ההוא הייתי נוסעת לשם לפעמים, והשבוע נסעתי שוב. היה יום חם של סוף קיץ. מדי פעם נשבה רוח חמה שנפסקה פתאום וחזרה פתאום, מלאה אבק, וכשנכנסתי היה ריק. לא היתה נפש חיה. וחשבתי לשוטט שם...

תפוחים בדבש

יהודית הנדל

11 דק'

ישראל

אבא שלי מת בשש בערב. אחרי ששמענו את הבשורה מהרופא נסענו הביתה. אריאן נהגה אני ישבתי לידה. שנינו שתקנו. הטעם של הקפה מהמכונה בבית החולים עדיין עמד לי בפה. הסתכלתי על הכביש באור של הפנסים של...

קפה

גדי טאוב

7 דק'

ישראל

אדון חרלמוב היה איש גדול. הוא היה איש גיבור, וכשהיה יושב אל הפוסהרמוניק שהוא מין פסנתר מנושב דוושות רגליים או מפוח מנופח רגליים, או אקורדיון זקוף כפסנתר ומנופח כנ"ל, מכשיר לא ידוע ברבים אבל בסמינר העברי...

חרלמוב

ס. יזהר

9 דק'

ישראל

בשיעור מולדת דיבר המורה לוי על הירקון, וזו היתה הסיבה שחפציבה הלכה בהפסקה הגדולה להסתגר בבית השימוש. בתחילת השיעור הודיע המורה: "היום נתחיל בנושא הירקון וכשנסיים נצא לטיול קטן ונראה את הדברים עין בעין בראש העין,"...

תיקון אמנותי

רות אלמוג

20 דק'

ישראל

כמה חודשים לפני שהשיגעון של אמא הוכרז באופן רשמי היו רמזים שמשהו חורג מהמהלך הצפוי, השגרה שלנו ספגה חבטות קטנות אבל החיים נמשכו והימים היו שווים פחות או יותר. היא פרשה על אדן החלון רצועות של...

שמישהו יסגור את השער

מירה מגן

13 דק'