ספרייה - פרויקט הסיפור הקצר

ישראל

כבר עשיתי הכל חוץ מלשכוח ולכתוב על ארבעתנו. איך הגענו לאותו מקום באותו יום, לספסל האחד מבין הרבים שהיו בחצר והתיישבנו זה לצד זה, לא מתאימים לא מתואמים – כמו מפגש למטרות מוות. בני אדם כבר...

אותו סיפור כל שבוע

שולמית אפפל

4 דק'

ישראל

קשה להסביר את טבעו האמיתי של המסע שהיא מתכננת. לאחר מחשבה מרובה החליטה לומר באגביות, שלכבוד יום הולדת ארבעים היא תצא לטיול שורשים בעקבות פרויד. זיגמונד פרויד. הניסוח הנבחר עורר תגובה מחויכת בשולחן יום ההולדת שלה,...

זיגמונד פרויד ישן פה

אורנה ראובן

14 דק'

ישראל

סיגריה אחת אחרונה לפני שתים-עשרה טיפות וליום השוות שש שעות שינה. בלעדיו אינני מצליח לישון יותר מעשרים ושתיים דקות. ספרתי. שקט מוחלט אך לא מאיים שרר עד לפני רגע, אחריו התנשמת התחילה בריטואל הידוע: אוו אווווווו,...

רעשי רקע

אלרי כרמון

5 דק'

ישראל

יש שלוש דרכים אפשריות להגיע לרמאללה. הראשונה היא כניסה ברכב שכור לשטחי הרשות הפלסטינית דרך מעבר קלנדיה או חיזמה. השנייה היא נסיעה בתחבורה ציבורית. השלישית היא בטיול מאורגן או עם רכב מורשה. אני מגיע ברכב מורשה....

פיצה ג'ומה

שרי שביט

6 דק'

ישראל

הַנְּסִיעָה חֲזָרָה נִמְשֶׁכֶת תָּמִיד זְמַן רַב מִדַּי. בְּמַעֲלֶה הָהָר שְרִירַי מְתוּחִים. הַכְּבִישׁ הַפְּתַלְתַּל, הַסִּיבוּבִי, מְעַנֶּה אוֹתִי. חוּט בִּלְתִּי נִרְאֶה מָתוּחַ מִמֶּנִּי אֶל טַבּוּר הַבַּיִת, וְהַמֶּרְחָק מַכְאִיב לִי. כְּכָל שֶׁהַדֶּרֶךְ מִתְקַצֶּרֶת מִתְקַצְּרוֹת גַּם נְשִׁימוֹתַי, עַד הָרֶגַע שֶׁבּוֹ...

אלבום תמונות, מפה, מכתב אחרון

דנה אמיר

1 דק'

ישראל

"הבת שלי עוד יָשנה פה ביום הכיפורים," אמרה השכנה. אותו יום לא נשמעו הדי פיצוצים. דיירי הבית ישבו בשקט, רכונים אל הניידים כדי להתעדכן בחדשות ומניחים לציפורים לדובב את המחנק. ציוצן הערני בשעות הקטנות רמז, אולי...

המערכה האחרונה, פרגמנט

מיכל בן נפתלי

1 דק'

ישראל

הפראו ראתה פתח לעבודה בתחום האופנה עם הקמת הטלוויזיה הכללית ב-1968. הגיעה למנהל הערוץ בתור חוה פליישהקר והסבירה לו בתקיפות שראוי להקים לטלוויזיה מחלקת הלבשה, המציאה רזומה ושכנעה את המנהל שהיא האישה הראויה לתפקיד. קיבלה את...

ערפדות תל-אביב וירושלים

צבי פרידלנדר

12 דק'

ישראל

זה קרה בקלקיליה. או בסמוך לה. בשכם. או בטובאס. יש מקום רשמי, זה כתוב בראיונות ובספרי הזיכרונות מהמלחמה, אבל לי זה נמסר בכל פעם קצת אחרת, קצת בלחש, קצת בהיסוס. תלוי מי סיפר. בכל הגרסאות הוסכם...

*

שיר גבעוני

4 דק'

ישראל

נגמר, נגמר. היא בוכה. פוסעת ככה, מאריכה את הדרך, צועדת על הטיילת לאורך הים, העצב פושה באיברים הכבדים הכבדים כמו שפעת עמוקה. היא בוכה והולכת, מתרחקת הלאה ממגדלי הים התיכון, מתרחקת מתוך הבכי, כמו שעשתה ביום...

מתוך: "מיתרים"

עינת יקיר

2 דק'

ישראל

לבד אחרי רדת החשיכה, אף פעם לא הרגשתי לגמרי מוגן בבית. ישיבתו על הקרקע, סמוך כל כך לרחוב, עשתה אותו פלוש אל החוץ. היו בו פתחים רבים מדיי. דלתות הזכוכית הגדולות של הסלון הפכו אותו בלילה...

לילה

עמל זיו

1 דק'

ישראל

מה עושה ילד שלא רוצה להיות ילד, ואין לו בסביבה מבוגר אחראי להתחזות אליו. מה עושה ילד שמיום שהוא מודע לעצמו הוא חושב שלא יספיק!? כל הדברים שעשיתי מאז אותם ימים רחוקים ועד עצם היום הזה...

מתוך: יפה נורא

יאיר גרבוז

2 דק'

ישראל

כְּבָר לֹא אָמַרְנוּ מִלִּים כְּמוֹ: ״חָלַף״ וְ״אֵיפֹה״ הִפְסַקְנוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמִּלָּה ״נוֹרָא״. הִמְשַׁכְנוּ לְהַצְבִּיעַ עַל מַרְאוֹת פְּשׁוּטִים וּרְאוּיִים: סִדּוּרֵי עֲנָנִים, גְּבָעוֹת נִבְלָעוֹת זוֹ בְּתוֹךְ זוֹ בְּתוֹךְ אָבִיב בָּהִיר. אָכַלְנוּ אֲרוּחוֹת בֹּקֶר מֵעַל הַדְּבַשׁ רִחֵף זְבוּב וְנִשְׁעַנּוּ עַל...

קצרים ומלאֵי צער

ענת זכריה

0 דק'

ישראל

אִם יִפֹּל הַבַּיִת אֶל הַבּוֹר בַּיִת נִבְנֶה בַּבּוֹר גַּם אִם אֶלֶף שָׁנָה בַּבּוֹר בַּיִת נִבְנֶה בַּבּוֹר אַךְ אִם יִתְגַּנֵּב הַבּוֹר אֶל הַבַּיִת אִם יִתְגַּנֵּב הַבּוֹר אֶל הַבַּיִת סכמה של כפיפות ...

* (עוד בעניין הבור)

מיטל זהר

0 דק'

ישראל

השיר הראשון שכתבתי היה על צב, ולא ברור איך הרשיתי לעצמי לחשוב שזה היה במקרה, רק כי החרוז הראשון שמצאתי היה צב וגב, ולכן, בשם העצלות, חרזתי צב, צב, את ביתו נושא על גב. כשהייתי נזכרת...

טרטלז אול דה וויי דאון

מיקי זר

3 דק'

ישראל

שנה וחצי אחרי שפרצה המלחמה הבאנו הביתה ארנב. שירה קיבלה תמונה בווטסאפ מחברה, שכתבה: "איתן הציל את הארנב הזה מבחור שהתכוון למכור אותו כטרף לנחשים, אז אנחנו מחפשים לו בית, מעוניינים?" חודשים ארוכים היינו פסע משבירה;...

מחילת הארנב

אלעד זרט

6 דק'

ישראל

ילדה עומדת על מרפסת ביתה. היא גרה בקומה האחרונה של בית דירות אפור בין בניינים אפורים שנבנו בחופזה על גבעה חולית, במרחק כמה דקות הליכה מן הים. היא מחכה, אינה יודעת מדוע, אך לבה אומר לה...

ילדה, אבא, אמא, בית.

חנה פוטשניק

2 דק'

ישראל

שלושה קטעים על בית 1 הם נסעו לכמה ימים. נשארתי לבד. השארתי את החלון פתוח יותר מהרגיל. בבוקר הייתה צרעה ענקית, שחורה, גדולת ממדים ורגליים. היא נצמדה לווילון השקוף הירוק ונדמה היה שרגליה שביקשו לצאת...

רחוב ורמיזה, תל אביב, 2024

עדי שורק

1 דק'

ישראל

אל המרק של אמי אתה ישוב על משטח השיש של קבר אביך נעול בנעלי הריצה. ריצה חייבת להיות תנועה שתרחיק אותך ממקום הכאב. אבל היום היא נושאת את משקל האבן שעליה אתה יושב. עכשיו...

אל המרק של אמי ♢ רוץ לעזה

יפתח אלוני

1 דק'

ישראל

יוסף פרץ בצליעה אל החדר, נושא ביד הטובה מגש ועליו ארבעה תמרים ושתי כוסות קרמיקה מעלות אדים. "רוצים תה?" רונה התעוררה. החדר להט, התינוקת ישנה בעגלה. "קפה עם חלב, תודה, לשנינו. איפה השירותים?" הם יטמאו אותם,...

זה היה טירוף לברוח, ודווקא ליוסף

ניצה להט

7 דק'

ישראל

= 14:10 זוֹ שְׁעַת צָהֳרַיִם מְאֻחֶרֶת וַאֲנִי מַעְתִיקָה אֶת אֵשׁ הַתַּנּוּר מִצָּפוֹן לְדָרוֹם כְּדֵי שֶׁהַיּוֹם הָאָפֹר יִוָּתֵר בּוֹ עוֹד אָדֹם לוֹחֵשׁ בּוֹעֵר אֶפְשָׁר לוֹמַר לִי מַחְשָׁבוֹת מַרְחִיקוֹת מַרְחִיקוֹת עַד קִמּוּרֵי הַמַּחְשָׁבָה הַמְּאַגֶּדֶת בִּתְנוּעָתָהּ צְפַרְדֵּעַ...

21 בדצמבר 2021

שרון אס

2 דק'

ישראל

השמש גברה, פורמת את פקעות העננים לרצועות תכולות. ידו סככה על עיניו, מגננה מן הנופים המוכרים. חוליות מצועפות אובך צהבהב, ערוצים מבותרים, שיחי רותם ועצי שיטה סחופי חום ורוח. על הכביש התרבו מכוניות ונהג המונית צפר...

אחר-כך

יחיל צבן

3 דק'

ישראל

התקרה עפה הַיַלְדָּה בְּבֵית הָאֶבֶן הִבִּיטָה לְמַעְלָה וְרָאֲתָה אֵיךְ הַתִּקְרָה מִתְרַחֶקֶת כֹּל יוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר. זוֹ טָעוּת, אָמְרָה הַאֵם. אֲבָל הַתִקְרָה עָפָה. לָמָּה בָּאתֶם? שָׁאֲלָה הַיַּלְדָּה אֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁנִּכְנְסוּ פְּנִימָה עִם שׁוּלֵיהֶם הַמְּנֻמָּרִים בַּנֶּצַח. זוּזִי מֵהָאוֹר,...

שירים על בתים נופלים

נורית זרחי

1 דק'

ישראל

העלוב גר בדירה ממוצעת בגודלה בחולון. מנין היה לעלוב כסף לדירה במציאות הנדל״נית משוללת ההיגיון של ישראל? מלהיטים שאת מילותיהם כתב, מחסכונות. מאז השתחרר מהצבא לא היה מובטל אפילו ליום, קרע את התחת בעבודה, חי בצמצום,...

פרק ראשון: ארבע שנים

שמעון אדף

5 דק'

ישראל

1 אהבתי את השיעור מאוד. מה שחיזק את אהבתי הזו היה המורה עימאד – מורה המקצוע, שנהג לצחוק איתנו ולספר לנו סיפורים רבים שהפכו את השיעור למרתק. בכל פעם היה נכנס לכיתה עם גלובוס בידו, ומראה...

ראשי וכדור הארץ

נאדר אבו תאמר

1 דק'