0 דק' 70 דק'
קצרים ומלאֵי צער
ישראל
כְּבָר לֹא אָמַרְנוּ מִלִּים כְּמוֹ: ״חָלַף״ וְ״אֵיפֹה״                                      הִפְסַקְנוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמִּלָּה ״נוֹרָא״. הִמְשַׁכְנוּ לְהַצְבִּיעַ עַל מַרְאוֹת פְּשׁוּטִים וּרְאוּיִים: סִדּוּרֵי עֲנָנִים, גְּבָעוֹת נִבְלָעוֹת זוֹ בְּתוֹךְ זוֹ בְּתוֹךְ אָבִיב בָּהִיר. אָכַלְנוּ אֲרוּחוֹת בֹּקֶר מֵעַל הַדְּבַשׁ רִחֵף זְבוּב                   וְנִשְׁעַנּוּ עַל...
קצרים ומלאֵי צער
ענת זכריה
0 דק'
* (עוד בעניין הבור)
ישראל
אִם יִפֹּל הַבַּיִת אֶל הַבּוֹר בַּיִת נִבְנֶה בַּבּוֹר   גַּם אִם אֶלֶף שָׁנָה בַּבּוֹר בַּיִת נִבְנֶה בַּבּוֹר   אַךְ אִם יִתְגַּנֵּב הַבּוֹר אֶל הַבַּיִת אִם יִתְגַּנֵּב הַבּוֹר אֶל הַבַּיִת       סכמה של כפיפות  ...
* (עוד בעניין הבור)
מיטל זהר
0 דק'
טרטלז אול דה וויי דאון
ישראל
השיר הראשון שכתבתי היה על צב, ולא ברור איך הרשיתי לעצמי לחשוב שזה היה במקרה, רק כי החרוז הראשון שמצאתי היה צב וגב, ולכן, בשם העצלות, חרזתי צב, צב, את ביתו נושא על גב. כשהייתי נזכרת...
טרטלז אול דה וויי דאון
מיקי זר
3 דק'
מחילת הארנב
ישראל
שנה וחצי אחרי שפרצה המלחמה הבאנו הביתה ארנב. שירה קיבלה תמונה בווטסאפ מחברה, שכתבה: "איתן הציל את הארנב הזה מבחור שהתכוון למכור אותו כטרף לנחשים, אז אנחנו מחפשים לו בית, מעוניינים?" חודשים ארוכים היינו פסע משבירה;...
מחילת הארנב
אלעד זרט
6 דק'
ילדה, אבא, אמא, בית.
ישראל
ילדה עומדת על מרפסת ביתה. היא גרה בקומה האחרונה של בית דירות אפור בין בניינים אפורים שנבנו בחופזה על גבעה חולית, במרחק כמה דקות הליכה מן הים. היא מחכה, אינה יודעת מדוע, אך לבה אומר לה...
ילדה, אבא, אמא, בית.
חנה פוטשניק
2 דק'
רחוב ורמיזה, תל אביב, 2024
ישראל
שלושה קטעים על בית   1 הם נסעו לכמה ימים. נשארתי לבד. השארתי את החלון פתוח יותר מהרגיל. בבוקר הייתה צרעה ענקית, שחורה, גדולת ממדים ורגליים. היא נצמדה לווילון השקוף הירוק ונדמה היה שרגליה שביקשו לצאת...
רחוב ורמיזה, תל אביב, 2024
עדי שורק
1 דק'
אל המרק של אמי ♢ רוץ לעזה
ישראל
אל המרק של אמי   אתה ישוב על משטח השיש של קבר אביך נעול בנעלי הריצה. ריצה חייבת להיות תנועה שתרחיק אותך ממקום הכאב. אבל היום היא נושאת את משקל האבן שעליה אתה יושב.   עכשיו...
אל המרק של אמי ♢ רוץ לעזה
יפתח אלוני
1 דק'
זה היה טירוף לברוח, ודווקא ליוסף
ישראל
יוסף פרץ בצליעה אל החדר, נושא ביד הטובה מגש ועליו ארבעה תמרים ושתי כוסות קרמיקה מעלות אדים. "רוצים תה?" רונה התעוררה. החדר להט, התינוקת ישנה בעגלה. "קפה עם חלב, תודה, לשנינו. איפה השירותים?" הם יטמאו אותם,...
זה היה טירוף לברוח, ודווקא ליוסף
ניצה להט
7 דק'
21 בדצמבר 2021
ישראל
= 14:10 זוֹ שְׁעַת צָהֳרַיִם מְאֻחֶרֶת    וַאֲנִי מַעְתִיקָה אֶת אֵשׁ הַתַּנּוּר מִצָּפוֹן לְדָרוֹם כְּדֵי שֶׁהַיּוֹם הָאָפֹר יִוָּתֵר בּוֹ עוֹד אָדֹם לוֹחֵשׁ בּוֹעֵר    אֶפְשָׁר לוֹמַר לִי מַחְשָׁבוֹת מַרְחִיקוֹת מַרְחִיקוֹת עַד קִמּוּרֵי הַמַּחְשָׁבָה הַמְּאַגֶּדֶת בִּתְנוּעָתָהּ צְפַרְדֵּעַ...
21 בדצמבר 2021
שרון אס
2 דק'
אחר-כך
ישראל
השמש גברה, פורמת את פקעות העננים לרצועות תכולות. ידו סככה על עיניו, מגננה מן הנופים המוכרים. חוליות מצועפות אובך צהבהב, ערוצים מבותרים, שיחי רותם ועצי שיטה סחופי חום ורוח. על הכביש התרבו מכוניות ונהג המונית צפר...
אחר-כך
יחיל צבן
3 דק'
שירים על בתים נופלים
ישראל
התקרה עפה הַיַלְדָּה בְּבֵית הָאֶבֶן הִבִּיטָה לְמַעְלָה וְרָאֲתָה אֵיךְ הַתִּקְרָה מִתְרַחֶקֶת כֹּל יוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר. זוֹ טָעוּת, אָמְרָה הַאֵם. אֲבָל הַתִקְרָה עָפָה. לָמָּה בָּאתֶם? שָׁאֲלָה הַיַּלְדָּה אֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁנִּכְנְסוּ פְּנִימָה עִם שׁוּלֵיהֶם הַמְּנֻמָּרִים בַּנֶּצַח. זוּזִי מֵהָאוֹר,...
שירים על בתים נופלים
נורית זרחי
1 דק'
פרק ראשון: ארבע שנים
ישראל
העלוב גר בדירה ממוצעת בגודלה בחולון. מנין היה לעלוב כסף לדירה במציאות הנדל״נית משוללת ההיגיון של ישראל? מלהיטים שאת מילותיהם כתב, מחסכונות. מאז השתחרר מהצבא לא היה מובטל אפילו ליום, קרע את התחת בעבודה, חי בצמצום,...
פרק ראשון: ארבע שנים
שמעון אדף
5 דק'
ראשי וכדור הארץ
ישראל
1 אהבתי את השיעור מאוד. מה שחיזק את אהבתי הזו היה המורה עימאד – מורה המקצוע, שנהג לצחוק איתנו ולספר לנו סיפורים רבים שהפכו את השיעור למרתק. בכל פעם היה נכנס לכיתה עם גלובוס בידו, ומראה...
ראשי וכדור הארץ
נאדר אבו תאמר
1 דק'
המשחק
ספרד
אני עדיין בעונש. כשאני מציצה מבעד לדלת הסגורה למחצה של חדרי אני שומעת את רחש קולותיהם דרך הפיר של המדרגות. אמי בוכה חרש, אבי מעלה את הטון כשהוא מדבר על בית החולים השוויצרי שבו המליץ לו...
אוברטורות
ישראל
חוויית מפגשו עם ד"ר הנדל חרצה תלמים בשדה זכרונו. הוא ארך לא יותר משלוש דקות, במהלכן נשאל לשמו, לגילו, לכתובתו ולעיסוקו. הושטה לעברו כף יד מגויידת, עטורת פיגמנטציה. בין אגודל, אצבע ואמה נשתרבב לו פתק ריבועי...
אוברטורות
יעקב פרידלנדר
6 דק'
קנדה
ישראל
הילד ושתי הילדות פילסו להם דרך בין המכוניות החונות. הם לא ידעו לאן בדיוק הם הולכים, הם לא היו כאן מעולם, הם חדשים במדינה הזאת, הם חדשים לשפה הזאת, אבל ידעו שהבוקר נוסעים ליער, וברגע שאבא...
קנדה
נוית בראל
7 דק'
עלילה
ישראל
כבר תקופה שאני בדוּדה לבית משפט. להזיע ממתח תחת אור פלורסנט ולהריח את הקירות העבשים. להרגיש שיש סדר לעולם ושמלאכת הצדק נעשית בידי אדם ולא רק בידי אלוהים. ובכל זאת אותו אלוהים הרים לי לווֹלה מהשמים;...
עלילה
אריה הספרי
6 דק'
שעונים יפניים וחתולים מצריים
מיצרים
שמי אָסִר, ואני ממש לא קטן – אני בן שש! אני גדול ממַלִיכַּה, בת הדודה שלי, בשנה שלמה. לפני רגע התחבאנו מאחורי הווילון. ברור שאנחנו אוהבים להיעלם מעיני המבוגרים. מהמסתור שלנו שמענו את אמא שלי אומרת...
שעונים יפניים וחתולים מצריים
אחמד ת'רוות
1 דק'
ברוריה, אשתו של רבי מאיר בעל הנס
ישראל
מעשה בברוריה, שפעם אחת לגלגה על שאמרו חכמים "נשים דעתן קלות עליהן". אמר לה בעלה: חייך סופך להודות לדבריהם וציווה לאחד מתלמידיו לנסותה לדבר עבירה, והפציר בה ימים רבים עד שנתרצתה, וכשנודע לה חנקה עצמה וגלה...
ברוריה, אשתו של רבי מאיר בעל הנס
איה סומך
25 דק'
קוֹנְצֵ׳טִינָה
ישראל
היא יושבת על הספה בחדר המגורים שלה ושומעת את הציפורים. הן מצייצות ומצפצפות מנגינות מגוונות כל כך וכשהיא עוצמת את עיניה, לכמה רגעים אפשר לשכוח את העיר שמסביב לדירה. הציפורים מפיקות ציוצים גבוהים וציוצים נמוכים, קצרים...
קוֹנְצֵ׳טִינָה
יעל לאוקומוביץ
22 דק'
הספרייה העירונית
ישראל
יצאתי מהספרייה מאוכזבת. הילד שהזמנתי עדיין לא הגיע. הספרנית התנצלה ואמרה שנכון, זה באמת לא בסדר, אנשים לא תמיד מחזירים את הילדים בזמן אבל ברגע שהוא יגיע היא תודיע לי, אני הראשונה ברשימת ההמתנה שלו. אז...
הספרייה העירונית
ציפי בן שלום
17 דק'
אש
ישראל
בואו נעשה אורגיה. בואו נשכור אוטובוס ענק וניסע מאילת לתל אביב הלוך ושוב שבוע רצוף נעשה קריוקי בעירום נשתה-נאכל-נקיא וחוזר חלילה, אולי יהיו סמים. בוא רק אתה ואני נלך למסעדה נאכל את כל הראמן נשתה את...
אש
יעל מור
2 דק'
לחזור
ישראל
הפעם הראשונה שנולדתי הייתה בגיל שנתיים-שלוש יחד עם הזיכרון הראשון שלי; אני עומד בסלון, מביט בהורי אוכלים ארוחת ערב ואומר "אבא". הדגש היה על המילה. היא לא הייתה מכוונת לשום מקום. זה היה פשוט אימון של...
לחזור
אסף אסולין
4 דק'
להתבגר
ישראל
כתבו יפה כבר לפני ששנות העשרים של חייך הן המעבה, הסבך, הג׳ונגל שמעצב אותך. הן מעצבות אותך כמו שקיר מעצב אותך, כשאת מוטחת נגדו שוב ושוב: כנגד רצונך, ובאלימות. הן מותירות בך סימנים כחולים, בטח. אלה...
להתבגר
זהר אלמקייס
3 דק'
דילוג לתוכן