נניח כי היית אמור לטייל לאורך ברודווי לאחר ארוחת ערב, לרשותך עשר דקות להשלמת עישון הסיגר שלך, בזמן שאתה בוחר בין טרגדיה מבדרת לבין משהו רציני כמו מחזמר. לפתע מונחת יד על זרועך. אתה פונה להסתכל...
שוב איבדתי את אבא שלי. אחרי שאיבדתי שיווי משקל על האבנים הרטובות ליד הנחל ביער בדבון. לשם טסנו בחופשת הקיץ של גן טרום חובה לבקר את מולי, החברה הנוצרייה שלי מהגן בימק״א שהיה גן יהודי מוסלמי...
מכתבים לקורדליה השמש זורחת אל תוך חדרי בהירה ויפה, החלון פתוח בחדר הסמוך; ברחוב הכול שקט, יום ראשון אחר הצהריים. מבעד לחלון אני שומע בבהירות עפרוני שר בגנו של שכן, מקום שם העלמות שוכנות. ברחוב רחוק...
"דודתי תרד מיד, מר נטל," אמרה נערה בת 15 בשליטה עצמית ניכרת, "בינתיים יהיה עליך לנסות לסבול אותי." פרמטון נטל השתדל לומר את הדבר הנכון, שיחמיא לאחיינית על רגעים אלה מבלי להפחית מערכה של הדודה האמורה...
נספחים: הקדמה – כמה הבהרות אינני מעוניין להוליך את קוראיי שולל. הסיפור שאני עומד לספר כאן איננו בדיוני אף על פי שהוא עשוי להיראות כך. ככל סיפור, הוא מתחיל בכר דמיון מזובל ופורה מכדי להישאר בגזרת...
החלטתי לעזוב. השמועה על פוטנציאל להיכרות שכבר זרקתי למגירת ״בגלגול הבא״, קרצה לי. הצבע הסגול בדירתי העיק על מצב הרוח, ועשה לי כאבי ראש בבקרים. קוסטה ריקה נשמעת ״און גרנדה אידאה״ אמרתי לעצמי מול המראה. אני...
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבה עליונה* בוקר ה-27 ביוני[1] היה בהיר ומואר שמש, שרוי בחמימות הרעננה של יום באמצע הקיץ; הפרחים לבלבו בשפע והדשא היה ירוק ביותר. תושבי הכפר...
א אני עובד בבית קפה. אין לי מקום בבית. כלומר, עכשיו יש לי אבל עד לא מזמן לא היה לי. אולי גם את זה צריך להסביר. עד לא מזמן הייתי נשוי ועכשיו אני כבר לא....
בראשית שנות התשעים ביקשתי לצאת לשנת שבתון. האקוורלים הקטנים, שהביאו לי אמנם רווחה כלכלית מסוימת, שעממו אותי. תכננתי להשתקע בסדרה חדשה: דיוקנאות אדומים של עוצמי עיניים, שמן מדולל על בדים גדולים. מיכאליס אמר שכדי לזכות בשבתון...
האיש שישב מולי בבית הקפה לא הפסיק להזיע ולדבר. הוא היה אמריקאי. האיש סיפר לי שכתב שלושה ספרים ושאחד מהם זכה בפרס מאוד חשוב עליו אף פעם לא שמעתי. הוא דיבר מהר, כאילו יש לו מדי...
אנחנו עומדים בדלת, אומרים שלום. את מביטה בי ואני מסיט את המבט. אני מפחד מהמבט שלך, ממה שהוא יגיד עליי. אני מפחד שלא תביני אותי, אבל גם מפחד שתראי דרכי. שתראי את כל הכישלונות שלי, שתביני...
הוא יכול היה להקיץ בכל מקום, בכל זמן, בתור כל דברשהו. כעכביש שעיר שתנודה חשודה הקפיצה אותו מרבצו, נגיד; כנער מקהלה חולמני שאיחר להתעורר, נאמר; או כגברת, למשל בשואה. או אז לאו היה זוכר את הגוף...
להארי הארלו היו גורי קופים. ולגורי הקופים היו שתי אמהות תותבות לבחור מביניהן. לאחת היה בקבוק בלי חיבוק. לשנייה חיבוק נטול חלב. הראשונה עשויה הייתה מחוטי תיל, והאחרת מספוג עטוף בבד מגבת. לצייר הייתה פעם אהובה...
שנים שהה מאחורי הוילון. כל ילדותו היה שוכן שם, אצל סבתו בסלון, והוא מעביר אצבעות על קפלי האריג הפרחוני, עוקב בעיניו אחר צללים מרקדים, כורך אותו סביבו, נעטף בו ונשמר בקרבו כגולם. לפעמים, כאשר צותת למבוגרים...
אורטל קצת יותר מנסערת. היא מקשיבה לקול הזך של סבתא שלה, הבוקע מתוך סרט דוקומנטרי שהיא עורכת כדי להציגו בברניאלה. היא מביטה בכוס התה השקופה, עם עלה ירוק של שִׁיבָּה, שסבתה מוציאה אחרי כמה דקות מהתה....
אף שכן או קרוב משפחה לא נתן לי סוכריות או כסף ובתמורה דרש שאנשק לו את הבּוּלבּוּל, לא היה שום אירוע כזה, אבל הייתי ילדה שחשבה כל הזמן על מין, יודעים מה, תשעים אחוז מהזמן לפחות....
זה היה ב־15 באוגוסט 1999, הבוקר לפני חתונתם של בנג'מין קארְן ומייטרייה שייפר. את הטקס והמסיבה התעתדו לארח הורי הכלה בביתם שבבת'ל, ורמונט, בארוחה שכל מוזמניה נדרשו להביא משהו. מעצבן, אמרה מורין, אימה של פרל, בעוד...
אבי האמין בקארמה מרקסיסטית כגורל מלהיב שנתפר לפי מידת גופו הנמוך והמוצק. הוא ראה את העולם בעיניים מתריסות ושוחקות, כמו ניחן ביכולת להבחין בניצוץ חמקמק של אמת בערפל. כשהיה נועץ בי את מבטו הרגשתי כאילו איבריי...
הכל קורה לי, כל מה שאני רואה קורה לי, כל מה שאני שומעת קורה לי, כל מה שאני קוראת קורה לי, כל מה שקורה קורה לי. הקצב בשוק חותך בסכין גוש בשר וכואבת לי הבטן. ברדיו...
למוח גחמות משלו, לאו דווקא אלה שלָךְ, וככה כל פעם שאני נזכרת בשבוע ההוא בעיירה מ’, בֶּליצקי נתקע לי לפני הכול – לפני הכנסיות הקטנות הלבנות בחוץ וזהובות בפנים, הסמטאות המרוצפות אבן כהה, המרכבות הצבעוניות כמו...
ידעתי, שלא ייתכן, כי הרץ ואשתו יושבים בשעה זו בביתם. בתוך ארנקי היה מוכן אפילו פתק: "ביקרתיכם ולא מצאתיכם. צר לי מאוד. שושנה". דבר זה טוב היה, שהוא עשוי לפטור אותי מביקור חובה משעמם בבית זה...
ממה שאני יודעת שקרה, דני היה אחרי לילה לבן של עבודה, יום לפני דדליין רציני. הוא וג׳ימי ישבו גמורים מול המחשבים, אנשים כבר התחילו להגיע לבוקר החדש. עד שמצא את קופסת האדוויל במגירה המבולגנת של יעלי,...
כולם צריכים להתוודות על משהו, אז גם אני. אני אוכל בסופרים כבר כמה שנים. בדרך כלל, אני עובד עם אלה מנשר. הם מרוכזים באזור התעשייה ויש שם המון קונים והעובדים לא שמים לב לכלום, כי הם...
האורות באולם הגדול כבו – זה דימוי שחוק אך בדוק לסיים אתו כתבה. המלווה מטעם רשות שדות התעופה נפרד ממני בפיהוק ובברכת "אתה כבר תדע איך לצאת?" ונעלם מבלי לחכות לתשובה, אבל אני התמהמהתי רגע נוסף...
צלצולי פעמונים שיגרו את הסנוניות למרומי הרקיע, וחג הקיץ בא לעיר אוֹמֶלָאס בהירת הצריחים השוכנת לחוף הים. על תרני הסירות בנמל התנוססו דגלים ססגוניים. ברחובות, בין בתים שגגותיהם אדומים וקירותיהם מסוידים, בין גינות עתיקות וטחובות ותחת...
איוואן קרמאזוב האתאיסט המלומד ואחיו אליושה הנוצרי האדוק מנהלים ויכוח על אמונה, כשאיוואן מתחיל לספר לאליושה פואמה שהמציא בימיו כסטודנט. "הלוא גם כאן אי אפשר בלי הקדמה, כלומר בלי הקדמה ספרותית, טפו!" צחק איוואן. "ואיזה...
אינני יודע אם הדבר הזה הוא סיפור שנדמה למעשייה או מעשייה שנדמית לסיפור; אני רק יכול לומר שבליבו עומדת אמת, אמת עצובה מאוד שאני כנראה אהיה אחד האחרונים להפיק ממנה תועלת, אם ניקח בחשבון את יכולות...
"דובי, ספר לי איך היה שם. איך היה עם האיש הזקן?". בהרת מוכת יגון. בהרת אילמת. הוא לא משתף בדבר. הלוואי והיה מספר לי על קורותיו. אני מיטיבה את החזקתי בו. הוא מונח בזרועותיי, הידיים כרוכות...
אחר צהריים אחד ישבתי בחוץ, בקפה דה לה פא, מתבונן בהדרם ובעליבותם של החיים הפריזאיים. עוד אני בוהה מעל כוסית הוורמוט שלי בתצוגה המוזרה של גאווה ודלות החולפת על פניי, שמעתי מישהו קורא בשמי. הסתובבתי וראיתי...
בנובמבר הרוח שינתה כיוון באחת וסתרה בפניו של אווז הבר בדרכו מסיביר לאֶסֵקְס אשר בדרום-מזרח אנגליה. החורף הגיע. האווז ניתק לרגע ממבנה הווִי של להקו והסתבך לו בענן שלא היה לו מה לחפש בגובה כזה. כששבו...
"אני רוצה להכין דגים. לך לשלמה ותגיד לו שירשום, עכשיו". וגם להביא חצי כיכר לחם לבן ושקית חלב, וזוג נעליים שקנתה וביקשה להחליף מידה, וכשהיתה חסרה – גם נורה. היתה פוקדת עליי, תמיד טרודה, ואני, ילד...
בכל זמן שתתעורר, תשמע דלת נסגרת. מחדר לחדר הלכו, יד ביד, מרימים פה, פותחים שם, מוודאים – זוג רוחות. "כאן השארנו את זה," היא אמרה. והוא הוסיף: "הוא, אבל גם כאן!" "זה למעלה," היא מלמלה. "ובגן,"...
אילו כולנו הכרנו את עצמנו (במובן רחב יותר מזה המקובל לגבי אמירה זו), יש לי חשד שהיינו מגלים, כי האומנות והמטפלות שלנו נושאות באחריות לרוב הפינות האפלות שאליהן אנו נאלצים לחזור בניגוד לרצוננו. הטיפוס השטני הראשון...
ובכן, נשארתי לבדי. מסביבי – עלטת נובמבר ופתיתי שלג מתעופפים בתוכה. הבית כוסה כולו, מתוך ארובותיו בקעה יללה. את כל עשרים וארבע שנותי ביליתי בעיר הגדולה והייתי סבור כי סופת שלגים מייללת רק ברומנים. הערבים כאן...
בקיץ שבו התאהבתי בבינה מלאכותית התאהבתי גם בנ׳, ושני הדברים לא היו בלתי קשורים. בתחילת הקיץ מכונה שבנתה נ׳ עלתה בפיד שלי, שוב ושוב. נהגתי כמו שנהוג: בפעם הראשונה התעלמתי, בפעם השניה חיבבתי, בפעם השלישית כבר...
"הצעיף הזה מגוחך," אמרה קטיה. "חם נורא." "זה צעיף קיץ דק – הוא עשוי משי." "אתה נראה בו כמו משורר, לא כמו סופר." "הוי, כמה שלא מתחשק לי ללכת לשם." "אפשר לעזוב אחרי שתסיים לקרוא." לילה...
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבת ביניים* זה סיפור על נהג אוטובוס אחד שאף-פעם לא היה מוכן לפתוח את הדלת לאנשים שאיחרו את האוטובוס. הנהג הזה לא היה מוכן לפתוח...
אבא שלך הוא זה שלימד אותך להסתכל. ולא רק שלימד הוא גם אמר מפורשות "אני מראה לך איך להסתכל", הרים את סנטרך בשתי אצבעות ואמר לך להביט תמיד לשמיים. אולי זאת הייתה עצה. אולי פקודה. אולי...
ביום ראשון בבוקר אין לך הרבה מה לעשות, או שאת הולכת ליוגה או שאת הולכת לבית קפה, או שניהם אחד אחרי השני. בשולחן לידי יושבים איזה שניים, שיואו, ההוא ככה והשני יותר גרוע. אני לא רוצה...
"לאהוב זה לרעוד," אמרה לוסיאנה. "אם כך, האדמה אוהבת אותנו יותר מדי," עניתי לה כאשר נהיו השמים אפורים ואובאליים וינקו את כל האור. הלבה הציתה את האוקיינוס. כך התחלתי למדוד את הזמן לפי הפעימות של לוסיאנה....
מה הם הנעורים? חלום. מהי האהבה? תוכנו של החלום. סרן קירקגור בתקופה שאחרי הניתוח ההורים שלי שהו בחו"ל, ואני נשארתי לבד בבית הגדול שלהם, בעיר חוף שאפשר לתאר כנמוכה וסהרורית או כנטולת הקשר. פעם בכמה...
ירון בוהה קדימה. ברק מסתכל למטה על הנעליים שלו, נמלה עומדת לחלוף על פני הסוליה השמאלית. שירה מגרדת בראש, נראה שמצאה שם משהו, זה תחוב לה מתחת לציפורן, היא מוציאה את זה ומעיפה לרצפה. כהן מסתכל...
כשהמצב נעשה בלתי נסבל, הוא החליט לשים לו קץ. בשלב זה, כבר לא היה אכפת לו למות. לא היה אכפת לו מכלום. הוא רק רצה שהנוכחות תיעלם, שיחדלו המבט והגוף ההוא, אם "גוף" הוא בכלל מילה...
החום הזה אני בחיים לא אצליח להתרגל אליו, אמרתי לעדנה ואפילו לא הסתכלתי. והצל והמזגן, והריח המוכר של שארית קטורת וספרים ליוו אותי פנימה. בסוף מתרגלים, היא זרקה והתיישבה בכורסה שלה, הבלויה, אבל שתמיד חשבתי שהרבה...
דפי מצאה דירת חדר וחצי בדרום העיר. בטלפון היא הסבירה לי שזה זמני, לא רציתי להגיד לה שכולם אומרים את זה, אז רק הוצאתי איזה קול כזה שמאשר את שאמרה. אני עומד בתור בארומה, קונה לי...
באמצע דברי ההספד בהלוויה המשעממת וקורעת הלב של אמי, התחלתי לחשוב על ביטול החתונה. העשרים ואחד באוגוסט לא נראה לי תאריך מתאים, ג'ון ווסקוט לא נראה לי האדם המתאים להתחתן אתו, והיה לי קשה לראות את...
הנערה הייתה כל כך בטוחה שהיא תקבל את העבודה, שהיא הגיעה לווסטצ'סטר עם המזוודה שלה. היא ישבה בסלון ביתם של הכריסצ'נסנים, ובמעיל הכחול הפשוט ובכובע שלה נראתה צעירה יותר מ-21 שנותיה. "האם עבדת כאומנת בעבר?" שאל...
כמה שמתחשק לי בעל רומני, חשבתי לעצמי כשחזרתי הביתה הבוקר מכל מיני סידורים, שזה השם שבו אני קוראת להאכלת חתולים ולשליחת דואר. מה זה בעל רומני, אתם שואלים? אני אגיד לכם: זה בעל שבא מהעבודה אחרי...