מי היה מאמין שאני הייתי פעם שֵׁד. אומרים על בן אדם שנכנס בו השד, ומייחסים את כל מה שהוא עושה לשד. אבל להיות שד, זה סיפור אחר. הדבר קרה בפורים. כולם חיפשו תחפושות ומצאו. אני תמיד...
השאקלפורד היה בית רדוף רוחות. אוושת העלים המתעופפים מעל המרפסת המרקיבה נשמעה למקומיים כלחשן המיוסר של רוחות רפאים. חריקות צעדים עלו ממדרגות העץ וקול התייפחות הדהד בין הקירות. קבלן מאטלנטה תכנן להרוס את הבית ולהפוך את...
כבר מאוחר, ואני לא מצליח להירדם. אני פותח חלון כדי לנשום קצת אוויר אביבי של פאלו אלטו, אבל זה לא עוזר. במיטה, בעיניים פקוחות, אני שומע לחשושים, מה שמזכיר לי את הנשיא, מפני שלרוב אנחנו מדברים...
רק בגלל שזה היה בירושלים, מקום שאין בו בדרך כלל ברווזים, כשראיתי ברווז בברכה של הכנסת, חשבתי לעצמי שזה לא יכול להיות מקרי וזו בשורה. אילמלא גרש אותי השוטר שעבר שם, הייתי בעצמי מתחילה לגעגע ולרדוף...
נניח כי היית אמור לטייל לאורך ברודווי לאחר ארוחת ערב, לרשותך עשר דקות להשלמת עישון הסיגר שלך, בזמן שאתה בוחר בין טרגדיה מבדרת לבין משהו רציני כמו מחזמר. לפתע מונחת יד על זרועך. אתה פונה להסתכל...
שוב איבדתי את אבא שלי. אחרי שאיבדתי שיווי משקל על האבנים הרטובות ליד הנחל ביער בדבון. לשם טסנו בחופשת הקיץ של גן טרום חובה לבקר את מולי, החברה הנוצרייה שלי מהגן בימק״א שהיה גן יהודי מוסלמי...
מכתבים לקורדליה השמש זורחת אל תוך חדרי בהירה ויפה, החלון פתוח בחדר הסמוך; ברחוב הכול שקט, יום ראשון אחר הצהריים. מבעד לחלון אני שומע בבהירות עפרוני שר בגנו של שכן, מקום שם העלמות שוכנות. ברחוב רחוק...
"דודתי תרד מיד, מר נטל," אמרה נערה בת 15 בשליטה עצמית ניכרת, "בינתיים יהיה עליך לנסות לסבול אותי." פרמטון נטל השתדל לומר את הדבר הנכון, שיחמיא לאחיינית על רגעים אלה מבלי להפחית מערכה של הדודה האמורה...
נספחים: הקדמה – כמה הבהרות אינני מעוניין להוליך את קוראיי שולל. הסיפור שאני עומד לספר כאן איננו בדיוני אף על פי שהוא עשוי להיראות כך. ככל סיפור, הוא מתחיל בכר דמיון מזובל ופורה מכדי להישאר בגזרת...
החלטתי לעזוב. השמועה על פוטנציאל להיכרות שכבר זרקתי למגירת ״בגלגול הבא״, קרצה לי. הצבע הסגול בדירתי העיק על מצב הרוח, ועשה לי כאבי ראש בבקרים. קוסטה ריקה נשמעת ״און גרנדה אידאה״ אמרתי לעצמי מול המראה. אני...
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבה עליונה* בוקר ה-27 ביוני[1] היה בהיר ומואר שמש, שרוי בחמימות הרעננה של יום באמצע הקיץ; הפרחים לבלבו בשפע והדשא היה ירוק ביותר. תושבי הכפר...
א אני עובד בבית קפה. אין לי מקום בבית. כלומר, עכשיו יש לי אבל עד לא מזמן לא היה לי. אולי גם את זה צריך להסביר. עד לא מזמן הייתי נשוי ועכשיו אני כבר לא....
בראשית שנות התשעים ביקשתי לצאת לשנת שבתון. האקוורלים הקטנים, שהביאו לי אמנם רווחה כלכלית מסוימת, שעממו אותי. תכננתי להשתקע בסדרה חדשה: דיוקנאות אדומים של עוצמי עיניים, שמן מדולל על בדים גדולים. מיכאליס אמר שכדי לזכות בשבתון...
האיש שישב מולי בבית הקפה לא הפסיק להזיע ולדבר. הוא היה אמריקאי. האיש סיפר לי שכתב שלושה ספרים ושאחד מהם זכה בפרס מאוד חשוב עליו אף פעם לא שמעתי. הוא דיבר מהר, כאילו יש לו מדי...
אנחנו עומדים בדלת, אומרים שלום. את מביטה בי ואני מסיט את המבט. אני מפחד מהמבט שלך, ממה שהוא יגיד עליי. אני מפחד שלא תביני אותי, אבל גם מפחד שתראי דרכי. שתראי את כל הכישלונות שלי, שתביני...
הוא יכול היה להקיץ בכל מקום, בכל זמן, בתור כל דברשהו. כעכביש שעיר שתנודה חשודה הקפיצה אותו מרבצו, נגיד; כנער מקהלה חולמני שאיחר להתעורר, נאמר; או כגברת, למשל בשואה. או אז לאו היה זוכר את הגוף...
להארי הארלו היו גורי קופים. ולגורי הקופים היו שתי אמהות תותבות לבחור מביניהן. לאחת היה בקבוק בלי חיבוק. לשנייה חיבוק נטול חלב. הראשונה עשויה הייתה מחוטי תיל, והאחרת מספוג עטוף בבד מגבת. לצייר הייתה פעם אהובה...
שנים שהה מאחורי הוילון. כל ילדותו היה שוכן שם, אצל סבתו בסלון, והוא מעביר אצבעות על קפלי האריג הפרחוני, עוקב בעיניו אחר צללים מרקדים, כורך אותו סביבו, נעטף בו ונשמר בקרבו כגולם. לפעמים, כאשר צותת למבוגרים...
אורטל קצת יותר מנסערת. היא מקשיבה לקול הזך של סבתא שלה, הבוקע מתוך סרט דוקומנטרי שהיא עורכת כדי להציגו בברניאלה. היא מביטה בכוס התה השקופה, עם עלה ירוק של שִׁיבָּה, שסבתה מוציאה אחרי כמה דקות מהתה....
אף שכן או קרוב משפחה לא נתן לי סוכריות או כסף ובתמורה דרש שאנשק לו את הבּוּלבּוּל, לא היה שום אירוע כזה, אבל הייתי ילדה שחשבה כל הזמן על מין, יודעים מה, תשעים אחוז מהזמן לפחות....
זה היה ב־15 באוגוסט 1999, הבוקר לפני חתונתם של בנג'מין קארְן ומייטרייה שייפר. את הטקס והמסיבה התעתדו לארח הורי הכלה בביתם שבבת'ל, ורמונט, בארוחה שכל מוזמניה נדרשו להביא משהו. מעצבן, אמרה מורין, אימה של פרל, בעוד...
אבי האמין בקארמה מרקסיסטית כגורל מלהיב שנתפר לפי מידת גופו הנמוך והמוצק. הוא ראה את העולם בעיניים מתריסות ושוחקות, כמו ניחן ביכולת להבחין בניצוץ חמקמק של אמת בערפל. כשהיה נועץ בי את מבטו הרגשתי כאילו איבריי...
הכל קורה לי, כל מה שאני רואה קורה לי, כל מה שאני שומעת קורה לי, כל מה שאני קוראת קורה לי, כל מה שקורה קורה לי. הקצב בשוק חותך בסכין גוש בשר וכואבת לי הבטן. ברדיו...