איך הוא בכלל העז להראות שם את הפרצוף שלו ועוד מניח זר פרחים. התכופף לו באלגנטיות עם מדי חיל האוויר המגוהצים ודרגות האלוף משנה שלו מנצנצות כאלף שמשות. ואמא שלו, הירקנית כבדת הבשר בשמלתה הפרחונית המוכתמת,...
מזה יומיים היא מבקשת לראות שקיעה, שקיעה בעת טיסה או שקיעה של ארץ זרה, ומזה יומיים שלא בא לידה לראות. את השקיעה במטוס פספסה, כי נרדמה, על אף שניסתה בכל כוחה להישאר ערה. זו הפעם הרביעית...
סיפור פילוסופי "כלום יכול אתה לדבר על מה שאינך מרגיש כלל?" שקספיר, "רומיאו ויוליה", מערכה חמישית, תמונה 3 1 היא כבר ראתה אותו, אני חושב, פעמיים: הפעם הראשונה – בנשף ריקודים אצל השר; השנייה...
מהיום אין יותר חלב. ככה נכתב אחר הצהריים בעיתון, מהדורת ערב. לא יכלו להודיע בבוקר? קמתי מוקדם וחיפשתי את החלב בחוץ, אחרי שדשדשתי ברגליים יחפות מחדר השינה למסדרון. הבקבוקים לא היו שם. גם לא ליד הדלת...
מייד כשפתחה את הדלת, נעה הבינה שהדירה ריקה; ריקה באופן החלטי יותר מהפעמים הקודמות שבהן סבא שלה אושפז. הטלוויזיה לא דלקה, גם הרדיו לא. היא עברה חדר-חדר, מבואה, סלון, חדר שינה, מטבחון, אמבטיה, ורק אז חזרה...
איתמר הודיע לי היום שהוא קנה כרטיס טיסה בכיוון אחד לרומניה. שוב אתה נוסע? רק לפני חצי שנה חזרת מקמבודיה ובכלל, מה יש לך ברומניה? הוא מחייך. פסטיבל "ריינבו" משהו ליד בודפשט. אמרו לי שיהיה גדול....
בצלצול הראשון עמדתי עדיין במטבח, חותכת פירות ודוחסת את החתיכות בזו אחר זו אל תוך הבלנדר. ג'סיקה, השכנה מהדירה ממול, אמרה שזה יעזור לבחילות. כשנפגשנו בחדר המדרגות לפני כמה ימים הודיעה לי: "יוּ לוּק סוֹ מיזרבל"...
לא משל זה לא משל. ואין נמשל. עכשיו כשהבנו את זה, אפשר להתחיל. 1. שמעת על ההיא? לפעמים שומעים סיפורים אירוטיים-מפתיעים-מזעזעים שהתרחשו במקומות רגילים עם אנשים נורמטיביים לכאורה: הדייל וקופסת השטריימל, הפסנתרנית בבית האבות, האלטע זאכן...
2. היפהפיה בתרדמת לא לקח זמן רב לגלות היכן מאושפזת האישה עם הלפיד בין הרגליים. טיפול נמרץ נשימתי, מיטה רביעית מימין. באמת שהפמיליריות במדינה הזאת מפליאה אותי כל פעם מחדש. אני מבין, מזרח תיכון,...
3. אוויר, אני צריך אוויר! פצחתי במסע בין מסדרונות אינסופיים לכיוון החצר, שם תכננתי לעגון על ספסל מבודד ולסדר את המחשבות. חלפו על פני רופאים, חלקם חומקים כצללים, חלקם מרצדים מרוב תשישות. האחיות והסניטרים...
4. ימי בראשית לפני שפגשתי את אֵלַה חלמתי אותה בהקיץ. בחלומי היא הופיעה כפי שהיא במציאות, לפרטי פרטים. ידעתי שהיא תהיה גדולה כבת ענקים, ידעתי שתהיה קרה בצפון וחמה בדרום, ידעתי שאאלץ לכבוש אותה...
5. משתה כיד המלכה לפני ששבתי לאֵלַה, עברתי בדוכן והכנתי קפה שחור עם הל, למקרה שאתקל שוב במוחמד, האח המטפל. זה כבר ינטרל אותו. חנופה – טריק בסיסי ברכישת אמון בין קבוצות עוינות בעת...
6. עד שתפקח את עיניה להקת העורבים הלבנים בדמות רופאים והשוטר בדמות שוטר התעופפו ממיטת האשפוז של אֵלַה שלי. לצדה נותר רק מוחמד, האח מסור. "הבאתי לך קפה עם הל." אמרתי בחיוך לבבי. מוחמד...
7. תחיה כך עובדת המשטרה בארצנו: בתחילה עוצרים אדם באלימות, תולשים אותו מעל אהובתו ברגע אינטימי, ואז מייבשים אותו על ספסל ללא משענת בתחנת המשטרה העירונית. פתאום זה לא דחוף לחקור אותי, פתאום "חכה...
8. חקירה "הנה. תסתכל. מתבייש? חתיכת סוטה." החוקר הציג בפניי תצלום של אלה העירומה, כפי שהיא נמצאה על ידי הסניטרים והשוטרים. אפילו בתצלום כזה, שנעשה בתנאים לא תנאים, הלפיד של אהובתי בער כמו אש...
9. דו-קיום חיכיתי עד שמוחמד יצא. הייתי מוכן לחכות ימים ולילות. היתה זאת שעת ערב מאוחרת. נשברתי וקניתי מיץ מהמכונה – אבל בטרם הספקתי ללגום אפילו לגימה אחת מוחמד יצא מדלת הכניסה לבדו ופסע אל...
10. בוקר טוב אמרו שאם היא תתעורר, יש סיכוי ששום דבר כבר לא יהיה אותו דבר. אולי היא לא תכיר אותנו. אולי לא תכיר את עצמה. אולי תאבד את היכולת לדבר. אולי תתעורר כתינוקת....
החברה שלה מתגרשת. הפנים שלה צבועות בהקפדה מוגזמת. הקו התוחם של השפתון מצויר רחוק מעט מגבול השפתיים, כהה יותר מצבען המקורי. היא לובשת שמלה בעלת צווארון גבוה, חגיגית, נואשת. הן שותות קפה. היא מזהה על פני...
ושם, בחדר ההמתנה הלבן, היא פתאום מתחלחלת כשהיא מבינה שעמיחי צדק. צדק כל הזמן. ששני אנשים באמת יכולים להיות בדיוק באותה נקודה ממש, עד ששום חלקיק לא יפריד ביניהם. שהיום אפשר להיכנס לתוך הקישקע של אדם...
לעתים רחוקות מתכוונים בשם "קיץ" לעונה בלבד. כגון שאנשים אומרים: "ניפגש בקיץ" או "הקיץ הזה הוא החם ביותר מאז שהחלו לרשום בטבלאות את מידות החום". השימושים השכיחים רבים הם לאין ספור. יש שמתכוונים בו לתקווה, ויש...
הוא מסתכל על האי שלהן ממקומו על שפת הבריכה. האי נמצא בתוך אחת הבריכות. למעשה מדובר במערכת של בריכות מחוברות, כל אחת בצורת כליה ובגודל משתנה. האיים פזורים בין הבריכות, מחוברים במסדרונות ליבשה. שניים מהאיים המרוחקים...
רק פעם אחת, אני זוכר את זה עד היום, רק פעם אחת ראיתי אותו מתנהג כמו כולם, נראה כמו ילד רגיל, סתם ילד, כמו כולנו. כמה שנים עברו מאז? אני זוכר עד היום. רוב הבתים בשכונה...
אני לא יודע מה בדיוק את רוצה לשמוע, אבל אין לי בשבילךְ איזה סיפורי גבורה מי-יודע-מה. ומה שכן אני יכול לספר לך, אני לא בטוח שתרצי לשמוע, שמישהו בכלל ירצה לשמוע. אולי עדיף ככה. גם לא...
הלילה הוא פרק הזמן שמקדש את אי-העשייה. רק בלילה אפשר לנסות לנחש איך זה להימסך לתוך הנצח של הלא-כלום, זה שלפני הלידה ואחרי המוות. יש מי שזוכות לכך עוד במהלך חייהן. נשים שאיש כבר לא יפקוד דוחקות...
גרסת המטוס תמיד תתחיל ב"היֹה היה" ותסתיים, כמובן, ב"והם חיו בעושר ובאושר עד עצם היום הזה". לגרסת המטוס יש אוהדים רבים: אין צורך להיכנס אל בין השוחות. אין צורך לזחול ולסחוב פצועים. מלמעלה אפשר להכניס את...
אבקש מכל האבנים להמשיך בתנומתן ללא כל שינוי, בהתפוררות האטית, העצלה, באדישות הכללית, בהתקלפות, בדממה. כולן מלבד אלה בקומה החמישית בבניין ההוא שם, בסמטת גן מאיר, ממש היכן שמתערטלת כעת חשופית רירית למול חילזון בקונכיה, שנדמה...
הם נפגשו בבית קפה צרפתי על יד נחלת בנימין רמב"ם. עמוס הגיע לבד, בלי האופנוע וגם בלי המכונית שלו. הוא היה עטוף במעיל חום וחורפי, כזה שהגיע לו עד לברכיים, ולא במעיל הכחול עם הפסים שזכרה...
הספר הזה מונח בחדרון שבנו במיוחד בשבילו בתחנת הרכבת. שוטר התחנה "שמר" על מפתח החדרון, למעשה המפתח אינו דרוש, מכיוון שהחדרון פתוח תמיד. פִּתחו את הספר וקִראו: "אדוני רב החסד! טיוטה ראשונה…?!" מתחת לזה מצויר...
בקצת תעודות קדומות הם נקראו בשם "דֶלֶה קאטֶנֶה" פירוש השם של משפחת אצולה זו, באיטלקית כבגרמנית – "בית השלשלאות". (הערת המתרגם; כל ההערות הן משל המתרגם) ואילו באחרות נודעו בשם "האדונים פוֹן-קֶטֶן"; מן הצפון באו ועל...
סיפור לפ' הדבר קרה ביום ראשון לפני הצהריים, יום אביב נפלא. גֵיאוֹרג בֶּנְדֶמָן, סוחר צעיר, ישב בחדרו הפרטי שבקומה הראשונה של אחד מהבתים הנמוכים, קלי המבנה, שעמדו בשורה ארוכה על שפת הנהר ונבדלו זה מזה...
לאהרון, האינואיט הראשון שלי "איטס גארבג'." אהרון האינואיט חושף לעברךְ שיניים רחבות, צהובות, ידו משחררת את רצועת הצוואר של הכלב השלישי בשורה הימנית. עשרים ושניים האחרים אינם מטים ראש. אינם רואים את עיניו של הכלב...
מדורת ההבלים — או מעשי טירוף שמתחפשים לשיקול־דעת עדת כלבי פרעה משוטטים מגיעה מיד לאחר ששרפות הקיץ שוככות. רובם נגועים בשחין, עורם החשוף זב דם ומוגלה. הם מקיפים את הבתים, נעים סביבם בעיקשות. יללותיהם נשמעות...
ליואל הופמן "…ההבדל בינינו, קליש, הוא רק האופן בו אנחנו מחלקים את הספרים. לך נדמה שיש ספרי בדיה או ספרי הגות, אבל בעיניי, הבדיה כרוכה בהגות וההגות כל כולה בדיה." (י"א וייגל) אני...
הלילה זה שוב קרה. ציפורה, שטוענת שהיא יכולה להירדם באור, ברעש, לקול צחוקה שלה, כשאביה נכנס אליה לחדר בימי שישי, נשכב לצדה אומר לה "קדושה שלי", לא מצליחה להירדם. היא רוצה לישון והיא פעמון נוראי שמצלצל,...
משה היה ילד חלש ששמע קולות, הוא לא ידע מנין מגיעים הצלילים הנוראים. מוחו היה נטרף מפחד. בלילות גברו הקולות והוא היה בורח מהבית חצי ישן, מתרוצץ בחצרות הבתים ונאבד. על מנת שלא יברח נהגו לקשור...
"וַיְגָרֶשׁ, אֶת־הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן־עֵדֶן אֶת־הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר, אֶת־דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים". מקצה צוק הקרוי "ראש האריה" אפשר לראות את סוף העולם שכולם מאמינים כי כולם מאמינים בו. גם כשרכבתי על כתפיו של...
קוראים לי תג'ריד, שירת הציפורים. אני חיה בגבעות ובוואדי, ביער ובמעיין סביב העיר בה נולדתי וגדלתי. ערערה. מעולם לא התרחקתי מהעיר חוץ מלימודי הוראה במכללה בעמק, אבל עכשיו אני רחוקה, עכשיו אני אלה בוואדי, יוצאת לצייד...
לשילר, שאמי הכירה לי בלילה, כשערב־רב של חיות ממלא את החדר, נוהגת אמו לומר: "תלמד לסלק אותן, על האדמה אין מקום לכולם." הוא שוכב במיטה, מאיר אותן בפנס האדום הקטן, לוחש: "אני מפחד." "המיטה היא...
לאיסאק באבל (התרנגול הראשון שלי) כל ערב אני מתיישב לצד דודה לולה, מתבונן בה עוברת על העיתונים, גוזרת מהם את הידיעות המוזרות ביותר, מדביקה בספר הזיכרונות. יום אחד דודתי קוראת: "שומר מוזיאון פינקוטק במינכן שמע...
לחואן רולפו (לְפָרק צפרדעים) לעתים אני מתפתה להטעין את החלומות במשקל סגולי. מתפתה להאמין שהחיים הם על האדמה, שמישוריה רחבים מספיק לבכי, למרירות, לאפיסת הכוחות. מזל שמעל כל זה ישנו הרקיע. כשאבי מת יצקתי אבני...
(על מה שקרה בנֹא אמון) אנטוני שוכב על המיטה, קורא: "…אם יש משמעות לאמפטיה, הריהי להחליק על כנפי הרגשתך אל תוך המבנה הדינמי של אובייקט, ויהא זה עמוד, או גביש, או ענף של עץ, או...
מישהו דפק בדלת, בעדינות רבה, אבל הרופא התעורר מייד, הדליק את האור וקם ממיטתו. אחרי מבט חטוף על אשתו, שהמשיכה לישון בשלווה, לבש חלוק ויצא לפרוזדור. הוא לא הכיר מייד את הזקנה שעמדה בפתח, מטפחת אפורה...
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבת ביניים* תעודת הוקרה אין כל טעם להיות בחור מקסים אלא אם כן אתה עשיר. רומנטיקה היא זכות היתר של העשיר, לא עיסוקו של המובטל....
ניצוצות של התנגשות אמילי, שהמוּרֵיִּים התעלמו ממנה באורח מופגן בזמן ארוחת הבוקר, נקראה לטרקלין כשהארוחה הסתיימה. הם היו שם כולם – הפלנגה השלמה – וכשאמילי הביטה בדוד ואלאס, במקום מושבו באור השמש האביבי, עלה בדעתה שאחרי...
הייתה זו עיר ענקית, שבה הם גרו: פקיד הבנק המסחרי פֵּטְרוֹב, וההוא, האחר, ללא שם פרטי ושם משפחה. הם היו נפגשים אחת לשנה – בפסחא, בעת ששניהם ערכו ביקור באותו הבית אצל הוַסילְיֶבְסְקים. פטרוב ערך ביקורים...
בכל ערב, יצא הדייג הצעיר אל הים והשליך את רשתו אל המים. כאשר נשבה הרוח מן היבשה, לא תפס מאומה, או רק מעט מזעיר, כי הייתה זו רוח מרה ושחורת כנף, והגלים התנחשלו לקראתה. אך כאשר...
אחרי תפילת הערב פרצו מפיו של עבד אל-כרים קילוחים עזים של קללות על ראשם של האבות והאימהות של הכפר, ובדרכם לקחו עמם גם את טנטאווי ואבותיו. וזה הסיפור: עבד אל-כרים כרע בחטף את ארבע הכריעות של...
הרופא חייך ברוך ובנועם שנראו מפחידים, ואמר לגברת נהאל: "נתתי לכלב תרופת הרגעה שבתוך עשר דקות לכל היותר תקל על המתח שלו ." "טוב עשית. הכלב הזה הוא הדבר האחרון שנותר לי בעולם המתועב הזה." הרופא...
"אני מאוהב באשתי." הוא אמר – הערה מיותרת, מפני שלא הטלתי ספק בחיבה שלו לאישה שהתחתן איתה. הלכנו במשך עשר דקות ואז הוא אמר את זה שוב. הסתכלתי עליו. הוא התחיל לדבר וסיפר לי את הסיפור...
פרק ראשון הבית שבעמק הרפאים הבית שבעמק הרפאים היה "במרחק מַיְל מכל מקום" – כך היו אומרים במאייווּד. הוא שכן בגיא קטן ומוריק, ולא נראה כמו דבר שמישהו בנה, אלא כמו פטרייה חומה וגדולה שפשוט צמחה...
ליל שימורים אמילי קפאה על מקומה והביטה מעלה אל פניה הרחבים, האדומים של אלן – קפאה כאילו נהפכה פתאום לאבן. היא הרגישה כאילו זה מה שקרה. היא הייתה המומה כל כך עד שנדמה היה שאלן הכתה...
לצאת מהשושלת דאגלס סטאר חי למשך שבועיים נוספים. מקץ השנים, ומשנגוז מהם הכאב, אמילי חשבה שאלה היו זיכרונותיה היקרים ביותר. אלה היו שבועיים יפהפיים – יפהפיים ולא עצובים. ולילה אחד, כששכב על הספה בטרקלין האורחים, עם...
מועצת חכמי השבט אמילי התעוררה לאור יום בבוקר המחרת. מבעד לחלונה הנמוך, חסר הווילונות, נהרה פנימה השמש העולה במלוא הדרה, ורמז אחרון לכוכב לבן בודד דעך בשמי הבדולח הירוקים שמעל האורן התרנגולי. רוח מרעננת במתיקותה נשבה...
"בואו נגמור קודם כל עם ההודעות," אמרה אילקה, המורה, לתלמידיה הזרים בשיעור 'אנגלית מדוברת למבוגרים'. "מחר בערב המכון עורך כנס. אחמד," היא שאלה את התלמיד הטורקי בעל השפם המשתפל לתפארת, שצרור מפתחות השירות של המכון היה...