ספרייה – עמוד 11 – פרויקט הסיפור הקצר

ישראל

לחואן רולפו (לְפָרק צפרדעים) לעתים אני מתפתה להטעין את החלומות במשקל סגולי. מתפתה להאמין שהחיים הם על האדמה, שמישוריה רחבים מספיק לבכי, למרירות, לאפיסת הכוחות. מזל שמעל כל זה ישנו הרקיע. כשאבי מת יצקתי אבני...

מכות עכשיו – צפרדע

יפתח אלוני

2 דק'

ישראל

(על מה שקרה בנֹא אמון) אנטוני שוכב על המיטה, קורא: "…אם יש משמעות לאמפטיה, הריהי להחליק על כנפי הרגשתך אל תוך המבנה הדינמי של אובייקט, ויהא זה עמוד, או גביש, או ענף של עץ, או...

מכות עכשיו – כינים

יפתח אלוני

2 דק'

ישראל

"המצאת הנפש מאפשרת לחשוב על הגוף כטפיל, הידיים יכולות להיות חפץ חסר תחושות ביום, אך רכות וענוגות בלילה. אין סתירה בין הפעולות. הן משתתפות במצב הכפול של לא להיות אני ועם זאת להיות שלי." סנדרו גרוסבאום...

המבריח

יפתח אלוני

4 דק'

ישראל

הוא שיחק את תפקידו כראוי. לא הראה שום סימן לכך שידוע לו מה מתרחש מאחורי גבו. הוא יכול היה להיות מרוצה מעצמו באמת. וכשבנט ויוסי כהן גילו לו לשם מה זימנו אותו, הוא העמיד פני מופתע....

ההזדמנות

יפתח אלוני

15 דק'

ישראל

בסופו של היום שבו עברתי מן העיר אל הכפר, השיב כלבי את נשמתו לבורא. איני יודע האם היה זה מקרה או שמא תוצאה של הלם מעבר. אולם בשעה אחת וחצי בלילה, אחרי ייסורי גסיסה שהופיעו בחטף...

תקאסים צבוֹע

ניר סופר-דודק

4 דק'

ישראל

אישה זקנה מנקה לי את הבית. את הכסף שהיא מרוויחה היא שולחת לילדיה ולנכדיה − אולי כבר יש נינים – שגרים כולם בבית יפה באחד מן החלקים המוריקים של אירופה, על גדות נהר. בימים שאיננה עובדת...

עד החג הבא זה יעבור

ורד זינגר

8 דק'

ישראל

גם אז, כבתקופות אחרות של להט מטאפיסי, לא ייחסו לגוף – (ומה עוד, של אשה) – משקל רב. ייתכן שמסיבה זו גם הסוורים בנמל לא שמו לבם לכך, שבאותו היום ירדה מן הסירה בנמל יפו אשה,...

מאדאם בובארי מנווה צדק

נורית זרחי

10 דק'

ישראל

בערך בשתיים-עשרה חיליק מגיע. "אני מפריע?" הוא שואל. אני מסמן לו שייכנס, והוא עדיין מהסס על המפתן. "אם אתה עכשיו בשוונג," הוא אומר, " אז אני אבוא אחר כך. אני לא רוצה להפריע או משהו, סתם...

חמישים עמודים גג

אתגר קרת

3 דק'

ישראל

בוקר אחד הם קמו והחתול לא היה שם. הוא לא התפרקד על הכורסה מבהיק בלובנו על האפור המהוה בסלון, לא הסתנן תחת שמיכות הילדים, וגם לא התגלה תחת המיטה הזוגית, שם נהג לחסות באפלולית, עיניו הזרחניות...

להחזיר את שלג

ריקי כהן

6 דק'

ישראל

אישה בחלל עבודה, מתי יאהבו אותך? קרה שלא קמת מהכיסא עד לארוחת הצהריים. את שותה הרבה מים – אבל הגוף קיבל צורה של כיסא. אישה בחלל עבודה, החלל משתנה, העבודה משתנה, חברות קמות ונופלות. את יכולה...

אישה בחלל עבודה

תהילה חכימי

3 דק'

ישראל

א גבוה, גבוה, עד לשחקים התנוסס מגדלה של הנסיכה הענוגה. כולו עשוי בדולח צח וראשו מעולף פז ואבני תפארת. סביב לו השתרע גן שושנים רב-גונים ורחב ידיים. מבין הרשת הדקה של שבילי זהב צרים השקיפו ערוגות...

גן השושנים (אגדה)

לאה גולדברג

7 דק'

ישראל

“I have not yet begun to fight!” John Paul Jones כל הדרך אל הים היא ירידה אחת גדולה, כאילו כל העולם אינו אלא גיגית ענקית שהכול נוסעים, שטים, גולשים ונסחפים אל תחתיתה. אני נוסעת לבקר את...

והים איננו מלא

עדנה שמש

11 דק'

ישראל

האיש הכי יקר לאמי מזה ארבעים ושתיים שנה מת. הרגשה מחורבנת. לעמוד מול מת. קול יללות תינוק מסתנן מהחלון הפתוח. חצות. דמיינתי שאני נובר בין הגרוטאות של הבית, מוצא מזוודה, ממלא אותה בחלקי גוף שלו....

תותבות

יפתח אלוני

9 דק'

ישראל

בלילות סערה ואופל היו הם רצים ברחובות הנרדמים ולפידים בידיהם, ואיש לא ראה את פניהם ואיש לא ידע את שמותיהם. והד הצעדים של ארבע עשרה רגליים והבהובם של שבעה לפידים החרידו את העיר הנמה. ונשיבת הרוח...

סתיו (אגדה)

לאה גולדברג

3 דק'

ישראל

החוּצָן לא היה ירוק ולא היו לו אנטנות על הראש. הוא נראה כמו אדם רגיל אם כי בערך ברבע גודל. למעשה, בשפמו האפור הקצוץ ומבטו העגום היה דומה יותר מכל לצוּבֶּרי, רואה החשבון של אבא ז"ל,...

חוצן

זאב סמילנסקי

8 דק'

ישראל

אני לא זוכרת מתי התחלתי לרשום את הפתקים הקטנים שהחבאתי אחר כך בפינות נסתרות ברחבי הדירה. זה לא היה המון זמן לפני כן, כי עדיין הייתי קטנה וברור שהייתי צריכה קודם ללמוד לכתוב. אבל אני זוכרת...

חמניות

מיכל יערה כרמי

3 דק'

ישראל

בדממת הלילה, באפלת חדר נעוריך, דביק ומריח מזרע, אתה שומע את צעדיה הכבדים של אמך. דלת חדר השירותים הסמוכה לחדרך משמיעה חריקה עמומה. אתה מזהה את תחילתו של הרחש המוכר, קילוח דק ולא רציף של שתן....

כבודו

שי אספריל

25 דק'

ישראל

כולם מקשיבים בדריכות לקול הצעדים הלא מוכרים במסדרון, מנסים לנחש מי תורן הערב. מיהו האבא המסכן שאמור לאכוף את כיבוי האורות לאחר שכל ההורים השכיבו אותנו לישון ועזבו."אבא חדש," לוחש יודה וכולם תוהים בוודאי איזה אויב...

מגני שמש

יריב ספיר

2 דק'

ישראל

בית הספר שלנו היה קרוי על שם זויה קוֹסמוֹדֶמְיָאנְסְקָיה, האישה הראשונה שקיבלה את עיטור "גיבור ברית המועצות". לכן כל הזמן הרצו לנו על חייה: מה זויה למדה, אילו ספרים היא קראה, אילו חיבורים היא כתבה –...

זויה

אליס ביאלסקי

33 דק'

ישראל

בלילה שלפני האשפוז האחרון שוב פקד את שחר החלום על אנשי האבן. כמו תמיד היא התעוררה ברגע שלא יכלה לשאת באימה. היא פקחה עיניים והתרוממה. לבה הלם בפראות וזיעה קרה שטפה את פניה. היא לא הספיקה...

דחפים

ניר יהודאי

26 דק'

עוף לארוחת בוקר, עוף לארוחת ערב, עוף לארוחת צהריים

ישראל

"סוניה, כמה אפשר? כמה שמלות קצרות בדוגמת אפונים את צריכה?" "סוניה, התפללת כבר?" "סוניה, איך אפשר לשמוע את הפאשיסטים האלה?" "סוניה, כבר קראת את שלום עליכם?" "סוניה, מה את אוכלת? זה לא כשר!" "סבתא, אני אוהבת...

עוף לארוחת בוקר, עוף לארוחת ערב, עוף לארוחת צהריים

טאשה קארלוקה

8 דק'

ישראל

יש מי שממציאים את השקרים ויש מי שמאמינים להם בעולם אידיאלי היה ג'רי פורש את הכנפיים שלו ועף משם. מאז שהוא זוכר את עצמו הוא הרגיש אותן והרגיש שהן תפורות לעמוד השדרה מתחת לעור, ושיום אחד...

המתנה

יפתח אלוני

6 דק'

ישראל

יום אחד, כשהייתי בן תשע או עשר, שלח אותי דודי עם הדואר של חנות ההלבשה שלו ושל אבי בעיר התחתית של חיפה. אני לא בטוח אם זה היה רעיון שלי, או רעיון שלו שאלך לבד, ללא...

זכרונות מחיפה

מתי שמואלוף

4 דק'

ישראל

לא הגעתי לחרפת רעב, אם כי גם זו שאלה של ניסוח – כי ביתי נראה כמו חורבה, חלונות עקורים, מטח יריות על כורסת הסלון, קיר סדוק, מטבח רעוע, ארונות מתפרקים, רהיטים שמזמן איבדו עצמם לדעת –...

אלף שקל לסיפור

אורלי קסטל-בלום

5 דק'