ספרייה – עמוד 8 – פרויקט הסיפור הקצר

תוניס

בדרכו מבית הספר עצר אותו חברו נבּיל. נבּיל החזיק חוט ארוך מחובר לעפיפון הנייר שלו ורץ, מאושר, עם הרוח. נבּיל אמר לחברו מוּניר שחזר זה עתה מבית הספר: "בוא תשתתף איתי במשחק שלי!" מוּניר זרק את...

עפיפון

יוסף רזוקה

1 דק'

תוניס

ריחו עומד עדיין באפי ואינו מרפה ממני. הוא משתלט עלי עם כל שאיפה שאני שואף ועימו שבים אלי כל היסורים שנתיסרתי בהם באותו לילה. דבר לא עלה בדעתי בטרם שלחתי לו את המאמר לפרסום. המידע שהגיע...

הבֵּרֵטַה זוכה תמיד (פרק מתוך הרומן)

כמאל ריאחי

4 דק'

בריטניה

בכל ערב, יצא הדייג הצעיר אל הים והשליך את רשתו אל המים. כאשר נשבה הרוח מן היבשה, לא תפס מאומה, או רק מעט מזעיר, כי הייתה זו רוח מרה ושחורת כנף, והגלים התנחשלו לקראתה. אך כאשר...

הדייג ונשמתו

אוסקר וויילד

55 דק'

ישראל

אישה זקנה מנקה לי את הבית. את הכסף שהיא מרוויחה היא שולחת לילדיה ולנכדיה − אולי כבר יש נינים – שגרים כולם בבית יפה באחד מן החלקים המוריקים של אירופה, על גדות נהר. בימים שאיננה עובדת...

עד החג הבא זה יעבור

ורד זינגר

8 דק'

ישראל

"המצאת הנפש מאפשרת לחשוב על הגוף כטפיל, הידיים יכולות להיות חפץ חסר תחושות ביום, אך רכות וענוגות בלילה. אין סתירה בין הפעולות. הן משתתפות במצב הכפול של לא להיות אני ועם זאת להיות שלי." סנדרו גרוסבאום...

המבריח

יפתח אלוני

4 דק'

פלסטין

אנשים נבחנים כאן בעיניים של משמר המוסר, ובהן בלבד. בניית החומה של עכו והמגדלור המשקיף על הים שבמערב טרם נשלמה. האבנים נשטפות בזעת הבנאים הלוהטת ביום, ובלילה מצננים אותן גלי הים. אחרי שהמשפחה עולה על יצועה...

קצף על חולות עכו

ויסאם ג'ובראן

3 דק'

פלסטין

הקרב ניטש בכל עוזו. את התיאור הזה הוא היה קורא תמיד בספרי ההיסטוריה והיה משמיע אותו לחבריו לכיתה כשהיה קורא באוזניהם את השיעור. אבל הוא לא העלה בדעתו שיום אחד הוא עתיד להשתמש בו, כמו...

תל אלהווא

אסמאא אלע'ול

8 דק'

ישראל

גם אז, כבתקופות אחרות של להט מטאפיסי, לא ייחסו לגוף – (ומה עוד, של אשה) – משקל רב. ייתכן שמסיבה זו גם הסוורים בנמל לא שמו לבם לכך, שבאותו היום ירדה מן הסירה בנמל יפו אשה,...

מאדאם בובארי מנווה צדק

נורית זרחי

10 דק'

ישראל

בערך בשתיים-עשרה חיליק מגיע. "אני מפריע?" הוא שואל. אני מסמן לו שייכנס, והוא עדיין מהסס על המפתן. "אם אתה עכשיו בשוונג," הוא אומר, " אז אני אבוא אחר כך. אני לא רוצה להפריע או משהו, סתם...

חמישים עמודים גג

אתגר קרת

3 דק'

ישראל

הוא שיחק את תפקידו כראוי. לא הראה שום סימן לכך שידוע לו מה מתרחש מאחורי גבו. הוא יכול היה להיות מרוצה מעצמו באמת. וכשבנט ויוסי כהן גילו לו לשם מה זימנו אותו, הוא העמיד פני מופתע....

ההזדמנות

יפתח אלוני

15 דק'

תוניס

השעה אחת בצהריים בערך. הרוח מגלגלת פחית בירה חסרת רוח חיים ברחוב שומם. דממה גדולה מחברת את הקשת של בּאבּ אל בּחר אל מגדל השעון מגדל השעון של 7 בנובמבר הוא סמל ההפיכה שביצע הגנרל זין...

המרד – פרק מתוך רומן: הגורילה

כמאל ריאחי

5 דק'

ישראל

בסופו של היום שבו עברתי מן העיר אל הכפר, השיב כלבי את נשמתו לבורא. איני יודע האם היה זה מקרה או שמא תוצאה של הלם מעבר. אולם בשעה אחת וחצי בלילה, אחרי ייסורי גסיסה שהופיעו בחטף...

תקאסים צבוֹע

ניר סופר-דודק

4 דק'

ישראל

העיר הזאת היא כל כך יקרה כוסאמו, שנגמר לי הכוח. אבל גם נפלאה כל כך, שלא תמיד קל למצוא בשבילה כוחות. היה עדיף שתהיה יקרה ונוראה. כדי ליהנות ממנה, צריך כסף; כדי שיהיה כסף, צריך לעבוד...

ואז נינה סימון שרה

טאשה קארלוקה

4 דק'

רוסיה

המוסיקאי סמיצ׳קוב היה בדרכו אל מעון הקיץ של הנסיך ביבולוב. אמורים היו לערוך שם אירוסים וערב עם מוסיקה וריקודים. על גבו נשא קונטרבס ענק, כשהוא מצוי בנרתיק של עור. סמיצ׳קוב הלך לאורכו של נהר, שמימיו הקרירים...

הרומן עם הקונטרבס

אנטון צ'כוב

6 דק'

ישראל

בוקר אחד הם קמו והחתול לא היה שם. הוא לא התפרקד על הכורסה מבהיק בלובנו על האפור המהוה בסלון, לא הסתנן תחת שמיכות הילדים, וגם לא התגלה תחת המיטה הזוגית, שם נהג לחסות באפלולית, עיניו הזרחניות...

להחזיר את שלג

ריקי כהן

6 דק'

פלסטין

(התרגום מוקדש בכבוד ובהוקרה רבה לפרופסור ששון סומך, שתרגם את הסיפור לראשונה בשנת 1977) "אז תגיד שהיא מתכוונת לצאת מכאן, אדוני," צעק השוטר הישראלי שניצב בחיבוק ידיים בשער מנדלבאום כשהסברתי לו שבאנו עם אימא ושהיא "בדרך...

שער מנדלבאום

אמיל חביבי

8 דק'

עיראק

רבותיי הקצינים, שמי גַ'מאל אחמד, ואני אלחוטן ביחידת הסיור העמוק 312 מול האויב האמריקאי בדרום. אני, במלוא כוחותיי השכליים, מודה בפניכם שהרגתי את סאלֶם חוסיין, סמל הקשר ביחידתנו. שלפתי את אקדחי ויריתי כדור בראשו, משום שהוא...

פשעו המסתורי של האלחוטן

עלי בדר

7 דק'

ישראל

בכניסה לבניין הייתה נעל שחורה. ירדתי לקנות חפיסת סיגריות וכמה עגבניות. נעל שחורה אחת, על המרצפת השנייה שאחרי המפתן של דלת הכניסה, ליד המדרגות שרצפתן הייתה לא לבנה ולא צבעונית, אלא משהו שבין בהיר לכהה מרוב...

הנעל

השאם נפאע

5 דק'

תוניס

כיצד החלה הפרשה? הפרשה החלה בדרך מקרה. היה יום ראשון בערב ולא היתה עבודה קשה באותו יום. הגיליון של יום שני מוקדש ברובו לתחקירים וראיונות ולכתבות מקומיות מוכנות מראש, ולעיתים קרובות אני רק עובר באופן כללי...

בּגינדה – פרק מתוך רומן

שוכּרי אלמבְּח'ות

5 דק'

מרוקו

באותו לילה, כאשר עמדתי בפתח המסגד, אמר לי האימאם דברים מוזרים ודרמטיים. הוא סיפר שלהקה גדולה של חתולי בר שחורים תקפה את המחוז וחיסלה כל מה שנקרה בדרכה, ולכן האנשים לא באו לתפילת הלילה, שהרי הם...

חתולים שחורים

סמיר סאלמי

2 דק'

תוניס

הייתי על סף סיום מחקר בנושא "תהליך המעבר הדמוקרטי בתוניסיה בצל הטרור" כאשר ראיתי במסנג'ר הודעה בזו הלשון: "אני רוצה להיות איתך בקשר באופן תרבותי. כן, תרבותי, כאילו אנחנו שותים קפה ביחד. לו רק ידעת שספל...

הערבי האחרון

מהא חסן

12 דק'

פלסטין

בשעה שחיכתה בתחנה לרכבת חטפה סרט כתום מידו של מתנחל בכיפה לבנה ובעל זקן בלונדיני, וחזרה לשבת בצל. הסרט התנפנף ברוח הקלה. הכרוז הודיע שהרכבת המגיעה מחיפה תאחר בחמש דקות, וראשה צנח לפנים בין ידיה כתפוז...

הסרט הכתום

איאד ברגותי

7 דק'

סוריה

אינני יודע כמה שעות כבר הייתי בצינוק. הייתי בודד בין ארבעה קירות קרים, שותקים. לא שמעתי את קולו של איש בצינוק החשוך ההוא, ואני חושב שאיש לא שמע אותי. "אוזניים לכותל," אומר הפתגם הידוע. אבל הכתלים...

פנים יפות

ז'אן דוסת

4 דק'

עיראק

חברי קלוד, המלצר בבית הקפה "או שֶׁה דֶה לַ'אבֵּי", ביקש ממני לסיים לשתות מהר. השעה שתיים ורבע לפנות בוקר והוא צריך לסגור את בית הקפה. הלכתי כמה צעדים והתיישבתי בכיכר פירסטֶנבֶּרג. כאן אני מנקה את הראש...

שני מלוכנים ב"קַטוֹרְז ז'וויה": פרק מתוך "עיראקי בפריז"

סמואל שמעון

19 דק'

עיראק

השנה הייתה 3000 לספירה. אחרי שנים ארוכות של מלחמות עולם, מלחמות אזרחים ומלחמות דת, ואחרי שהשמיים המטירו על המים בחמת זעם מטאורים של גיהינום נקמני מלווים בברקים ורעמים, התפרצויות געשיות, סופות וסערות, מחלות ומצוקות רעב שלא...

כליון

אדהם עאדל

3 דק'

סוריה

האדיה היתה מבקרת אצלנו עם אמהּ, והיינו מכינים שיעורים ביחד, תחת הגפן בימי שמש, וליד התנור בחורף. ספריה היו קרועים תמיד – היא לא אהבה לא את הספרים ולא את בית הספר, ואני הייתי כובש את...

נהר הדבש ואגם החלב

אחמד עומר

5 דק'

תוניס

נור א-דין אל-אג'נפ היה קומוניסט בשנות לימודיו באוניברסיטה. אחרי נפילת ברית המועצות, הוא נטש את הקומוניזם לחלוטין, ואולי הייתה זו שמועה שהפיצו מקורביו. לאחר מכן עסק נוּרוֹ בהוראת פיזיקה ודאג למשפחתו. אבל איש אינו יכול להטיל...

מוסקבה

כמאל ריאחי

5 דק'

פלסטין

אני מריח ריח של מוות. מרגע שהחשיכה מתחילה לרדת אני מריח את ריח המוות. ריח מעלי וריח מתחתַי. לאן שאני פונה, אני מריח את אותו ריח. הריח מסריח. דומה יותר מכול לריח שנוצר כשחורכים בשר אדם....

התייפחות לילית

נאג'י ד'אהר

5 דק'

אלג'יר

לקראת הסוף המתקרב של חופשת הקיץ שלי וימים ספורים לפני שובי לעבודה במכללה למורים בתחילת השבוע השלישי של ספטמבר, הרגעתי את אשתי, זליכה א-נַדְ'רי, שהתלוננה שמחכות לה מלאכות רבות בדירה שלנו באוראן, ואמרתי לה שלא נתעכב...

אני וחיים – פרק מתוך רומן

חבּיבּ אל-סא'אֶח

6 דק'

תוניס

1. "הערים בלעו אותך," הוא אמר. וגרר כיסא והתיישב עליו באמצע החדר הצר. ובזמן שהדליק את המקטרת שלו במצית בצורת עיפרון, הוסיף: "רזית מאוד. פניך כחשו והתארכו, והברק בעיניך כבה. אבל נהיית יפה יותר." הסתכלתי במצית...

הביקור

חביב אלסאלמי

6 דק'

תוניס

עד שג'לאל לא הופך את כל מה שסביבו אין הוא יודע שיכרון מהו. הוא היה השד משחת של הכפר. בכל הזדמנות היה מתנפל על לולי התרנגולות וכלובי הארנבות של השכנים ואחר כך היינו רואים אותו צולה...

קוראים לו ציפור

כמאל ריאחי

3 דק'

מרוקו

החזקתי בידי קנה-סוף ארוך וטבלתי אותו עמוק בנהר. הוא נפל ונעלם מעיני. אספתי את רגלַי ונסוגותי מעט לאחור. חשתי פחד גדול, הוא ניכר בידי הרועדות. הפחד שהנהר יבלע אותי לא הניח לי מיום ששמעתי את הסיפור...

החיפושית

לטיפה לבסיר

7 דק'

פלסטין

"אני איש רומנטי, פראי אדם שכמוכם, ואני מעריץ את ניזאר קבאני." – במשפט האחד הזה היה כרים עונה ללעגם של האנשים ולהאשמות שטפלו עליו. מכאן שם התואר "הרומנטי" שאנשי המחנה הדביקו לשמו. בכל פעם שהייתי רואה...

כרים הרומנטי, רוחץ המתים

זיאד ח'דאש

4 דק'

סודן

1 האזרח ג'אבּר סבּיל התעורר לקול צלצול השעון המעורר בטלפון הנוקיה שלו, שהיה מכוון לשעה שש וחמש דקות בדיוק. כמו בכל בוקר, הוא ניסה לכסות את פניו בכרית, אבל חש חוסר אונים נורא. הוא קפא במקומו...

ג'אבּר סבּיל

מנסור אלסווים

2 דק'

רוסיה

הם נוודים. רק על פריז הם מרעיפים חודשים בנדיבות; בברלין, וינה, נפולי, מדריד, פטרבורג וערי בירה אחרות הם מקמצים בזמנם. בפריז הם מרגישים כמעט בבית; פריז עבורם היא הבירה, עיר המקלט. שאר אירופה – פרובינציה משעממת...

הוא והיא

אנטון צ'כוב

11 דק'

ישראל

אישה בחלל עבודה, מתי יאהבו אותך? קרה שלא קמת מהכיסא עד לארוחת הצהריים. את שותה הרבה מים – אבל הגוף קיבל צורה של כיסא. אישה בחלל עבודה, החלל משתנה, העבודה משתנה, חברות קמות ונופלות. את יכולה...

אישה בחלל עבודה

תהילה חכימי

3 דק'

רוסיה

ביום חמישי גילתה אנה שהיא בהיריון, וכשחזרה בערב מהעבודה, לא הלכה להכין ארוחת ערב, אלא התיישבה לשולחן המטבח הזעיר, הניחה את ידיה הרזות על השעוונית החדשה ובהתה בהן בקהות חושים. ניקולאי חזר כרגיל – בתשע. אנה...

הפקעת הוורודה

ולדימיר סורוקין

6 דק'

ארה"ב

במקומות מסוימים, החיים חדורים בחוסר תוחלת תהומי ונושאים הילת ייאוש כה חמורה, עד שתושביהם מפסיקים לפחד, או לכל הפחות נהיים אדישים לנוכח הוודאיות של המוות. קמדן סיטי היא מקום כזה בדיוק. קמדן היא רוח רפאים מרוטה...

אנטומיה של נשמה

לו מנפרדו

29 דק'

אריתריאה

פרק מתוך הרומן "קצף שחור" (7) הוא הניח בזריזות את המזוודה במכונת הבידוק ומיהר הלאה לקחת אותה בצד האחר, ואולם החייל שמולו סימן לו לחזור ובחן את המסך שלפניו. המסילה נעה בכיוון ההפוך והמזוודה יצאה מהמכשיר,...

קצף שחור

חג'י ג'אבר

6 דק'

ישראל

א גבוה, גבוה, עד לשחקים התנוסס מגדלה של הנסיכה הענוגה. כולו עשוי בדולח צח וראשו מעולף פז ואבני תפארת. סביב לו השתרע גן שושנים רב-גונים ורחב ידיים. מבין הרשת הדקה של שבילי זהב צרים השקיפו ערוגות...

גן השושנים (אגדה)

לאה גולדברג

7 דק'

מיצרים

עבד אל-עאל הוא שוטר-חרש, איש גבוה, שחרחר, ועל גב כף ידו הימנית דג שפיו פעור וזנבו שסוע ועל עינו נקודה. עבד אל-עאל שוטר-חרש ובכל זאת יש לו ילדים ואישה, שלפעמים מרגיזה אותו ולפעמים מרוצָה ממנו ולפעמים...

האוצר

יוסוף אידריס

3 דק'

ישראל

“I have not yet begun to fight!” John Paul Jones כל הדרך אל הים היא ירידה אחת גדולה, כאילו כל העולם אינו אלא גיגית ענקית שהכול נוסעים, שטים, גולשים ונסחפים אל תחתיתה. אני נוסעת לבקר את...

והים איננו מלא

עדנה שמש

11 דק'

אלג'יר

התרמית – חלומות של האיש שלא איבד את צלו1 1 האם זו היתה רק תרמית או יותר מזה? הה, כמה מעייפות היו הדרכים וכמה קשים הימים! האם לא מוטב היה לבחור בקיצורי דרך? שום דבר...

התרמית – חלומות של האיש שלא איבד את צלו

וסיני אלאערג'

11 דק'

גרמניה

בזמנו קפצנו, לידיה ואני, הכי גבוה שיכולנו ובכל הזדמנות שהייתה לנו, ידיים מעל הראש, לבושות בבגדים צבעוניים, רגליים מורמות, נעולות נעליים כבדות שהורשינו לא לחלוץ, שלפעמים השתחררו בזמן הקפיצה ונפלו ארצה. זה היה שם למטה בנמל,...

לידיה

ז'וּזָ'ה באנק

10 דק'

פלסטין

לא נשארנו זמן רב בבר. אחרי שקיבלנו את הודעת הטקסט של מלאני, הרגשתי שכל אחד מאיתנו רוצה שהאחר יסיים לשתות את המשקה שלו, ונצא מהר אל ביתו של אחד משנינו. זה ניכר מהדילוג המהיר מנושא לנושא,...

תסריט (פרק מתוך רומן)

סלים אל-ביכ

7 דק'

פלסטין

לא חלפו שש שנים מיום נישואיי, וכבר התחלתי להתעייף ולהתנשם, במיוחד כשעליתי במדרגות. חשבתי שזאת עייפות חולפת אבל לא, היא אף החריפה. אחרי בדיקות רבות אמרו לי ששריר הלב שלי חלש. "אין ברירה: נחוץ לך לב...

גלובליזציה

סוהיל כִּיוָאן

6 דק'

ישראל

האיש הכי יקר לאמי מזה ארבעים ושתיים שנה מת. הרגשה מחורבנת. לעמוד מול מת. קול יללות תינוק מסתנן מהחלון הפתוח. חצות. דמיינתי שאני נובר בין הגרוטאות של הבית, מוצא מזוודה, ממלא אותה בחלקי גוף שלו....

תותבות

יפתח אלוני

9 דק'

פלסטין

הייתי רק בן עשר, אך יכולתי להבין כי משהו חמוּר קרה. אמי דאגה לסגור את דלת חדרנו בכל פעם שנפתחה לבל נשמע את ההתלחשויות הנרגשות בסלון. "ישיבות סודיות" מעין אלה התקיימו בביתנו אך ורק לצורך דיון...

שערורייה

עלא חליחל

4 דק'

פלסטין

כשחזרה סוזן משוויצריה היא השאירה שם שלושה רבעים מגופה, אבל זו לא הייתה אבדתה היחידה וגם לא החשובה ביותר, ואני סבור שהיא לא תתנגד אם אומר לכם שגם אובדן בעלה מיד אחרי שובה לא היה האבדה...

מנהרת לוצרן

ח'ליל נאציף

3 דק'

ישראל

בלילות סערה ואופל היו הם רצים ברחובות הנרדמים ולפידים בידיהם, ואיש לא ראה את פניהם ואיש לא ידע את שמותיהם. והד הצעדים של ארבע עשרה רגליים והבהובם של שבעה לפידים החרידו את העיר הנמה. ונשיבת הרוח...

סתיו (אגדה)

לאה גולדברג

3 דק'

בריטניה

היתה זו אחת מדעותיו הכמוסות של פיטר בְּרֶנְץ', כאותן דעות הנצורות בלב כולנו, שהצלחתו הראשית בחיים סופה שתתבטא בכך שהוא מעולם לא נקט עמדה כלפי מה שקרוי יצירתו של ידידו מורגן מַאלוֹ. בעניין זה חזקה אמונתו...

עץ הדעת

הנרי ג'יימס

23 דק'

בריטניה

כשהוריה של גלורי הטבילו אותה בשם גלוֹריבּיטוּגוֹד נְגוֹזי אָקוּנְיִילִי1, הם לא חזו את מדיניות "השם האמיתי" של פייסבוק, גם לא את השבועות שהיא תיאלץ להקדיש למילוי טפסים ולהגשת עותקים של חשבונות ורישיון נהיגה ותעודה המעידה על...

גלורי

לזלי נְנֶקה ארימה

20 דק'

עיראק

יום שישי היום. ואולי אני טועה ויום שבת היום. איזו איוולות! למה שלא יהיה היום יום ראשון או שני?! אין זה משהו שראוי לחשוב עליו ואפילו לא להסתכל ולבדוק אותו בלוח השנה, שאינני זוכרת עוד מאיזו...

גם הוא ראה

איראדה אל-ג'בורי

5 דק'

סודן

הגניחה שלה משכה אותי אל המקום. הייתי מותש, המשטר בעבודה החדשה סחט אותנו עד טיפת החיים האחרונה שבעורקינו. אבל החשד שלי שהצרחות והגניחה ועינויי הכאבים המושתקים נבעו מסיטואציה אחרת, הוא שהשיב לי קצת חיים וגרם לי...

לידה

עבד אל-עזיז ברכה סאכן

3 דק'