איזהו הגורל, גברתי, שהתנקש בך כך? – קוֹמוּס1 בשעת בין ערביים שקטה ושלווה שוטטתי לי בנחת בעיר המעטירה אֶדינה. העסק וההמולה ברחובות היו איומים. גברים דיברו. נשים צווחו. ילדים נשנקו. חזירים שרקו. והמרכבות איך שקשקו. והשוורים...
"I'm restless. Things are calling me away. My hair is being pulled by the stars again" Anais Nin תמיד קינאתי באלו המסוגלים לעזוב לחודש, לחודשיים, אולי אפילו לשנה, אם המטרה ראויה מספיק עבורם. אנשים מדברים...
ניקי הביאה תרמוס ופינתה קצת מקום בגינה, ואחרי רבע שעה הגיע גם עידו עם אשתו וארבעה כיסאות מתקפלים, והם אמרו לבתיה, בואי אימא, יותר נעים בחוץ, חיברו את ההורים שלה בזום מאיזו עיירת חוף צרפתית ועשו...
סוסיתא קובייתית ולבנה, יגעה משהו, גיששה את דרכה בשעות אחר הצהריים של יום שבת על פני כביש ישן וצר המתפתל לכיוון דרום. ישבו בה הילד עצמו, יחד עם אביו, אמו ואחותו הפעוטה. הם נסעו לבקר את...
ציוותו אותי ואת גיא להיות ביחד בארגון פעמונים. היינו בשנה א׳. הוא למד בתוכנית יוקרתית במדעי החברה, שגם אני ניסיתי להתקבל אליה. בפסיכומטרי קיבלתי 655, שזה בדיוק הציון שהייתי צריכה כדי להתקבל. אבל אחרי כמה ימים...
אני עדיין בעונש. כשאני מציצה מבעד לדלת הסגורה למחצה של חדרי אני שומעת את רחש קולותיהם דרך הפיר של המדרגות. אמי בוכה חרש, אבי מעלה את הטון כשהוא מדבר על בית החולים השוויצרי שבו המליץ לו...
גברת ריטה חלמה, ביום של קרב היריות, שהיא מתהלכת בגן עצום. היא חלצה את נעליה מחשש להרוס את הדשא, שהיה קצר באופן היסטרי וירוק, כמו מדשאה במגרש גולף. נדמה היה שהעשבים גונחים ומתאוננים תחת המשקל של...
ערב, כנף ענן מרפרפת, ואופק מנשיק שמיים וארץ כרגיל, במרחק. דימיטרי ואני יושבים על גשר קרליבך ומנדנדים רגליים מעל לנהר שזורם למטה. אבל איזה שטויות, לא נהר ולא נעליים, כולם יודעים שאין שום נהר מתחת לגשר...
פיצויים. דמי כאב. המילה עוד מתגלגלת לי בתוך הראש בעודי פוסעת לאורך הרחוב התלול, כשהמקום נותר זה מכבר מאחורי. יש עמי רק תיק בד, הארנק שלי ובקבוק מים. הבקבוק כבר ריק למחצה. "דמי כאב". אני שואלת...
הוא נחת על אדן חלונה ללא רחש. כה קטנטן היה, אילו התכדר היה יכול להצטנף בתוך שתי כפות ידיים צמודות. ברגע הראשון חשה כאילו נחת משמי הלילה. לחייה הצטמררו. היא הרגישה שהופעתו קשורה בדרך כלשהי למְנָשִׁי....
על קיברו של סגן ניצב עופר רגב, ראש מחלק חקירות במשטרה, נחרט לבקשתו המשפט: “שום דבר אינו כפי שהוא נראה" מקלט הבית הטורי המוארך של רוטשילד 44 נִרְאֶה בתפוסה כמעט מלאה בהתייחס לעובדה שרק לפני...
שנים שהוא לא התפלל. יונה יישר את רגליו החוצה מתוך תנוחת בייגלה והחל להתמתח ולפוקק חוליות ושאר מפרקים שצמאו ל'קנאק'. כבר לא רכן מעל מקלדת לפטופ בזוקת קשקשים. הוא קרא ברשת שקשקשים הם חלק מסממני דיכאון....
לדנה שליו "את פזורה", הוא אמר. "התנועה שלך לא מוקפדת". הוא שם את הידיים על המותניים כמו איזה אמא כועסת, ואמר, "כוח הכבידה מטיל עליך אימה, ונגד זה – אני לא יודע מה אפשר לעשות. את...
20-1 בנובמבר, שנת 1909 בחודש שעבר פסעתי לי על גשר איזמיילובסקי,[1] לעת דמדומים. היה קר, ורוח נשבה. לא היו הרבה אנשים. לפתע פתאום קלטתי – משהו אפל זינק אל המעקה, התהפך מעליו בכבדות וצנח אל המים...
מי היה מאמין שאני הייתי פעם שֵׁד. אומרים על בן אדם שנכנס בו השד, ומייחסים את כל מה שהוא עושה לשד. אבל להיות שד, זה סיפור אחר. הדבר קרה בפורים. כולם חיפשו תחפושות ומצאו. אני תמיד...
להארי הארלו היו גורי קופים. ולגורי הקופים היו שתי אמהות תותבות לבחור מביניהן. לאחת היה בקבוק בלי חיבוק. לשנייה חיבוק נטול חלב. הראשונה עשויה הייתה מחוטי תיל, והאחרת מספוג עטוף בבד מגבת. לצייר הייתה פעם אהובה...
ידעתי, שלא ייתכן, כי הרץ ואשתו יושבים בשעה זו בביתם. בתוך ארנקי היה מוכן אפילו פתק: "ביקרתיכם ולא מצאתיכם. צר לי מאוד. שושנה". דבר זה טוב היה, שהוא עשוי לפטור אותי מביקור חובה משעמם בבית זה...
כולם צריכים להתוודות על משהו, אז גם אני. אני אוכל בסופרים כבר כמה שנים. בדרך כלל, אני עובד עם אלה מנשר. הם מרוכזים באזור התעשייה ויש שם המון קונים והעובדים לא שמים לב לכלום, כי הם...
אינני יודע אם הדבר הזה הוא סיפור שנדמה למעשייה או מעשייה שנדמית לסיפור; אני רק יכול לומר שבליבו עומדת אמת, אמת עצובה מאוד שאני כנראה אהיה אחד האחרונים להפיק ממנה תועלת, אם ניקח בחשבון את יכולות...
"דובי, ספר לי איך היה שם. איך היה עם האיש הזקן?". בהרת מוכת יגון. בהרת אילמת. הוא לא משתף בדבר. הלוואי והיה מספר לי על קורותיו. אני מיטיבה את החזקתי בו. הוא מונח בזרועותיי, הידיים כרוכות...
אבא שלך הוא זה שלימד אותך להסתכל. ולא רק שלימד הוא גם אמר מפורשות "אני מראה לך איך להסתכל", הרים את סנטרך בשתי אצבעות ואמר לך להביט תמיד לשמיים. אולי זאת הייתה עצה. אולי פקודה. אולי...
"לאהוב זה לרעוד," אמרה לוסיאנה. "אם כך, האדמה אוהבת אותנו יותר מדי," עניתי לה כאשר נהיו השמים אפורים ואובאליים וינקו את כל האור. הלבה הציתה את האוקיינוס. כך התחלתי למדוד את הזמן לפי הפעימות של לוסיאנה....
ירון בוהה קדימה. ברק מסתכל למטה על הנעליים שלו, נמלה עומדת לחלוף על פני הסוליה השמאלית. שירה מגרדת בראש, נראה שמצאה שם משהו, זה תחוב לה מתחת לציפורן, היא מוציאה את זה ומעיפה לרצפה. כהן מסתכל...
החום הזה אני בחיים לא אצליח להתרגל אליו, אמרתי לעדנה ואפילו לא הסתכלתי. והצל והמזגן, והריח המוכר של שארית קטורת וספרים ליוו אותי פנימה. בסוף מתרגלים, היא זרקה והתיישבה בכורסה שלה, הבלויה, אבל שתמיד חשבתי שהרבה...
באמצע דברי ההספד בהלוויה המשעממת וקורעת הלב של אמי, התחלתי לחשוב על ביטול החתונה. העשרים ואחד באוגוסט לא נראה לי תאריך מתאים, ג'ון ווסקוט לא נראה לי האדם המתאים להתחתן אתו, והיה לי קשה לראות את...
הנערה הייתה כל כך בטוחה שהיא תקבל את העבודה, שהיא הגיעה לווסטצ'סטר עם המזוודה שלה. היא ישבה בסלון ביתם של הכריסצ'נסנים, ובמעיל הכחול הפשוט ובכובע שלה נראתה צעירה יותר מ-21 שנותיה. "האם עבדת כאומנת בעבר?" שאל...
לפני כמה ימים השותפה הודיעה לי שהיא עוזבת. עכשיו אני הייתי זו שצריכה להעביר הלאה את התנאים. לפני חודש, כשרק נכנסתי, היא הסבירה לי אותם: החוזה כאן הוא מולי, היא אמרה. והחדר הקטן עולה כמו החדר...
מוזס הכין אותי לדרך הארוכה שתוביל אותי לעיר שספרו לי עליה שהיא לבנה ואני ישר נזכרתי בטירה הכלואה בכדור השלג של דודה טוני. היו לי תכניות חשבתי לרחף והיה לי רק את מוזס שכינה אותי דרייפוס...
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבת ביניים* שארל הזקן גר במעלה הגבעה, בסמוך לשביל שומם שהלך ונבלע באדמה בוצית. בקתה מרקיבה בעלת גג רעפים ישנים שנוטה ליפול ותריסים סגורים שמעולם...
ריח השתן העולה עם שחר מרחובות תל אביב בנחירי אפי בסיומו של ליל זימה, תמיד הצליח להזכיר לי עד כמה אני אוהב את חיי. עוד ליל הוללות בעיר זימה ללא הפסקה עמד להסתיים לו – הפעם...
כל מה שיסופר פה קרה בדצמבר 11940, בעיירה גטצ'ינו, הממוקמת כארבעים קילומטרים מסנקט-פטרבורג לשעבר, פטרוגרד לשעבר ולנינגרד לשעבר. באותם הזמנים הספיקה ברית המועצות, שתמיד צעדה בראש המהפכה העולמית, לנער מעצמה לפני כל הארצות האחרות את נטל האלימות...
לפעמים נכנסים אלינו הביתה אנשים זרים, חברים שלכם, הורים בעצמם. אין לי בעיה עם זה, שיבואו, זכותכם להזמין אותם אלינו הביתה. אבל אם הם באים שיבואו אליכם, למה הם באים אלי? מה אני קשור? הם נכנסים...
חתולתי פ', בת בלי שם, מסייעת לי בעבודת הגינה. מצבן של הפטוניות שרכשתי רק לפני כמה ימים, ערב הסגר השלישי, במשתלה ביישוב הקהילתי הסמוך, בכי רע. "אין להן בכלל עלים," היא אומרת כאילו לא ראיתי בעצמי....
הבשר נגלה. המרקם הרך והמחורץ דומה במפתיע לזה של בשר בקר. אני רואה את הבשר. אפשר לראות איך חלקיקיו מתחילים לנוע, לשנות את מיקומם. משהו מתרחש בתוכו. משהו רוחש. עוד מעט יגיחו ממנו פסי התולעים הארוכות....
יש ימים בהם האדם חי לו את חייו ולפתע משתלטת עליו תוגה. הוא משועמם, הוא לא מוצא את מקומו ונמלא תזזית חסרת תועלת. ייתכן ואיבד את פרנסתו, ייתכן וכלל לא הייתה לו עבודה, וכעת אינו מצליח...
עדיין חשוך כשנשמע הבכי, ומאת'ר מבין שעוד מוקדם. הוא לא בטוח מה השעה בדיוק, אבל מכיוון שלא יוכל לחזור לישון, זה לא משנה. הוא מניח על ראשו כרית נוספת כדי להשתיק את הקול, אבל הוא עדיין...
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבה עליונה* השלג פסק בשעות הבוקר. הוֹריקאוָה יָאסוּקיצ'י ישב בחדר המורים של המחלקה לפיזיקה והביט באש שבערה באח. היה נדמה שהאש נושמת. להבותיה הצהובות התרוממו...
בידו השמאלית לחץ הרופא אל חזהו מנורה שזה עתה נקנתה, ובידו הימנית נשא מקל הליכה דקיק ונופף בו בעליזות. הליכתו הייתה רחבה ומשוחררת כשל כל האנשים הבטוחים בעצמם ובאושרם; ראשו נטה אחורה ועיניו חייכו. לעתים דחף...
היא הבינה ששעתה קרֵבה ושאפסה כל תקווה לשינוי במצבה הבריאותי. היא קיבלה את הדין, או נכנעה מחוסר כוח רצון, בלי להתלונן, חיכתה או לא חיכתה שתיעלם לה עצמה ולסביבתה, ותהתה איך יהיה הרגע של עצימת העיניים...
דברים רעים קורים פשוט כשהם קורים, כשאף אחד לא מסתכל עליהם, חומקים מהידיים לרצפה ומתנפצים. מישהו לקח צלחת וכיסה את השמש והעיגול הכהה של הצל מוטל על פניך כמו גל קור, צל על פני המים ועורך...
כל כך קָצרה רוחם של מעסיקיו החדשים של מ’ לראות אותו משתבץ סופסוף במשרתו ומביא להם את התועלת שרק הוא, הסתבר, יכול, עד שחטפו אותו ממש מחייו, מחיינו, מהמעבדה שלו, והטיסו אותו אליהם עשרה ימים לפני...
האישה התקשטה לקראת התור שנקבע לה בשעה שלוש בצהריים אצל ד"ר זוסמן, כי כך לימדו אותה החיים: אישה צריכה להיות מקושטת. אישה מטופחת מקבלת יחס משופר. אישה יפה מקבלת טיפול טוב יותר מאישה שפניה אפרוריות, ששמלתה...
"המקום ינחם אתכם" נוסח ניחום אבלים כשכדור הארץ הפנה את גבו אל השמש, הרגישה השועלה שמשהו משתנה בה, וחיפשה לדבר הזה מקום. בלילות הקודמים כבר איתרה והכינה מראש כמה אפשרויות: חלל בין בולי עץ ואשפה בשולי...
מחיר הכניסה לבריכת "מרגוע לְעמֵל" סמלי לשחיינים שכבר מלאו להם חמישים, ושני מסלולים מתוך שישה סגורים לנכים שמתניידים בכיסאות גלגלים ופטורים מתשלום כניסה למקום. כיסא הגלגלים עושה את דרכו במעלה הרמפה, ושם, כמו היה זה פודיום,...
הפרופסור חש את מגע היד המלטפת על גבו ותחושה נעימה הציפה אותו. הוא ניסה להסתובב לעבר אשתו האהובה, אך איבריו לא נענו לו. "בוקר טוב, פרופסור, ארוחת הבוקר מוכנה!" קרא ג'ון בחיוך. למשמע קולו של ג'ון,...
בוקר אחד אזלו המים בכל הברזים שבבית. המים אזלו בברז שבמטבח, המים אזלו בברז שמעל הכיור במקלחת ואזלו בפעמון של הדוּש. גם בברז הקטן שמתחת לדוש המים אזלו. אימי כבר קמה וגם ששת ילדיה החלו להתעורר...
רמי יושב על השולחן, רגליו על הספסל. הוא מחזיק ביד ענף קרוע של עץ אלון ומתופף על הברכיים. אנחנו מתרחקים לתוך היער. החלטנו להתחבא לרמי מאחורי מגדל השמירה. אנחנו הולכים לאט. אני מחזיקה ביד בקבוק מים ...
"כמה מוזר," חשב כשעמד על פי הקבר הפתוח, נעליו מעוקמות מרגבי האדמה הלחים. חיים שלמים נארזים בכריכת בד לבנה. כמו משלוח של פריט אמנות יקר שיוצא למסע מעבר לים, אלא שהמטמון שנח פה כבר לא ייצא...
רגע לפני שעמדתי לצאת מהבית שאל אותי בעלי – אם אני אוהבת אותו. עכשיו אתה שואל אותי, כשאני עם רגל אחת בחוץ?! זאת שאלה של כן או לא, הוא אמר. בחודשים האחרונים, ולמעשה מאז התקף הלב...
עומר לא התקשה למצוא חדר בעיר הזאת, המסתורית והפרועה, האוכלת יושביה בכל יום ויום. חדר קטן על גג בניין בן חמש קומות. הוא הגיע אליו אוחז בידו מזוודה, מאותו כפר נידח שבצפון. חדר קטן, צבוע בכחול,...
סבתא זוהרה הייתה אולי בת בת מאה ואולי יותר. בעצם לא יותר ממאה, כי אני לא יודעת לספור יותר ממאה. היא לא הייתה הסבתא שלי אבל כולם בשכונה קראו לה סבתא. לא היה לה בעל והיה...
חָסֵר בָּהּ חֵלֶק. ואולי מדויק לומר שהיא שְׁלֵמָה מידי, סגורה, וחסר בה מה שיפרק אותה לחלקים. לדיבור צריך שניים והפה שלה לא הוציא דבר כבר שנים, המילים מתות וחיות בתוכה במחזורים. "אנשים מדברים", חשבה לעצמה, "ללא...