גרטה נשכבה על הספה הנפתחת ובהתה בתקרת הממ"ד בעוד 'הילדים', כפי שנהגה לכנות אותם בינה לבין עצמה, השתרעו על המזרונים, שנזרקו ללא סדר על הריצפה החשופה. השכם בבוקר התראות צבע אדום עקשניות החלו לפלח את דממת...
איני זוכר מה בדיוק הוביל את קרוביי לרעיון להפוך אותי לבורר: האם הם ניחנו בסגולה העילאית לגלות את הייעוד החבוי באדם, או שמא לא מצאו מישהו אחר להטיל עליו טרחה זו? כך או כך, הסכמתי ברצון,...
את הסיפור הזה, על אודות אורפאוס ואורידיקה, סיפרו פעמים רבות אינספור. ובכן: פעמים רבות אינספור ועוד פעם אחת. ממלכת השאול חטפה מאורפאוס את אורידיקה היפהפייה שלו. הוא יצא לחפש אחר אהובתו. על כך מסכימות גם המיתולוגיה...
שנים שהוא לא התפלל. יונה יישר את רגליו החוצה מתוך תנוחת בייגלה והחל להתמתח ולפוקק חוליות ושאר מפרקים שצמאו ל'קנאק'. כבר לא רכן מעל מקלדת לפטופ בזוקת קשקשים. הוא קרא ברשת שקשקשים הם חלק מסממני דיכאון....
במרץ 1976 נעלם אבא. באוגוסט נולדתי אני, ב-23. ובנובמבר, יומיים לפני שנולדה בת דודתי לוֹלָהּ – שאיתה התחתנתי בגיל עשרים ושבע – נעלמה אמא. דוד שלי הוּגוֹ, אבא של לולה, אומר שב-78, מול משחקי המונדיאל בטלוויזיה...
כשהיא פתחה את הדלת וראתה אותו עומד שם היא שמחה יותר מאי פעם, וגם הוא, בזמן שנכנס בעקבותיה לדירת הסטודיו שלה, נראה שמח מאוד לבוא. "לא עסוקה?" "לא. רק מכינה תה." "ואת לא מצפה לאף אחד?"...
אין תמימות דעים בשאלה, האם האֶלְף הזה חי בזמנם של גרגר החרדל[1] ותרמיל השעועית, שבחלקם נפל הכבוד להכיר את ויליאם שקספיר, או שמא הוא סתם כך – בלי פגישות ופרידות – הסתובב ברחבי העולם במסעות האֶלפיים...
במסדרון שרצפתו מחופה פלסטיק אפור הוא היה מתהלך כקאובוי – קשת עגולה בין הרגליים, צעדים רחבים ובטוחים, אגודל תחוב בין החגורה לעצם הכסל. ייתכן שבכך ביקש להראות לעולם שמסדרון זה על קירותיו העירומים הוא ממלכתו. או...
מהדירה השכורה שלי ברחוב האלה עד לדוכן הפיס יש בדיוק 360 צעדים. פעם הייתי הולך לשם יום-יום אפילו עם גופייה וכפכפים, והמוכרת עם השיער חלודה הייתה אומרת לי: "הופה… מי זה בא? בוקר טוב איציק" ובימים...
כריסטינה מסיימת את התפילה. En el nombre del Padre y del Hijo y del Espíritu Santo. Amen. היא מסתכלת מטה אל בתה וצולבת את עצמה אט, מחכה שבתה, איזבל, תעשה כמותה. איזבל מסתכלת מעלה אל אימה....
אני בבועה. מחוצה לה, מתרחשת אטמוספירה בעלת רכיבים אחרים לחלוטין, האוויר בה לא נגיש למחזור הדם שלי באופן מוחלט וסופי. כפי הנראה אני כן מבחין בחלוף השעות והימים, מתלבש בהתאם למזג האוויר ומתפקד לא רע בכלל...
לפני מספר שנים קיבלתי אימייל שנשלח אלי מהמתרגם המצרי, מוחמד, שסיפר לי שבת זוגתו זכתה במלגה להגיע לברלין ושישמח להיפגש איתי. שמחתי גם אני. נזכרתי בפגישה הראשונה שלנו כשהגעתי לקהיר. זה היה בשנת 2009 עוד לפני...
בבוקר הזה, מיכה התעורר שמח. ימי שלישי היו הימים בהם ביקר הנכד, ואין דבר טוב יותר מביקור הנכד. אשתו, שכובה על צידה לידו – פקחה את עיניה באיטיות השמורה לבקרים. שניהם חיכו עוד רגע ארוך במיטה....
אותו ערב התענג לו היועץ טומסה, אוזניות על הראש, והאזין בחיוך נלבב לרדיו המנגן יפה את הריקודים לדבוז'אק – זאת מוסיקה, אמר לעצמו בנחת – כאשר לפתע נשמע מבחוץ פעמיים קול נפץ ומהחלון שמעל ראשו נשרו...
מאז נעוריי היה לי הרגל, להיעלם מעת לעת ולצלול אל עולמות אחרים כדי לחדש את כוחותיי. היו מחפשים אותי אז, ורושמים אותי כעבור זמן מה כנעדר, וכששבתי והופעתי לבסוף תמיד נהניתי לשמוע את דעותיהם של מומחים...
הרכבת יצאה לדרך… שלושתנו התמקמנו זה לצד זה על המושב הרך של הקרון: אני ליד החלון, חברי יעקובסקי באמצע, ומימינו – פלוני שטרם הכרנו, בעל עיניים שחורות זריזות, הטבועות עמוק בארובותיהן הכהות הכחולות. הוא לבש מעיל...
"אורי שלנו," אני אומרת, "תישאר עוד קצת". ככה אני אומרת, מבקשת, מבינה היטב את המחיר. גם הוא, עם קצת מאמץ, יכול להבין. אפילו שהוא מזמן אחר, יש יאמרו הוא ממקום אחר. "אורי שלנו," אני חוזרת ואומרת...
לדנה שליו "את פזורה", הוא אמר. "התנועה שלך לא מוקפדת". הוא שם את הידיים על המותניים כמו איזה אמא כועסת, ואמר, "כוח הכבידה מטיל עליך אימה, ונגד זה – אני לא יודע מה אפשר לעשות. את...
כמאה צעדים מוואנדום, על גדות הלואר, עומד בית חום ישן שגגותיו נישאים, והוא כה מבודד עד כי אין סביבו לא בית מלאכה מצחין לבורסקאות ולא אכסניה עלובה, כפי שתראו בקרבת רוב הערים הקטנות. בחזית הבניין ישנו...
הוא הרג אותי די בקלות על ידי ריצוץ ראשי על חלוקי האבן. בום! אלוהים, כמה טיפשה הייתי! כל שנאתי השתחררה עם החבטה הראשונה ההיא; הייתי טיפשה לעורר מהומה רק מפני שמצאתי אותו עם אשה אחרת. ואיך...
צד א׳ ישבתי בדירה המפוארת באפר ווסט סייד וחיכיתי שההורים של דפני ורועי יחזרו. הדיסוננס בין העוני שלי והעושר שלהם הבהיל אותי לעיתים, אבל כשנזכרתי שהם משלמים לי בשביל להיות הבייביסיטר של הילדים שלהם –...
גווייתו של גוריסטר הייתה תלויה, מדולדלת מלוח הצבעים הוורוד; ללא תמיכה, תלויה גבוה מעלינו בתא המחשב; והיא לא רעדה ברוח הצוננת, המשומנה, שנשבה לנצח מבעד למחילה המרכזית. הגווייה הייתה תלויה, ראשה מטה, קשורה אל תחתית הלוח...
20-1 בנובמבר, שנת 1909 בחודש שעבר פסעתי לי על גשר איזמיילובסקי,[1] לעת דמדומים. היה קר, ורוח נשבה. לא היו הרבה אנשים. לפתע פתאום קלטתי – משהו אפל זינק אל המעקה, התהפך מעליו בכבדות וצנח אל המים...
זה היה ערב ראשון של סליחות בלוס אנג'לס ואני התפללתי עם העבריינים הישראלים בהמבורגר־בר בשדרות פיקו שהוסב לבית כנסת. דלפקי העץ היו מכוסים מפות לבנות, ואת התפריט הגדול הסתיר שלט עם טקסט התפילה של "מודים דרבנן"....