משאלה נידונה לאי־הגשמה. להגשים משאלה פירושו לגלות שהמשאלה לא התמלאה. להעלות על הכתב משאלה משמעו להסכים להשתהות בחוסר־וודאות.
מה שמניע את הצורך לממש משאלה הוא עימות מתיש עם האפשרות שמשהו יקרה; ידיעה פנימית שיש עולם אחר, ושהוא נמצא, כל הזמן, בתוך העולם הזה. אותו עולם אחר הוא מקום שאותו יכולים לראות או עליו יכולים לחלום אנשים המוכרים לנו כסופרים או כדמויות בתוך ספרים. אבל אין כוח בעולם שיכול להגשים משאלות, מהסיבה הפשוטה שהן משתנות מרגע לרגע, אנחנו משתנים מרגע לרגע, ורק האנשים הנמצאים עמוק בתוך דפיו של ספר או מהלכים בין שורות סיפור – משאלותיהם נוכחות תמיד ונשארות איתנו.
עובדה. סינדרלה מגיעה כל חצות.
ולנו, לנו יש משאלה אחת שאנחנו הולכים איתה ובכל תחילת שנה פורשׂים מחדש. אילולא היא, לא היינו יכולים להבטיח שמה שחוזר מן הנשייה אכן חוזר, ויכול שוב להישאל.
את קובץ הטקסטים הזה אנחנו מקדישים לתמי בצלאלי שיצאה מחיינו אל העולם האחר, אבל כשעוצמים עיניים, או כשמתבוננים באיורים שלה, היא שבה ומופיעה מתוכם, כדמויות וכנופים.
שנה טובה
יפתח אלוני ועינת יקיר
איורים: תמי בצלאלי
קראו ב:
עברית
התרגום מוקדש לדגנית דיליאן
את כל השמות הגננת לימדה:
ילקוט הרועים ומקור חסידה,
אוזן הדוב, כובע הנזיר,
שן הארי ולחם חזיר.
מקומות של פיות, דברים של פיות,
יער פיות בו דבורי בר עפות,
עצים זעירים לעלמות זעירות –
את שמות הפרחים הפיות בוחרות!
חורשות קטנטנות שבצל ענפיהן,
פיות זעירות טוות בתיהן;
צמרות פעוטות בראשי נרקיסים,
אליהן גיבורי הפיות מטפסים!
יפים העצים של עולם הגדולים,
אך חורשת הפיות היא פלא פלאים;
אלמלא צימחה קומתי כך אל־על,
הייתי נשאר בה ולא עוזב כלל.
הערות