קראו והאזינו ל 1,722 סיפורים קצרים
א-ג | אבסורד | אהבה | אמא רוסיה | ד-ו | הביתה - אסופה | הומור | היסטוריה | התבגרות | ז-ט | חטיבה עליונה | חטיבת ביניים | חיות | י-יב | ילדים | מלנכוליה | מסעות | משפחה | מתח | נוער | סופרות | ספקולטיבי | ספרות אמריקנית | ספרות ישראלית | ספרות לטינית | ספרות ערבית | עכשווי | פוליטיקה | פסטיבל הסופרים.ות בירושלים 2023 | פרויקט עריית תל אביב | קדיתא | קומיקס | קלאסיקה | ריאליזים | שאלות קיומיות |
בחירת העורכות לפסחא🐰🍫
"אולי לא אאבד את מאור עיני, אבל אהיה עיוור יותר, כי אין מי שמסתכל בי ורואה אותי". סאראמאגו סעיד פותח את הדלת שתוי. הארנב קופץ פנימה. מתחילות הבעיטות ושניהם צועקים. "מה אתה עושה פה? זה המקום שלי." ואז הוא מושלך בבעיטה עזה אל מחוץ למקפיא המקולקל. בארץ...
עיראק
טארָה היתה שמנה. בעלה הבהיר חד-משמעית שזו פגיעה קשה בתדמיתו ושהוא מתבייש להסתובב כך עם אישה שמתנודדת כמו ברווז בגושים רוטטים של שומן. "אני לא מתנודדת כמו ברווז," היא אמרה, בעלבון. "את כן," אמר אבְּהַאי, ובזה תם הדיון. בכל הנוגע למילים זה היה הדפוס הקבוע ביניהם: הוא תמיד...
הודו
טוּרידוּ מַאקָה, הבן של ניה נוּנְצִיה, איך שחזר מהצבא, כל יום ראשון הוא הסתובב בפיאצה כמו טווס במדי הבֶּרְסַלֶיירֵה1 והכומתה האדומה שלו, ונראה כמו מגיד-עתידות כשהוא פותח את הדוכן שלו עם הכלוב-כנריות. הנערות בלעו אותו בעיניים כשהן הלכו למיסה, עם האף בתוך השכמייה, וילדי הרחוב זמזמו סביבו כמו זבובים....
איטליה
"הָיָה פַּ'ם יוֹם חֹרֶף אֶחָד," אָמַר הַדּוֹד רֵמוּס בְּעוֹד הוּא מוֹשֵׁךְ בִּזְהִירוּת אֲפוּפַת מַחְשָׁבוֹת בִּשְׂפָמוֹ, "שֶׁבּוֹ אָמַר דּוֹן שׁוּעָל לַ'צְמוֹ שֶׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁכְּדַאי לוֹ לָרוּץ הַחוּצָה לַשָּׂדֶה וְלִשְׁתֹּל חֶלְקָה שֶׁל בָּטְנִים. וּבַיָּמִים הָהֵם, חֲמוּדִי, הַסִּיסְמָה הָיְתָה 'אֱמֹר וּגְמֹר'. הוּא רַק גָּמַר לַ'גִּיד תַּ'מִּלָּה – וּכְבָר הָיוּ גֻּמּוֹת בָּאֲדָמָה,...
ארה"ב
הייתה זו עיר ענקית, שבה הם גרו: פקיד הבנק המסחרי פֵּטְרוֹב, וההוא, האחר, ללא שם פרטי ושם משפחה. הם היו נפגשים אחת לשנה – בפסחא, בעת ששניהם ערכו ביקור באותו הבית אצל הוַסילְיֶבְסְקים. פטרוב ערך ביקורים גם בחג המולד, אך ההוא, האחר, שאיתו נפגש, בא לחג המולד בשעות...
רוסיה
אבא שלי רצה שארשם לתיכון 'אליאנס' ברמת אביב כדי שאדע צרפתית ואוכל ללמוד מדיצינה, המקצוע הכי יפה בעולם, בעיר הכי יפה בעולם. שאשב לי במונמרטר בסתיו פריזאי, עם צעיף ירוק ואבסינת, ואגור בעליית גג בבית עם שוערת באבאיאגה, בדיוק כמו שהוא היה עושה אילולא המלחמה. שרוליק רצה שארשם...
ישראל
אולי יותר כמו כלא, אמרה מדלן. ברצינות, אמר מר קריימר. אם אני אברח הרי יחזירו אותי, אמרה מדלן. כן אבל, אמר מר קריימר. מר קריימר הרבה לומר "כן אבל" למדלן. שתהיה אפשרות לוויתור, אפשרות לסתירה. עכשיו אמר שוב כמה כולם במחלקה נחמדים, בכל הביקורים שלו הוא לא ראה...
בריטניה
רחוב לַס קאז היה שקט ושלֵו כמו באמצע הקיץ, וכל חלון פתוח חסה תחת סוכך צהוב. הימים היפים חזרו; זה היה יום א' הראשון של הקיץ. יום חמים, קצר רוח, חסר מנוח, שדחף את האנשים אל מחוץ לבתים, אל מחוץ לערים. השמים בהקו בזיו ענוג. בגינת סנט-קלוטילד נשמעה...
צרפת
קטר הקיטור הקטן, מס' 4, התקרב משקשק וכושל מכיוון סֶלסטוֹן ואחריו שבעה קרונות מלאים. הוא צץ מעבר לפינה באיומים קולניים של מהירות, אבל הסייח שאותו החריד ממרבצו בין שיחי האלגומין, שהבליחו עדיין במעומעם באור אחר הצהריים הדשן, השיג אותו בדהירה קלה. אישה שהלכה לאורך המסילה לכיוון אָנדֶרווּד נסוגה...
בריטניה
סיפורים קצרים מרחבי העולם |
סיפורים קצרים מרחבי העולם |
סיפורים קצרים מרחבי העולם |
הפנינים שלנו
ארה"ב
פטרישיה הייסמית'
8 דק'
8 דק'
צרפת
רומן רולן
15 דק'
15 דק'
רוסיה
ליאוניד אנדרייב
11 דק'
11 דק'
בריטניה
הנרי ג'יימס
23 דק'
23 דק'
ארה"ב
או. הנרי
6 דק'
6 דק'
רוסיה
מיכאיל בולגקוב
8 דק'
8 דק'
ישראל
אליס ביאלסקי
11 דק'
11 דק'
מה הדבר שכך מרט את עצבַּי במראיתו של בית אשר? המסתורין נותר חתום, ובה-במידה לא יכולתי ליצירי-הצללים שצבאו עלי בשרעפי
/ נפילת בית אשר
"הרי כל בני האדם שואפים אל החוק," האיש אומר, "ואיך זה כל השנים הרבות האלה לא ביקש איש זולתי רשות להיכנס?" השומר רואה שהאיש כבר נוטה למות, וכדי שעוד יגיע אל חוש השמיעה הגוֹוע שלו הוא מרעים עליו בקולו: "שום איש זולתך לא היה יכול לקבל רשות להיכנס לכאן, כי הכניסה הזאת נועדה רק לך. עכשיו אני הולך וסוגר אותה"
/ לפני החוק
הם היססו, התבלבלו, נשברו, שתקו. שוב הם היו מודעים לחשכה הספקנית, חסרת הגבולות. שוב, הם היו כמו שני ציידים – רכונים מעל האש שלהם, אבל שומעים לפתע פתאום מעבר לג'ונגל רוח חזקה ובכי רועש, ספקני...
/ פסיכולוגיה
"יום אחד נמות גם אנחנו." החיש רוג'ר בנטלי את הקצב. "קשה להאמין. אנחנו מפונקים. אבל סוזאן צדקה. כלב מת כדי להגיד לנו את זה, בעדינות, ואנחנו מוכרחים להאמין"
/ אין חדש, או מה הרג את הכלב?
קלאסיקות
ישראל
לאה גולדברג
7 דק'
7 דק'
פולין
ברונו שולץ
10 דק'
10 דק'
בריטניה
אוסקר וויילד
55 דק'
55 דק'
קנדה
לוסי מוד מונטגומרי
17 דק'
17 דק'
קטלוניה
ז'אומה קברה
12 דק'
12 דק'
ארה"ב
אדגר אלן פו
28 דק'
28 דק'
מיצרים
יוסוף אידריס
6 דק'
6 דק'
ישראל
לאה גולדברג
3 דק'
3 דק'
רוסיה
דניאיל חארמס
4 דק'
4 דק'
בריטניה
ו"ו ג'ייקובס
15 דק'
15 דק'
קבלו את הסיפור המלא!
הירשמו וקבלו גישה מלאה לספרייה. האזינו לסיפורים ואוספים קוליים.
השקיעו ביצירה, בסופרים, בעורכים ובמתרגמים.
